תסלח לי. אבל קשה לי מאד להבין אותך. אבל אנסה לענות - בשתי מילים - לא כיף.
זה להרים את האופנוע על הבלוק, ללכלך מאד את הידיים, להאבק עם הצמיג עם כפות קצרות (כי זה מה יש) להפריד את הרפידות עם מברג שטוח מבלי לאכול את החומר, לוודא מיקום נכון של הנקודה האדומה (בצמיג חדש), להיזהר מאד לא לצבוט את הפנימית, להזיע דלאים שלמים על הצמיג (נו, זה כמו מיים עם סבון)
ובסוף, אחרי הכל כשהצלחת להרכיב - הכידון רועד. צריך איזון. לא כיף.
בפעם האחרונה לפני כמה שנים הייתי חוכמולוג ותיקנתי לבד. הכידון רעד. וסיימתי כלאחר כבוד אצל ... זיתוני. שיאזן.
אז למה לגזול פרנסה ממי שזו העבודה שלו? תשלם שעת עבודת מוסך (כמאה מאתיים ש"ח) ותסיים עם ידיים נקיות וג'ל בשיער
לגבי הגרר. הייתי מספיק מטומטם לשים מדבקה (אני מתבייש לכתוב את זה). לרכוב לעבודה. לגלות בערב ששוב ירד האוויר. לנסות לרכוב ככה הביתה ובתשע בערב, באמצע איילון. פשוט להיתקע.
אייל תודה.
בזמנו בפג"ז הישן נשאלה שאלה - מי מאזן מלבד שני הנ"ל (זיתוני וריינו)
מי שזוכר את התשובה (או יודע) מוזמן.