נסיעה עם אופנוע כביש בדרך כורכר

[קשיש עם טוסטוס ושפם]

למרות שאני לא ממש מתלהב מהסגנון של מר קסד, אני חייב להודות שגם אני הרגשתי שזאת שאלה תמוהה. מהרבה שאלות בפורום הזה עולה הרגשה שאנשים קונים ורוכבים ולא מבינים מה הם קונים ועל מה הם רוכבים.
מעולם לא החשבתי את עצמי לאופנוען מאחר ואני באמת איש של טוסטוסים (רביט, למברטה, ווספה, אח"כ כמה שנים עם ג'אווה 350, מעט מדי זמן עם kle500, טיפה hd200, שוב ווספה ועכשיו בריו 125). זאת ממש לא אידאולוגיה, זה גורל וכנראה גם מעט מדי כסף שתמיד מושקע בדבר הלא נכון.
בכל אופן ממה שהבנתי בגיל 12, כשלקחנו בהשאלה את הרביט של השומר, כל מה שצריך לעשות זה לשבת על הכלי ולהתחיל לנסוע. בתשעים אחוז מהמקרים הכלי יכול לעשות יותר ממה שהרוכב מסוגל.
מניסיוני אפשר לרכב על ג'אווה מירושלים למילואים בהר חריף (הסתרשף של ה M-16 נכנס בדיוק לרגלית המורכב!), אפשר לרכב על פיאג'ו c מבית גוברין לבאר שבע דרך לכיש, שקף, בית הווא, להבים וצומת להב ואפשר לטייל בסטף על hd200. בקיצור כל מה שהראש רוצה והתחת מרשה.
עם הבריו אני עושה בערך 800 ק"מ בחודש כאשר הרוב הגדול הוא שבילי קק"ל, דרכי עפר ודרכים לבנות. אין דבר יותר מצחיק מלהגיע לרמת אבישור על בריו 125 ולגלות שם קטומים וכחולים מרוצים מעצמם כאילו צלחו עכשיו את אדראר במאוריטניה.
סליחה על החפירה, השאלה הזאת באמת עצבנה אותי (אבל זה לא את, זה אני...),
בברכה, קעטו"ש

[ItayK]

למרות שאני לא ממש מתלהב מהסגנון של מר קסד, אני חייב להודות שגם אני הרגשתי שזאת שאלה תמוהה. מהרבה שאלות בפורום הזה עולה הרגשה שאנשים קונים ורוכבים ולא מבינים מה הם קונים ועל מה הם רוכבים.
מעולם לא החשבתי את עצמי לאופנוען מאחר ואני באמת איש של טוסטוסים (רביט, למברטה, ווספה, אח"כ כמה שנים עם ג'אווה 350, מעט מדי זמן עם kle500, טיפה hd200, שוב ווספה ועכשיו בריו 125). זאת ממש לא אידאולוגיה, זה גורל וכנראה גם מעט מדי כסף שתמיד מושקע בדבר הלא נכון.
בכל אופן ממה שהבנתי בגיל 12, כשלקחנו בהשאלה את הרביט של השומר, כל מה שצריך לעשות זה לשבת על הכלי ולהתחיל לנסוע. בתשעים אחוז מהמקרים הכלי יכול לעשות יותר ממה שהרוכב מסוגל.
מניסיוני אפשר לרכב על ג'אווה מירושלים למילואים בהר חריף (הסתרשף של ה M-16 נכנס בדיוק לרגלית המורכב!), אפשר לרכב על פיאג'ו c מבית גוברין לבאר שבע דרך לכיש, שקף, בית הווא, להבים וצומת להב ואפשר לטייל בסטף על hd200. בקיצור כל מה שהראש רוצה והתחת מרשה.
עם הבריו אני עושה בערך 800 ק"מ בחודש כאשר הרוב הגדול הוא שבילי קק"ל, דרכי עפר ודרכים לבנות. אין דבר יותר מצחיק מלהגיע לרמת אבישור על בריו 125 ולגלות שם קטומים וכחולים מרוצים מעצמם כאילו צלחו עכשיו את אדראר במאוריטניה.
סליחה על החפירה, השאלה הזאת באמת עצבנה אותי (אבל זה לא את, זה אני...),
בברכה, קעטו"ש

אני תמיד מתלהב מסגנון הכתיבה של קסד. מטריף פשוט! ;-)
אבל במקום לדכא רוכב מודאג אפשר להוריד את המים באוף.
הר חריף? חטמר שגיא בלאט?


Sent from my iPhone

[קשיש עם טוסטוס ושפם]

אבל במקום לדכא רוכב מודאג אפשר להוריד את המים באוף

.
צודק,
I stand corrected

[Yigal]

למרות שאני לא ממש מתלהב מהסגנון של מר קסד, אני חייב להודות שגם אני הרגשתי שזאת שאלה תמוהה. מהרבה שאלות בפורום הזה עולה הרגשה שאנשים קונים ורוכבים ולא מבינים מה הם קונים ועל מה הם רוכבים.
מעולם לא החשבתי את עצמי לאופנוען מאחר ואני באמת איש של טוסטוסים (רביט, למברטה, ווספה, אח"כ כמה שנים עם ג'אווה 350, מעט מדי זמן עם kle500, טיפה hd200, שוב ווספה ועכשיו בריו 125). זאת ממש לא אידאולוגיה, זה גורל וכנראה גם מעט מדי כסף שתמיד מושקע בדבר הלא נכון.
בכל אופן ממה שהבנתי בגיל 12, כשלקחנו בהשאלה את הרביט של השומר, כל מה שצריך לעשות זה לשבת על הכלי ולהתחיל לנסוע. בתשעים אחוז מהמקרים הכלי יכול לעשות יותר ממה שהרוכב מסוגל.
מניסיוני אפשר לרכב על ג'אווה מירושלים למילואים בהר חריף (הסתרשף של ה M-16 נכנס בדיוק לרגלית המורכב!), אפשר לרכב על פיאג'ו c מבית גוברין לבאר שבע דרך לכיש, שקף, בית הווא, להבים וצומת להב ואפשר לטייל בסטף על hd200. בקיצור כל מה שהראש רוצה והתחת מרשה.
עם הבריו אני עושה בערך 800 ק"מ בחודש כאשר הרוב הגדול הוא שבילי קק"ל, דרכי עפר ודרכים לבנות. אין דבר יותר מצחיק מלהגיע לרמת אבישור על בריו 125 ולגלות שם קטומים וכחולים מרוצים מעצמם כאילו צלחו עכשיו את אדראר במאוריטניה.
סליחה על החפירה, השאלה הזאת באמת עצבנה אותי (אבל זה לא את, זה אני...),
בברכה, קעטו"ש

לאחד מחברי הפורום יש חתימה שאומרת "פעם האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה"

לא היו רדיאטורים, והצמיגים היו חתיכת גומי עבה עם פנימית, והיית מגיע לכל מקום אמנם לאט אבל מגיע, וכל הבעיות יכולת לתקן עם פטיש, מברג וקצת דבק.

הבחור פה לא רוצה לבלות במטרו בגלל שטות וזה מובן לחלוטין.