פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

**Paz** · 25-02-2018, 13:14

נכתב במקור על ידי השושנים

טיפול 6000.

מה עשיתי?

החלפת שמן מלאה מבקבוקים סגורים לא מהחבית! - לא מחויב בטיפול הזה אבל עשיתי.
החלפת פילטר שמן-כנ"ל
הוספת נוזל קירור על למקסימום, מיום הקבלה היה חסר קצת אז לקראת הקיץ הוספתי.
שימון ומתיחת שרשרת על פי הספר, נבדק פעמיים.
מעבר על כל הברגים לבדיקה-ללא חריג.
ניקוי חלקים נסתרים-עבודה עצמית על הליפט.

היה אחלה.

נזק -520 ש"ח. שווה לי כל אגורה.

אין כמו לטפל ולפנק את האופנוע, הרגשה טובה שאח"כ הוא מחזיר לך באמינות.

**השושנים** · 04-03-2018, 14:33

6273 ק"מ

אילת בלי האופנוע, יצאנו כמה זוגות חברים ותקים להירגע באילת, הג'ינג'ית רצתה אופנוע החברה בחרו טיסה
זרמנו, חבל.

45 דקות נסיעה לבן גוריון, שעה וחצי בטרמינל 45 דקות טיסה (מדהימה ומעניינת מעל כולם) 30 דקות שחרור
מזוודות צעידה למלון.

על המים בבריכה בירה, מלוחים בזזזז בראש מזג אוויר מושלם אין יותר טוב מזה. ביפ....

תמונות בווטסאפ של החברה בטיול אופנועים.

אני מקנא. רוצה לרכוב...

מכור, חייב טיפול גמילה!

**השושנים** · 05-03-2018, 14:12

אוף טופיק.

ברשותכם אני משמר לפני שיעלם לו. אז מי שכבר קרא סליחה!

בואו נבחן לרגע את האמירה של ג'וני יותר לעמוק, האם מטרת האופנוע לגרום לרוכב תוספת לתדמית?

רוב הבנות בקטע לא שוביניסטי לחלוטין, מעבירות את עצמן מקצה שיפורים כואב ויקר רק בכדי להראות
קצת יותר סקסיות, זה מקובל ולגיטימי בכל העולם החל מניו-יורק ועד לג'ונגלים באפריקה. צורת המראה
הסקסי משתנה בהתאם לגאוגרפיה אבל העיקרון נשמר.

אבל האם אופנוע אמור להראות סקסי או בעליו?

נניח ואתה יוצא לדייט ראשון עם נסיכת חלומותיך על אופנוע סקסי, חודש יולי, מרכז ת"א, אתה מגיע
עם מעיל הקיץ החדש, קסדת השוברט היקרה, זוג ככפות קיץ רוויט, השרשרת שנעלת את האופנוע השאירה
כתם לכלוך על החולצה המכופתרת, כי סחבת אותה על הכתף עד לחניה. וויתרת על מגני הברכיים, כי לא
היה איפה לשים אותם, מקסימום נחליף ברך...ואתה מזיע, (ת"א רבותיי, תמיד מזיעים בת"א) הגברת מגיעה
במיני קצרצר גופיה צבעונית קטנה במידה, מריחה כמו שדה פרחים עם תיק קטן לדברים אישיים.

עכשיו אתה רוצה לחבק אותה לשלום אבל, אתה מזיע אש, ביד ימין קסדה בתוכה כפפות שאתה מפחד לאבד
המעיל פתוח ברישול להסתיר את הכתם ו...יש לך אופנוע סקסי...

מוותר על החיבוק, זורק לה הייי כזה, בקול בס, שלא תשמע את ההתרגשות.

רוצים לשבת, אתה מחפש שולחן לארבע, כיסא לציוד ושתיים לכם, אין שולחנות של שלוש. המלצרית מעקמת
את האף, אתה מזיע עוד קצת, שולחן לשתיים, דוחף את הקסדה מתחת לכיסא, מקבלת שריטה, אתה לא יכול
לזוז.. המעיל נופל בפעם החמישית ממסעד הכיסא, לתוך שלולית האוכל שהמלצרית שפכה.

