51985 ק"מ

כבר מיום שישי התחילה שרשרת התכתבויות הסטרית לגבי רכיבה בשבת בעיקר מא', לוקי משחק אותה ראש השב"כ. התחזית לא מעודדת אבל הג'ינג'ית
אחרי שבוע של חוסר שינה או שינה בשעות "אחרות" לשאר היישוב ליתר דיוק, אומרת שדווקא מתאים לה רכיבה מוקדם בבוקר...

יצאנו בקבוצה, אנחנו איחרנו בגלל הג'ינג'ית...נשבע.

"אף אחד לא נישאר מאחור" "החלשים מכתיבים את הקצב" "לא משאירים פצועים בשטח" "אחד בעד כולם כולם בעד אחד" "הקבוצה חזקה מהיחיד"
משפטים שגדלנו והתחנכנו עליהם לאורך הדורות, זה הוכיח את עצמו תמיד, זה ערך, זאת חברות אמת, זה עמד במבחן האש ורוח הקרב, אני אישית
לא מוותר עליהם.

תמיד מבט המראות, תמיד מחכה מעבר לפינה, לא מאבד קשר עין, גם אם המוביל טעה, גם אם אני יודע את הדרך הנכונה לא מפרקים צרור, לא
מתפצלים ליחידים, יצאנו כקבוצה ונחזור כקבוצה.

אז עשינו שבת של אופנוענים, קצת רכיבה טכנית קצת רכביה מהירה בין המגבלות, על למרינה באשקלון הגענו כקבוצה.

כביש 1 בעליות לירושלים לוקי פותח מבערים, אני אחריו, אין לי שום סיבה להסתכל במראה, בפיצול לכיוון רמות אני עוד מנסה לסמן לשלום ללוקי.

תם ונישלם.