התאונות האחרונות בכביש 90 - מה הרושם שלכם ?

[Mortar]

הבוקר תאונה קשה מאוד, ביום שלישי תאונה קשה מאוד... וכו'

עצוב וקשה ואין מה להוסיף, טרגדיה.

אבל אני שומע בימים האחרונים הרבה מאוד טענות על כביש 90, הפקרות, המדינה לא עושה מספיק צריך שני נתיבים עם גדר הפרדה באמצע וכו' וכו'... בלי קשר שזה אחד מהכבישים הארוכים ביותר במדינה, אז סטטיסטית יתרחשו בו יותר תאונות מהכביש הקטן ליד הבית שלכם.

בתור אחד שיורד אחת לכמה זמן לים המלח ולאזור אני חייב להגיד שכן, זה כביש מסוכן. אבל לדעתי הדרישה שכל כביש במדינה יהיה דו נתיבי עם גדר הפרדה באמצע היא מוגזמת.
נראה לי שרמת הנהיגה הנדרשת מהנהג הממוצע בישראל, זה שהוא יהיה מסוגל לנסוע בכביש דו סיטרי בלי הפרדה ולא להתנגש ברכב שבא ממולו סתם ככה.
לפחות לגבי התאונה ביום שלישי, נראה שהיא התרחשה בקטע חדש של הכביש, עם מספיק מקום לעצור בשוליים, עם אספלט חדש ולא בסיבוב מסוכן כלשהו או בקטע בלי ראות, פשוט כביש ישר עם אספלט חדש.

ההרגשה שלי זה שבתקשורת נהנים לחפש אשמים בדמות הכביש, הרצפה עקומה ומי שסלל אותו ואחראי לו ומשרד התחבורה ורשלנות וכו' וכו'.

אזור ים המלח זה מערב פרוע (מזרח אבל שיהיה), אבל אני באופן אישי לא חושב שיש משהו בכביש שהוא מסוכן באופן יוצא דופן או רשלני.


איך אתם הרגשתם בפעמים האחרונות שהסתובבתם שם ?

[mudale222]

שמע, קשה בכלל לדבר על כל הכביש הזה כמקשה אחת.
זה כביש של איזה 500 ק"מ... בגדול הכביש ברובו די טוב.
ספציפית לגבי התאונות האחרונות שקרו, בשניהם לא היה שום קשר לכביש אלא נטו לנהגים.
בראשונה נהג הג'יפ סטה ישירות לתוך הנתיב השני ייתכן שגם תחת השפעת סמים כלשהם (לפי הפרסומים).
בתאונה השנייה כמעט בדיוק אותו סיפור, נהג המשאית סטה לתוך הנתיב הנגדי ורכב ראשון חמק ימינה ורכב שני שהיה אחריו חמק שמאלה ואז נהג המשאית התעורר וחזר שמאלה והתוצאות ידועות.
לדעתי הכבישים באיזור ים המלח אומנם כוללים לא מעט עיקולים חדים וכו' אבל שום דבר באמת מסוכן לנהג ערני שלא עושה שטויות ונוהג במהירות סבירה.

[JohnnyDough]

להבנתי אין בעיה עקרונית עם כביש 90. התנועה בו דלילה ולא מצדיקה שפיכה של מיליארדים בשביל להפוך אותו לכביש דו נתיבי עם הפרדה. מהפעמים שנסעתי בו בשנים האחרונות גם לא התרשמתי שהמצב שלו רע והוא מתוחזק בצורה סבירה.

אם כל מה שאתה מכיר מגיע מהתקשורת אז אתה כנראה בטוח שבישראל יש מגפה איומה של קטל בדרכים ושהמצב הולך ומחמיר עם השנים. אם אתה בודק נתונים סטטיסטיים אתה מגלה שישראל היא אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם ושמאז שנות ה70 ועד היום, מספר ההרוגים צנח ב50% ושיעור ההרוגים צנח דרמטית ב70-80%.
הדבר היחיד שהתקשורת מחפשת זה רייטינג. שתקליק על הכתבה, שתקנה את העיתון, שתצפה במהדורה וכו. בשביל רייטינג צריך דרמה ואם המציאות לא מייצרת אותה אז הכתב והעורך ייצרו אותה בשביל המציאות. פעם היתה שאיפה כללית לאוביקטיביות ואתיקה עיתונאית אבל המושגים האלה עברו מהעולם וצרכן חדשות אינטיליגנטי חייב להיות מסוגל להתעלם מה95% אשפה ואינטרסים ולברור את העובדות הקשיחות.