יוצאים לראות סרט, אתה מחבק את הקסדה, בודק שהכפפות בפנים, המעיל על הכתף, הגברת קצת חסרת
סבלנות...

אתה מתפלל שיהיה מקום בכיסא לידך, מרפי עובד שעות נוספות יושב לידך בחור שמנמן ואוכל פופקורן,
חלק מהם נופלים לתוך הקסדה...

יוצאים מהסרט אתה מושך אייתך את הציוד, יד כואבת ואתה לא מרוכז.

"אלי או אליך?"
"עזוב, באתי עם חברה והיא תיכף תאסוף אותי יש לי בחינה מחר..."
"היה נחמד"
"כן"
"תתקשרי"
"בטטטטח"
"ביייי"

אתה חוזר לאופנוע, מגלה שאיבדת כפפה, רץ חזרה לאורך כל המסלול, לא מוצא! חוזר הביתה עם כפפה אחת.

מאונן, הולך לישון. סקסי.

(האפשרות השניה להגיע לדייט עם רכב, ואז האופנוע הסקסי נעול תחת כיסוי בבית...)

אופנוען אמתי מתגלח עם לדרמן, יש לו גריז מתחת לציפורניים, לפגישה ראשונה הוא מגיע עם חולצת המועדון
השחורה שמסתירה כתמים, הציוד על האופנוע שחונה באדום לבן על המדרכה בכניסה לפאב הוא שוטף פנים
בשירותים ומנגב עם הבנדנה. סקסי. המלצרית לוקחת אותם לשולחן הקבוע, הוא מחבק את המלצרית ונותן טיפ.
אחרי שעתיים חוזרים לאופנוע הוא מוציא מהארגז קסדה נוספת ורוכבים אליו לבית, מתפשטים, דפיקה בדלת
המלצרית סיימה משמרת מתפשטת גם, שלישיה...

**Ami** · 05-03-2018, 18:47

נכתב במקור על ידי השושנים

אוף טופיק.

ברשותכם אני משמר לפני שיעלם לו. אז מי שכבר קרא סליחה!

בואו נבחן לרגע את האמירה של ג'וני יותר לעמוק, האם מטרת האופנוע לגרום לרוכב תוספת לתדמית?

רוב הבנות בקטע לא שוביניסטי לחלוטין, מעבירות את עצמן מקצה שיפורים כואב ויקר רק בכדי להראות
קצת יותר סקסיות, זה מקובל ולגיטימי בכל העולם החל מניו-יורק ועד לג'ונגלים באפריקה. צורת המראה
הסקסי משתנה בהתאם לגאוגרפיה אבל העיקרון נשמר.

אבל האם אופנוע אמור להראות סקסי או בעליו?

נניח ואתה יוצא לדייט ראשון עם נסיכת חלומותיך על אופנוע סקסי, חודש יולי, מרכז ת"א, אתה מגיע
עם מעיל הקיץ החדש, קסדת השוברט היקרה, זוג ככפות קיץ רוויט, השרשרת שנעלת את האופנוע השאירה
כתם לכלוך על החולצה המכופתרת, כי סחבת אותה על הכתף עד לחניה. וויתרת על מגני הברכיים, כי לא
היה איפה לשים אותם, מקסימום נחליף ברך...ואתה מזיע, (ת"א רבותיי, תמיד מזיעים בת"א) הגברת מגיעה
במיני קצרצר גופיה צבעונית קטנה במידה, מריחה כמו שדה פרחים עם תיק קטן לדברים אישיים.

עכשיו אתה רוצה לחבק אותה לשלום אבל, אתה מזיע אש, ביד ימין קסדה בתוכה כפפות שאתה מפחד לאבד
המעיל פתוח ברישול להסתיר את הכתם ו...יש לך אופנוע סקסי...

