מהנסיון הקצר שלי כרוכב אופנוע בנפח גדול - אני מרגיש שיש שאננות וחוסר אחריות גבוהה מאוד אצל בעלי קטנועים ואופנועים קטנים. בין צורך מוגזם למצערת פתוחה שנובע כנראה מרצון לפצות על המנוע החלש, לבין קלות ראש עקב המהירות האיטית.
אם אתה מחליט לחיות על דו גלגלי ההמלצה שלי היא א' - לא להניח שאופנוע מסוכן יותר. הוא אמנם יכול להכניס אותך לצרות מהר מאוד, אבל באותה מהירות גם יכול להוציא אותך מהן ולהביא אותך בתוך רגע במיקום הבטוח הביותר הכביש.

כך או כך, עצה לחיים ארוכים על דו גלגלי. אם אתה מחליט שאתה מבלה את החיים שלך כרוכב - תתמקצע. לך לעשות הדרכות, אחרי ההדרכות תשנן ותתאמן תמיד.בכל אופן אף פעם לא תגיע לשלמות. תהיה חד, תגיע לרמת בטחון ושליטה גבוהה, כזו שתציל אותך ברמת הרפלקסים במקרה חירום, לפני שתתחיל לשאול את עצמך כמה חזק ללחוץ על הבלם. (וכמובן חשיבה וצפייה קדימה, שלדעתי מצפייה במאות מקרי תאונות, הייתה חוסכת ל90% מהרוכבים מפגש עם האספלט).
איך הסטטיסטיקה לא תהיה כל כך משוגעת? כשאנשים רוכבים במהירויות כפולות מהתנועה, מבהילים נהגים, מנסים לגעת עם הברך או המרפק בכביש לפני שהבינו בכלל איך להכניס אופנוע לסיבוב?
הגיון בריא, 0 אגו(כי לפעמים השנייה ההיא של ההתלבטות היא זו שהבדילה בין בלימה חזקה לכניסה בטמבון), וסריקה מתמדת של נתיב הנסיעה, הם משתנים שלא יכולים להמדד בסטטיסטיקה. אני מאמין שעם רצינות כזו, הסיכוי שלך למות הוא כזה נורא.
האם הוא קיים? כן. האם קיימת הסתברות לתאונה שלא יכולה להמנע בשום מחיר? כן. האם דו"ג הכרחי לקיום? לא

עשה את חשבונך. אני כרגע עומד מאחורי עקרונות ברזל שישאירו אותי בחיים, מבדיל את עצמי מהסטטיסטיקה, נהנה מכל רכיבה, מחייך ונהנה מתחושת סיפוק על כל בלימה מוקדמת עקב צפייה-מראש של נהג טיפש, כמו גם מהורדת ההילוך והאצה אחרי שעקפתי בבטחון. מקווה להמשיך בדרך הזו עוד הרבה שנים, ובהצלחה לך אם גם אתה