
נכתב במקור על ידי
KKatkov
במקומך, הייתי נמנע מכלים "דמוי-קאסטום" זולים כגון האקילה והסינים שהזכרת.
הם נראים טוב מרחוק, אבל בפועל מדובר בכלים זולים ופרימיטיביים, עם יכולות דינמיות נמוכות והרבה פלסטיק דמוי כרום.
הם לא נוחים, הם לא מאיצים טוב, לא בולמים טוב. פרט למראה (שהוא עניין של טעם) הם מפסידים לאופנועי כביש "סטנדרטיים" בנפח זהה בכל פרמטר.
מהיפאנים בני ה-20 (ויראגו) הייתי בורח כמו מאש. לא משנה כמה האופנוע היה אמין כחדש, הגיל עושה את שלו - ואתה בוודאות תידרש להשקיע בתיקונים יקרים, ולהמתין ארוכות לחלפים מחו"ל.
וכן, מי שחי בסרט במקרה הזה זה המחירון. אף אחד לא ימכור לך אופנוע נדיר, שתוחזק ושופץ ברמה סבירה תמורת מחיר של 2 חבילות חלקים מחו"ל. מה הטעם? עדיף להשאיר אותו במחסן, עוד 10 שנים הוא יהיה כלי אספנות.
לדעתי, כדאי לך ללכת בכיוון קצת שונה.
תחשוב - אולי הרויאל אנפילד מוצא חן בעיניך? הוא בהחלט יפה ומיוחד, קלאסי, מנוע גמיש, פשוט לתחזוקה.
יכול להיות, שתוכל בתקציב שלך לרכוש גם קאוואסאקי W800. אל תיבהל מהנפח - מדובר באופנוע מאוד מתון וידידותי.
אם יש בידיך רישיון A - אז יש עוד כל מני אופציות מעניינות.