מוותר על החיבוק, זורק לה הייי כזה, בקול בס, שלא תשמע את ההתרגשות.

רוצים לשבת, אתה מחפש שולחן לארבע, כיסא לציוד ושתיים לכם, אין שולחנות של שלוש. המלצרית מעקמת
את האף, אתה מזיע עוד קצת, שולחן לשתיים, דוחף את הקסדה מתחת לכיסא, מקבלת שריטה, אתה לא יכול
לזוז.. המעיל נופל בפעם החמישית ממסעד הכיסא, לתוך שלולית האוכל שהמלצרית שפכה.

יוצאים לראות סרט, אתה מחבק את הקסדה, בודק שהכפפות בפנים, המעיל על הכתף, הגברת קצת חסרת
סבלנות...

אתה מתפלל שיהיה מקום בכיסא לידך, מרפי עובד שעות נוספות יושב לידך בחור שמנמן ואוכל פופקורן,
חלק מהם נופלים לתוך הקסדה...

יוצאים מהסרט אתה מושך אייתך את הציוד, יד כואבת ואתה לא מרוכז.

"אלי או אליך?"
"עזוב, באתי עם חברה והיא תיכף תאסוף אותי יש לי בחינה מחר..."
"היה נחמד"
"כן"
"תתקשרי"
"בטטטטח"
"ביייי"

אתה חוזר לאופנוע, מגלה שאיבדת כפפה, רץ חזרה לאורך כל המסלול, לא מוצא! חוזר הביתה עם כפפה אחת.

מאונן, הולך לישון. סקסי.

(האפשרות השניה להגיע לדייט עם רכב, ואז האופנוע הסקסי נעול תחת כיסוי בבית...)

אופנוען אמתי מתגלח עם לדרמן, יש לו גריז מתחת לציפורניים, לפגישה ראשונה הוא מגיע עם חולצת המועדון
השחורה שמסתירה כתמים, הציוד על האופנוע שחונה באדום לבן על המדרכה בכניסה לפאב הוא שוטף פנים
בשירותים ומנגב עם הבנדנה. סקסי. המלצרית לוקחת אותם לשולחן הקבוע, הוא מחבק את המלצרית ונותן טיפ.
אחרי שעתיים חוזרים לאופנוע הוא מוציא מהארגז קסדה נוספת ורוכבים אליו לבית, מתפשטים, דפיקה בדלת
המלצרית סיימה משמרת מתפשטת גם, שלישיה...

ועכשיו תתייחס לחצי השני. זה עם אישה, ילד/ים וזוגיות יציבה. היא כבר ראתה אותך במצבים די קיצוניים כך שהיא לא מתרגשת מהפוזות שלך או מכתמי הזיעה.

**השושנים** · 10-03-2018, 07:55

נכתב במקור על ידי Ami

ועכשיו תתייחס לחצי השני. זה עם אישה, ילד/ים וזוגיות יציבה. היא כבר ראתה אותך במצבים די קיצוניים כך שהיא לא מתרגשת מהפוזות שלך או מכתמי הזיעה.

6445 ק"מ

לא ברור לי באמת אם הבקשה שבציטוט הייתה מופנת אלי, אבל היא בעצם גרמה לי לחשוב הפוך.

רכיבת אופנוע היא בעצם נהיגת חוויה, זו רכבת הרים פרטית שעצם התפעול שלה משחרר אצל הרוכב
משהו במוח, שמשפיע אצל כל רוכב אחרת, חבר טוב הגדיר את עצמו כמודד כבישים, הנהיגה היא
ההנאה אז איך בעצם מרגיש המורכב/ת ומה גורם למישהו רצון לשבת על מכונה כזו מאחור ללא השליטה
ועדיין לצאת מחויך ולאהוב את החוויה.