[ayalzo]

האופציה היחידה למנוע שם תאונות היא להוריד את כל הנהגים מהכביש. המכונית האוטונומית תעשה את זה עוד כמה שנים.
התאונות האחרונות היו נטו בגלל נהגים.
אי אפשר להאשים את התשתיות בכל דבר.

[xlib]

האופציה היחידה למנוע שם תאונות היא להוריד את כל הנהגים מהכביש. המכונית האוטונומית תעשה את זה עוד כמה שנים.
התאונות האחרונות היו נטו בגלל נהגים.

כן. מכוניות אוטומטיות מעופפות! כל התאונות נטו בגלל נהגים. אלא בגלל מי? חייזרים?


Sent from my iPhone using Tapatalk

[Paz]

יצא לי לרכב ביום אחד לפני שנתים כמעט את כולו מצמח עד אילת, באזור הבקעה הכביש הכי מסוכן והכי פחות מתוחזק לדעתי, תוסיף לזה גם תנועה מעורבת של ישראלים ופלשתינאים שמעלה את העומס ואת הסיכוי לתאונות.
דווקא הקטע של ים המלח ברובו סלול טוב ומספיק רחב, בטח בקטע של המלונות בו נספתה המשפחה.
בהמשך בערבה ממפעלי ים המלח ודרומה הכביש לא משהו ודי מסוכן, בעיקר בגלל שהוא מונוטוני וישר והרבה מתפתים לעקוף בצורה מסוכנת. לקראת סופו מיוטבתה לאילת הוא כבר דו נתיבי עם הפרדה.
אני גם לא חושב שרוב הכביש דורש הפרדה, הרבה מהתאונות הן טעויות אנוש.

[ניסו]

יכולים להמשיך להאשים את הכבישים עד שנה הבאה. התאונות האלו הם נטו בריונות בכביש וטעויות אנוש/חוסר תשומת לב של הנהגים.
כל עוד תרבות הנהיגה שואפת ל0 זה ימשיך לקרוא

[Yuv_Coehn]

ברור שהתאונות שהתרחשו שם הם טעויות אנוש של סטייה לנתיב הנגדי, אבל רוב הטענות על הכביש הן שהוא מסוכן בגלל שאין בו הפרדה.
האמת הפשוטה היא שהפרדה בין הנתיבים הייתה מונעת את ההרוגים די בקלות. זה קל להגיד פשוט אל תעקוף בצורה מסוכנת, אל תסטה מהנתיב כשבאות מכוניות ממול וכו' אבל תאונות מטבען קורות כשאנשים מתרשלים, וזה התפקיד של התשתית להיות סלחנית כמה שיותר כדי שהטעות תיגמר כמה שפחות גרוע. כנ"ל בדיוק לגבי הפלסטיקים ששמו לנו האופנוענים בכבישים על הגדרות בטיחות כך שאם נחליק לא נשתפד.
האם זה הגיוני לדרוש הפרדה בכל הכביש הזה/בכל כביש דו-כיווני? כנראה שלא. בתכלס כל התאונות האחרונות זאת סטיית תקן סטטיסטית שישכחו שהיא קרתה עד הפעם הבאה...

[KKatkov]

הכביש בסדר גמור.
הבעיה היחידה בו זה שהוא משעמם, וקשה לשמור על ריכוז כשנוסעים בו לאורך זמן - שזאת ממש לא בעיית תשתית.
אני תמיד אומר, שרוב התאונות לא קורות בגלל תשתית - התשתית היא נתון, ואחריותו של הנהג להתאים את סגנון הנסיעה לתנאים.

הנהג הישראלי של היום הוא נהג גרוע ומנוון. אחוז לא קטן בכלל הוציא רישיון לרכב אוטומאטי... כי אולי הוא יתסבך בתפעול של 3 דוושות וידית אחת? הוא קונה רכב עם מובילאיי, ואז מפסיק לאותת במעברי נתיב - הרי זה לא מצפצף, אז אפשר לעבור. בקרוב הוא ירכוש רכב עם מערכת בלימה אוטונומית, שאותה הוא ינצל כדי להיצמד לרכב מלפניו עד שהוא יקבל (או לא יקבל) ברקס מהמערכת. הוא גדל על רכבים עם ESP, ובטוח שרכב שדופק צלחת בכניסה מהירה לפניה על כביש רטוב - זה משהו שקיים רק בסרטים. אין לו מושג מהי "אינרציה", והוא עובר מהגז לברקס עשרות פעמים בדקה. הוא רגיל לנסוע בתוך פקק אינסופי, ולכן לא טורח להסתכל קדימה ולתכנן את נסיעתו מעבר לכמה מאות מטרים. הוא גם לא יודע לנווט, כי יש וייז. בקיצור - הוא נוהג בשילוב מסוכן של ביריונות ושאננות.

