זה באמת נהלי החברה, שרק מעל גיל 25 נותנים?
אז לאור העובדה שאתה מגן על הסוכן אני מבין שלשיטתך רק מי שמגיע עם חליפה לסוכנות (או אולי חולצת צאוורון מספיק? זה עובר?) הממון מצוי בכיסו?
[נשים לרגע בצד את מה שכתבו פה החברים בנוגע לאפשרות לקחת מימון (בחלק מהמקרים גם מימון של 100%)...]
אבל עזוב את זה, כמו שכתבו פה - דרך ארץ, גם אם נהלי החברה אסרו במפורש על רכיבה של פלוני בגיל X ומטה יש דרך, וצורה להתנהג, אם היה סוכן באמת טוב אולי היה הופך אותו ללקוח אחרי הכל ולמרות האילוצים...
מעניין... אם הסוכן הזה היה מוכר TMAX והיה נכנס לסוכנות אדם שלא לובש גופיית רשת וכפכפים - היה נותן לו נסיעת מבחן או מסלק אותו מהסכונות?![]()
הסוכן טיפש כי הוא יכול היה להתנצל ואולי לתת לו גם איזה ברושור וכוס קפה ולהפרד ממנו יפה. זה לא היה לא עולה לו כלום.
לבחור בן 23 יכולה להיות עבודה סבירה, מימון או אפילו סבא מפרגן (ואני מכיר גם כמה כאלה).
לעניין השירות אחרי המכירה, הבחור צודק ב1000%. לקוח פרטי משלם על תיקונים לפי תעריף עבודה מלא ותעריף החלפים המופרך וההזוי של היבואנים. לעומתו, תיקון באחריות יצרן מגיע בלי רווח לנותן השירות וקיים מתח בין הצורך לספק שירות ראוי שיספק את הלקוח ויהפוך אותו ללקוח חוזר, לבין הרצון למקסם את הרווח המיידי על חשבון הלקוח.
אני לא מכיר את נותני האחריות בעולם האופנועים אבל בעולם המכוניות המקביל, יש הבדלים תהומיים באיכות השירות שלקוחות מקבלים מהיבואנים השונים כשחלקם, כשיטה, מחפשים כל דרך להתנער מהאחריות.
באמת מוסך לא מקבל כסף מהיבואן במידה והתיקון באחריות?
זה נשמע כמו שקר גס, זה כמו שהפיצוציות שהפכו למרכזי דואר, מתלוננות שהם לא מרוויחות כסף ושהמסירות דואר מפריעות להם לעסקים(אגב, הפיצוציה מקבלת בערך שקל על כל חבילה שהיא מוסרת)
רק אזכיר ששמענו פה רק צד אחד של הסיפור. המציאות עשויה להיות קצת אחרת.
אין לי שום סנטימנטים לסוכנות הספציפית הזו אבל מניסיון אישי בשנה האחרונה, היחס של הסוכנים תמיד היה מסביר פנים ומקצועי.
Sent from my iPhone using Tapatalk
שנה טובה לכולם, ובעיקר לxlib.
גם אני הייתי בן 22, הגעתי לסוכנות מטרו בבגין והתעניינתי לגבי MT07, ולאחר שיחה עם איש מכירות סוכם על נסיעת מבחן כמה ימים לאחר מכן. רק כשהגעתי נזכרו לשאול לגילי, במה אני עובד, מה עשיתי בצבא, והודיעו שאין אפשרות לצאת לנסיעה. כנראה שבאותו יום לא התלבשתי מספיק טוב וחשבו שאין לי "איזה 60 אלף לבזבז".
מספר ימים לפני כן ביצעתי נסיעת מבחן על דיוק 390, כשדניאל מדלב לא היסס לרגע לתת לי לעלות על האופנוע. אבל הקטמ היה לי צפוף מדי.
כמה ימים לאחר מכן נכנסתי לסוכנות הונדה שבח, ביצעתי נסיעת מבחן על cb500, ואחרכך גם סגרתי עסקה על אופנוע חדש עם תוספות, למרות שבמוח מאחורה עדיין חשבתי על הימאהה. אז גם הבטחתי לעצמי שאם יהיה לי יום אחד ימאהה/קוואסאקי הם יהיו משומשים בלבד. אם ככה זה מרגיש לפני הקניה, אין לי מספיק וואזלין להמשך.
שנתיים לאחר מכן, עדיין "ילד בלי כסף לבזבז" הגעתי לאבניר. סגרו איתי 2 נסיעות מבחן על כלים שונים לאותו היום. כששאלתי אם אפשר קצת יותר מחצי שעה ענו לי אין בעיה קח גם שעתיים. בשבוע שאחרי הזמנתי את השיבר שאני רוכב עליו עד היום.
בכזאת קלות אפשר להפסיד או להרוויח לקוח.
Yamaha Tracer 9GT
לקוח שקונה כלי חדש, כמעט תמיד יטפל בו במוסך מורשה יבואן ואלה לקוחות "טובים", שקנו כלי חדש, יש להם כסף, אכפת להם מהכלי והם מוכנים לשלם יותר על הטיפולים שלו. רבים מהם ימשיכו לטפל בכלי באותו מוסך גם אחרי שהאחריות תסתיים.
מהטעם הזה, יש למוסכים תמריץ חזק מאוד לרצות להיות מורשי יבואן והם "משלמים" על זה (בין היתר) בנכונות לקבל מהיבואן/יצרן תשלום נמוך על שעת עבודה במקרה של תיקון באחריות.
כמה זה נמוך?
מעניין אותי בכמה פחות זה.