אם נודה על האמת בפעמים הספורות שהורכבתי מאחור, הייתי מפוחד, התחושה הזאת שאתה בידיים של
מישהו אחר, כשכל הסיכונים ומקדמי הזהירות האישים שלך עוברים לידיים של אדם אחר הפחיד אותי, אני
מכיר את הסכנות יודע את הסיכון ובלב שלם נותן את מהות הרכיבה למישהו אחר א בתקוה שיה בסדר.

אז איך הג'ינג'ית עושה את זה על בסיס קבוע?

ככל שחפרתי יותר לעומק הגעתי רחוק יותר בשנים, אם נחזור רגע לשנות השמונים, ה-R750 של סוזוקי
ייצא לאוויר העולם רק בעוד שנתיים ויעשה דרמה אמתית, אני והג'ינג'ית בצבא, ומה שמחזיק אותי באוויר
זה טיול אופנועים באירופה כמו שקראתי ב-"מוטו", שכל החוברות של המגזין מחכות לי בבית לסופי השבוע
הבודדים שאני חוזר.

למישהו היו תכניות אחרות, השתחררתי קצת לפני הג'ינג'ית, ומצאתי עבודה לממן חלום, קניתי מיני מיינור
כי לכולם היה אוטו וגם אני רציתי, אח,כ כבר עברנו לגור ביחד, והאוטו "שלי" כבר היה פחות שלי.

אז התחילו להצטרף אלי ידידי העבר, האופנועים. כל השבורים, המוזנחים, אלה שאף אחד לא רצה, אלה
שגססו אבל עדיין היו בהם מספיק חיים בכדי לקחת אותי רגע לפני הסוף. והג'ינג'ית שותפה לעניין.

פה טיול גנוב של כמה שעות, שם הקפצה מהירה, כאן מפגש אופנועים, והחוויה כבר הייתה שלנו.

בשנים בראשונות היינו לחוצים כמו כל זוג צעיר, לא היה כסף פנוי לאופנוע, אז היה מה שהיה, שבור,
מתקלקל, בהחזקת שבר, ניצלתי את כל הטובות האפשריות מחברים "שמבינים" לחלקיים, תיקונים,
עבודות, אבל ההתעקשות ואהבה ניצחה תמיד היה לנו גם חבר על שתיים.

עם השנים היכולות גדלו, וגם הילדים, המנועים התעצמו והטעם השתנה, למדנו מה עושה לנו טוב, ומה
אנחנו אוהבים וזרמנו עם זה ביחד.

בגיל 50 קיבלתי "במתנה" את טיול אחרי הצבא שלי, חרשנו את ספרד-אנדורה-דרום צרפת בטיול משותף
טיול הפירנאיים.

אח"כ הטיול לאלפיים כאשר בין לבין היו עוד המון טיולים בארץ שהפכו את החוויה הכללית לחוויה ספציפית
לשתיים.

אז ההצעה שלי כניסה הדרגתית של בת הזוג לעניין, הפיכה של הפעילות לפעילות משותפת, קניות של ציוד
לאישה כחלק מהעניין. בקיצור רווח נקי של כולם.

**השושנים** · 10-03-2018, 07:58

וכיוון שאני לא יכול לכתוב בשם המורכבת אני מצטט את מה שהיא כתבה בתום הטיול לאלפים בפייס:

בר ראשון לשותפה המופלאה שלי בטיול, היא לא כותבת פה ולכן אני מביא ציטוט של מה שהיא כתבה בפייסבוק:

הרפתקה זוגית דו גלגלית באלפים
או... 40 גוונים של ירוק ...

אז מה היה לנו:

