הבעיה היא לא יום רכיבה עשיתי זאת מאות פעמים ואני אוהב לרכוב, הבעיה היא אחרת נניח ואתה רוצה לצאת ולבלות ברמת הגולןנכתב במקור על ידי קידוזו
טיול של 3-4 שעות ברמה, ביקור במפלים אולי לשבת אצל חבר לטעום קצת נוף אחר, אז או שתצא לפנות בוקר להתחמק מהחום
בבקעה תרכוב שעתיים וחצי שלוש ואז מה עוד סיבוב של שלוש שעות בידיעה שיש לך עוד שלוש שעות הביתה?
כשיצאנו לטייל בכביש 10 הגענו עד אילת טיול נחמד, אבל אם היה עלי לחזור באותו יום אתה מדבר על כמעט 1000 ק"מ ביום...
אז ישנו לילה באילת יצאנו חזרה יום אחרי בשעות אחרי הצהרים סביר...אבל אחרי כמה פעמים זה די נמאס.
יצא לי להיות באלפים 3 פעמים בתקופה האחרונה פעמיים עם אופנוע ופעם ברכב, את הגרוסגלוקנר עליתי 3 פעמים, אבל כל פעם
זה היה משהוא אחר פעם ירדתי בערפל כבד, בפעם אחרי זה יום נהדר ובהיר, ופעם ברכב שזה אחרת לגמרי. בקיצור לכל כביש שם
יש טעם אחר ויש שם עשרות אם לא מאות אפשריות לטיולים שונים ומשונים.
כמה כבר אפשר לתפור את אותם כבישים אותם מקומות אותו הקצב בסופו של דבר אחרי עשורים של רכיבה אתה מגיע למיצוי,
אז נכון שהחלפה של כלי מצית בך מחדש לתקופה את הטעם, חבורה נכונה עוזרת ואבל כשאתה טועם חו"ל ומבין את ההבדלים
לפתע הכל מרגיש לך אחרת כאילו קיבלת איזה כאפה לפרופורציות.
עכשיו הוסף את תנופת הבינוי שפוגעת בכבישים "של פעם" אלה שחצו נוף עם תוואי כביש מפותל שינויי זווית וכיוון (ע.ע כביש 38
בית שמש) והפכו אותם לכבישים מהירים יעילים חסרי אופי, נפח תנועה עולה וגובר, משתמשי כביש אחרים אופניים, קבוצות ספורט,
רכבי "ספורט" משופרים כאלה ואחרים שמשתמשים באותם כבישים בדיוק ותגלה שמשנה לשנה זה הופך לפחות פאן ויותר אתגר הישרדות.
ציטוט ההודעה בתגובה