ירוקקקקק.
כל כך הרבה ירוק בכל כך הרבה גוונים ועד קצה האופק הכחול או האפור לפעמים.
אפילו החיטה צריכה להשקיע מאמץ ממוקד וכנה כדי להצהיב.
מסלול חוצה אלפים בגרמניה, שוויץ, אוסטריה ואיטליה. נופים משגעים,
שלווה, אוויר, ריחות והרבה הרבה יחד. חיכינו לזה הרבה זמן.
הרבה כבישים "מקושקשים". שנראים כמו קשקוש של ילד שרק למד להחזיק צבע . כבישים טכניים.
עם כביש "מקושקש" עולים מהר לגבהים או יורדים מהם. לפעמים עוצמים עיניים,
לפעמים פוערים לרווחה בפליאה.
מזרקות /בירזיות שמפוזרות בכל מקום בעיר עם זרם מים קרים בלתי ניפסק. אפשר לשתות,
למלא בקבוקים, לשטוף פנים....אבל אי אפשר להתחמק מהתנועה הזאת, האינסטנקטיבית,
הישראלית משהו, של לחפש איפה סוגרים את הברז....
הונדה קרוסראנר. לבן. התיידדנו מהר. נוח להפליא. 2850 ק"מ בנופים עוצרי נשימה.
סיכום ומסקנות:
יכולתי לבחור "בטן גב" בזנזיבר...
לא מתחרטת !!!
היה קשוח, מאתגר ומופלא. הרפתקה. בדיוק כמו שרציתי.
לא משנה כמה גבוה מטפסים תמיד יהיו פסגות גבוהות יותר.
יום שמתחיל בעננים וסערה יכול להתבהר ולהיפך. אז לא להתבאס אבל גם לא לפתוח פה לשטן...
חליפות סערה טובות שוות את משקלן בזהב.
לנשום עם הסיבוב עובד טוב כמו לנשום עם הצירים....
מי שאוהב לרכב צריך לקבל על עצמו את כל החבילה...
החום, הקור, הגשם, הזיעה, הסרבול בביגוד, באריזה...
יחד עם כל אלה מגיעה תחושת חופש מדהימה. לנסוע בתוך הנוף. בלי מחיצות.
לראות את הכל בלי מסגרת של חלון ובלי גג שמגביל. לנשום את הרוח. להריח הכללללל -
עשב קצוץ ופריחה, וגשם וריח של עץ במנסרות וגם חרא של פרות... כמו שאמרתי - חבילה

ן¿½ן¿½
ולסיום,
למסע כזה צריך לצאת עם שותף מתאים.... הצליח לי!!!
Team Shoshani on the road...
עולים על ציוד, יורדים מציוד...
בכיף, בתיאום, בהרמוניה.
ממש סדנת זוגיות...אבל מגניבה

ן¿½ן¿½
בשיתוף, באמון, בסבלנות, בהתחשבות והכלה...
אז תודה אהובי על שבועיים מדהימיםםם ועל יחד ממלא ומטעין מצברים.
על קור רוח וחדות בשעות של רכיבה, על חוש ההומור והפינוקים,
ובעיקר, תודה שעמדת בהסכם שלנו:
בסיבובים... אם אני עוצמת עיניים, אז אתה - לא!!!
זהו.... חוזרים לשגרה

**moonshield** · 05-03-2018, 14:42

רציתי להגיב לך עוד בשרשור שכתבת את זה במקור, אחלה תגובה, צחקתי בקול!

אצלי הסיפור אופנוע-סקסי-האמנם נראה יותר בסגנון של (אמ''לק אוף טופיק המשך):
מסיים יום עבודה עמוס כרגיל, שורף 10-15 דקות מזמני הפנוי על הורדת כיסוי, שחרור נעילות, התלבשות ואריזה לארגז. מתחיל נסיעה בכביש עירוני עמוס בפחיות שעברו לפחות את אותו יום כמוני, עייפות ורק רוצות להרים רגליים על השולחן בבית. נסיעה קצרה על ציר עירוני-בין עירוני-פרברי שמנקה את העבודה מהעיסה שנקראת מוח ומחשבות. מגיע הביתה וחונה בעצלתיים. בזמן שאני מתכופף לקשור את השרשרת, עדיין עם הקסדה על הראש כי השיר לא נגמר, קופץ עלי הכלב הטמבל שכבר מאומן ללקק לי את האף דרך הקסדה. הבן העולל רץ בהתלהבות לאופנוע (ולא לאבא): ''אבא אני רוצה לעלות על האופנוע'', ''אבא תיזהר האגזוז חם!". מזיע ומעלה אותו לסיבוב הסטטי היומי שלו (עדיין עם קסדה וכפפות, כי הסבלנות שלו דימיונית), השיר נגמר גם אם לא בפועל. מקלף מעלי את הציוד בעוד הקטן עושה קולות של גז (ווורום וורום). בינתיים הגדולה יוצאת להגיד שלום, לאופנוע ולא לאבא: ''אבא אני רוצה גם לעלות'', מעלה אותה מאחורי הקטן, עדיין עם המעיל עלי בשרב החורפי. קושר את האופנוע, מכין את הכיסוי ומוריד את היורשים לאחר כבוד (אחרי שהקטן כמובן סיים את הסיבוב הדימיוני שלו בנסהרים/סדוםערד שבראש שלו. מכסים את האופנוע הקטן ואני, בערך בזמן הזה הבוס עם היורש הבא ב'תנור' מציצה מחוץ לדלת: ''זה הקטן מת על האופנוע שלך''. הקטן אומר לאופנוע לילה טוב

ומפעילים אזעקה, האופנוע הולך לישון. מכאן מצפות לי שעתיים של משחקים עם הילדים, מקלחות, סידורים לפני השינה והרדמות. מגיעה השעה תשע ו, עוד לא אכלתי, הבוס מבקשת לאכול לפני שהיורש הבא מרדים גם אותה. סיבוב סימלי עם הכלב שמהווה סימן לארוחת הערב שלו. זהו, כולם אכלו וישנים, השעה סביב עשר (יותר לכיוון 11), מתפנה להכין לי משהו לאכול לפני שארדם על הספה מול הטלוויזיה. למי יש זמן לדייטים???? שלא יגמר לעולם (מצורפת תמונה של הסיבוב הסטטי הזוגי).

**lokimonster** · 10-03-2018, 07:59

וביינתיים מחכים לתשובה לטרון או מזרחה

lokimonstet

**השושנים** · 10-03-2018, 19:37

מזרחה:

**lokimonster** · 10-03-2018, 20:15

ירחיב כבוד הרב על אירועי היום.

lokimonstet

**השושנים** · 11-03-2018, 09:17

6642 ק"מ

אופנוע נועד לרכיבה, אני לא מדבר על רכיבה מנהלתית מאולצת בית עבודה עבודה בית,
אני מדבר על רכיבה בכביש מאתגר, עם נוף מהנה, רצוי בקבוצה שווה, אבל גם לבד זה
בסדר.

בשביל שהתנאים יהיו מושלמים, צריך להוסיף מזג אוויר טוב, ציוד נכון, וצריך לגוון אחרת
מאבדים משהו.

רכיבה בקבוצה מאלצת אותך לרכוב קצת אחרת, הקצב תלוי במוביל, האחריות על הרוכב
שאחריך שלך ואסור לברוח לו, אתה מנותק מבחירת הדרך אבל בוחר את הקו בסיבוב.

הג'ינג'ית בחרה שבת שינה לאגור כוח, שבוע מטורף ששרף לה את רוב מאגרי הג'ינג'ר,
אני דווקא ביקשתי כביש, אחד כזה שלא עושים כל יום, מיוחד.

רציתי לרכוב בשישי אבל מזג האוויר המאובק, המרתון ירושלמי שהחזיר אותנו לימי המצור,
והאופנוע המטונף, זכר לימי הגשם שאספו את כל הג'יפה מהכביש והדביקו לכל מקום ארור
באופנוע גרמו לי לוותר. שטפתי ניקיתי ויצאתי לפאב לפגוש חברים וחצי תאוותי בידי.

בשבת קמתי כבר בחמש וקצת, לוקי ער אל תשאלו אותי מתי הוא ישן, קשה לו, המזרון
אני מתכוון...

מזג האוויר בהזמנה קר בהיר ושקוף עד לאופק, מושלם. הכיוון צפון מזרח, דרך כביש ארץ
המרדפים, כל אופנוען אמתי חייב פעם אחת לפחות לעשות את הכביש הזה, לדעתי זה בכלל
צריך להיות תנאי לרישיון.

אסף מגיע באיחור של כוסית, אתה כנראה יכול להרשות לעצמך כשאתה מטר מהבית, אבל
בשבת כזו על אספרסו ארוך חזק בשמש מי סופר.

היד מגרדת ואני קצת חסר מנוחה, יוצאים לאחד הכבישים הכי מפוספסים במדינה, מגרש
מהנה לכל סוג של אתגר שיש לאופנוע להציע, נותן ללוקי להוביל, זה עושה לו טוב להרגיש
שהוא מהר, אני מנצל את הקסדה הבוהקת שלו לבחור את הקו הכי נכון לסיבוב ומשחק עם
עצמי את המשחק "מי צריך בלמים באופנוע" בכל פעם שלוקי מאיר באדום אני מתקן בבחירת
קו קצת אחר להימנע מלחיצה מיותרת על הבלם. אחלה בית ספר.

האביר על הבימר הלבן מאחורי, אני מסתכל בו ככל שניתן דרך המראות, שומר על קצב יפה
ההפרעה מושכת אותי להסתכל על הנוף, מימין בטרסה שמתחתי שועל מרשים רץ במקביל אלי
אני משחק איתו תופסת עד שהוא מוצא שביל אחר ומתרחק. הבקעה ירוקה ופורחת, המדבר
ירוק ומאות מעופפים מתרסקים עלינו מכל הכיוונים, חסידות בלהקות בשמיים, ועופות דורסים בכמויות.

קשה לשמור על ריכוז בשפע אטרקציות כאלה.

הכביש מסתיים מהר יחסית ולא עשינו את כולו ירדנו לכיוון פצאל לראות את אלה שחיים במסלול המהיר.

מעברים דקות של פאן ומפנטזים חו"ל, חוץ מהאבק החום והזבובים מתחיל להראות ככה.

מתארגנים על חזרה בכביש 90 הביתה, הכביש פתוח עד האופק, אין רכבים, קצת לפני הסיבוב ימינה
לירושלים, סירנת משטרה, תעמוד בצד...

אני....וואט דה פאק, שוטר ומתנדב ברכב לבן, עוצר מדומם "בוקר טוב".

"חברה אתם מגזימים, סעו הזהירות" - ככה השוטר.

לחיצת יד והבטחה שיהיה בסדר, מזג האוויר באמת משפיע על אנשים לטובה.

לוקי חיוור כמו הבימר של אסף, עוצרים להחזיר לחץ דם על קפה. והביתה.

בפעם הבאה ממשכים בכביש עד בית שאן!

**lokimonster** · 11-03-2018, 09:32

לוקי חיוור כי הוא מאותגר מבחינה פגמנטאלית ( דפוק פעמיים גם בצבע וגם במנטאליות).

אבל הוא לקח את עצמו בידיים וכדי שהדור הבא יצא מוצלח יותר נשא עראקית לאישה שגם מחזירה אותו מדי פעם למציאות בלי לבוא בדרישות מוגזמות כמו למכור את האופנוע.

לוקי חיוור אבל שמח

**השושנים** · 28-03-2018, 12:13

7283 ק"מ

גשם..פאק, בסוף השבוע האחרון השקעתי שוב מקצה ניקיונות לאופנוע, השרשרת נוקתה בצורה יסודית מתוך מחשבה שזהו
נגמר החורף ומתחיל הקיץ, שמן מובחר, מסאג' לפלסטיקים עם חומרים מיוחדים ואקס והרבה מאד השקעה על הפרטים.

האופנוע נראה מצוין ומחזיר אהבה כמו שרק גוש מתכת פלסטיק וחומרים מורכבים יודע, עד היום, טפו טפו אין תלונות ואני
מרוצה מאד.

הצמיג האחורי מאבד מהר מדי לטעמי גומי, כן אני יודע אני מעביד אותו קשה, וכן יש עליו משקלים, וכן אני מגיע איתו לפינות,
אז מה? בשביל זה בדיוק הוא שם.

הטיול הבא שלי כבר בקנה, קניתי כרטיסים, הוזמן טרייסר 09 עם שלוש מזוודות, והמסלול בן ה-1200 ק"מ בסלובניה/קרואטייה
כבר מאורגן יחסית. עכשיו נבדוק את הבחירה שלי והאם המלחמה בין הטרייסר לורסיס מוצדקת ותזכרו, אני לא משוחד...עאלק!

**השושנים** · 06-04-2018, 09:22

7650 ק"מ

אז מה השתנה מאז החלפתי שרירן ברץ מרתון?

השינוי הגיע בשלבים, קודם פשוט רכבתי בלי הפסקה להנאה, בדיוק כמו הכלב והבייצים.

זה לא שלא רכבתי עם הקרנף, אבל הייתי צריך בכל פעם לחשוב אם לצאת או לא, אם בא לי, אם...

עכשיו לא צריך לחשוב, מתארגנים ויוצאים, לא חשוב המרחק, פחות חשוב הזמן, הדילמה אם לבחור
בדרך הארוכה או הארוכה יותר.

אני שונא כבישים מהירים, כביש 6 יכול להוציא אותי מדעתי, כביש 90 לכיוון טבריה פחות אבל למה
כשאפשר לרכוב בכביש העליון של "דרך אלון" או כמו שאני מעדיף את השם "דרך ארץ המרדפים".

הורסיס נותן לי המון, יש בו מגוון יכולות, אני יכול לרכוב מנהלתי, רגוע מתחת ל-4000 סל"ד הוא עושה
הכל בנחת ביעילות, ללא מחאות, לא באמת מעניין אותו כמה ציוד יש עליו ואם הג'ינג'ית בחרה
להצטרף או להישאר בבית, תמיד יהיה לו כוח זמין ותמיד הוא ישמח אם אני ארצה גם להוריד הילוך.

ואני יכול גם לתת בגז יותר, 5000 סל"ד בהילוך שישי אני כבר מסכן את הרישיון, אבל שם זאת מהירות
השיוט החביבה עליו, מהר מתנועה הרגילה וקרוב ל-"שער הרחמים" שאם עוברים בו רק רחמיי השוטר
ימנעו ממך בעיות רציניות...6000 סל"ד ומעלה משחררים את כל הסוסים החוצה והקופיקו מתופף על
הקסדה משל הייתה דרבוקה.

יצאנו לגולן לבדוק אופציות, מזג האוויר על גבול האפשרי בבקעה, לא חם ואפילו קצת קריר, יש עדיין ירוק
אבל לא כמו לפני חודש, כל עם ישראל ואחותו בכביש, הכוונה לאלה שלא יצאו לחו"ל, הכי טוב אופנוע.

עוצרים רק כשרוצים קפה/מתוק/פיפי שזה שיפור עצום מלעצור כל שעה כי כואב, אז עשינו י-ם גולן י-ם
כ-440 ק"מ ביום אחד והדבר היחידי שחשבתי עליו היה, איזה כייף שמחרתיים רוכבים לדרום...

**השושנים** · 06-04-2018, 10:34

התכוונתי גם לצרף תמונה ושכחתי אז...:

אשכול: פלסטיקים, שרשרת, ומחשב מנוע - KAWASAKI Versys 1000 TL - חיים משותפים.

כלי האשכול

חיפוש אשכולות

תצוגה

צפייה משולבת

אשכולות דומים

אורך חיים שרשרת/ גלג"ש

מהו אורך חיים של מנוע 600 ומעל 4 צילינדר ממוצע?

תוחלת חיים מנוע גוימקס 250

מחפש מנוע של Kawasaki KLX 2001 דגם אירופאי הזרקה

Kawasaki versys 650 2015/6 כיוון גובה מושב (כ"ע)

הרשאות פרסום