בכבישי השומרון והבקעה, אותו נהג שאנן וחצוף ממרכז הארץ פוגש נהגים אחרים - ברכבים עם מספרים לבנים או ירוקים.
הם פחות שאננים, מתפעלים את הרכב טוב יותר ומודעים יותר לתשתית - אבל את הבריונות רובם לוקחים כמה צעדים קדימה.

קוקטייל הנהגים הזה גורם לתאונות קטלניות שעושות כותרות. ושום תשתית איכותית לא תמנע את זה.

[tree]

הכביש בסדר גמור.
הבעיה היחידה בו זה שהוא משעמם, וקשה לשמור על ריכוז כשנוסעים בו לאורך זמן - שזאת ממש לא בעיית תשתית.
אני תמיד אומר, שרוב התאונות לא קורות בגלל תשתית - התשתית היא נתון, ואחריותו של הנהג להתאים את סגנון הנסיעה לתנאים.

הנהג הישראלי של היום הוא נהג גרוע ומנוון. אחוז לא קטן בכלל הוציא רישיון לרכב אוטומאטי... כי אולי הוא יתסבך בתפעול של 3 דוושות וידית אחת? הוא קונה רכב עם מובילאיי, ואז מפסיק לאותת במעברי נתיב - הרי זה לא מצפצף, אז אפשר לעבור. בקרוב הוא ירכוש רכב עם מערכת בלימה אוטונומית, שאותה הוא ינצל כדי להיצמד לרכב מלפניו עד שהוא יקבל (או לא יקבל) ברקס מהמערכת. הוא גדל על רכבים עם ESP, ובטוח שרכב שדופק צלחת בכניסה מהירה לפניה על כביש רטוב - זה משהו שקיים רק בסרטים. אין לו מושג מהי "אינרציה", והוא עובר מהגז לברקס עשרות פעמים בדקה. הוא רגיל לנסוע בתוך פקק אינסופי, ולכן לא טורח להסתכל קדימה ולתכנן את נסיעתו מעבר לכמה מאות מטרים. הוא גם לא יודע לנווט, כי יש וייז. בקיצור - הוא נוהג בשילוב מסוכן של ביריונות ושאננות.

בכבישי השומרון והבקעה, אותו נהג שאנן וחצוף ממרכז הארץ פוגש נהגים אחרים - ברכבים עם מספרים לבנים או ירוקים.
הם פחות שאננים, מתפעלים את הרכב טוב יותר ומודעים יותר לתשתית - אבל את הבריונות רובם לוקחים כמה צעדים קדימה.

קוקטייל הנהגים הזה גורם לתאונות קטלניות שעושות כותרות. ושום תשתית איכותית לא תמנע את זה.

[בןהלאמשחיז]

הכביש בסדר גמור.
הבעיה היחידה בו זה שהוא משעמם, וקשה לשמור על ריכוז כשנוסעים בו לאורך זמן - שזאת ממש לא בעיית תשתית.
אני תמיד אומר, שרוב התאונות לא קורות בגלל תשתית - התשתית היא נתון, ואחריותו של הנהג להתאים את סגנון הנסיעה לתנאים.

הנהג הישראלי של היום הוא נהג גרוע ומנוון. אחוז לא קטן בכלל הוציא רישיון לרכב אוטומאטי... כי אולי הוא יתסבך בתפעול של 3 דוושות וידית אחת? הוא קונה רכב עם מובילאיי, ואז מפסיק לאותת במעברי נתיב - הרי זה לא מצפצף, אז אפשר לעבור. בקרוב הוא ירכוש רכב עם מערכת בלימה אוטונומית, שאותה הוא ינצל כדי להיצמד לרכב מלפניו עד שהוא יקבל (או לא יקבל) ברקס מהמערכת. הוא גדל על רכבים עם ESP, ובטוח שרכב שדופק צלחת בכניסה מהירה לפניה על כביש רטוב - זה משהו שקיים רק בסרטים. אין לו מושג מהי "אינרציה", והוא עובר מהגז לברקס עשרות פעמים בדקה. הוא רגיל לנסוע בתוך פקק אינסופי, ולכן לא טורח להסתכל קדימה ולתכנן את נסיעתו מעבר לכמה מאות מטרים. הוא גם לא יודע לנווט, כי יש וייז. בקיצור - הוא נוהג בשילוב מסוכן של ביריונות ושאננות.

בכבישי השומרון והבקעה, אותו נהג שאנן וחצוף ממרכז הארץ פוגש נהגים אחרים - ברכבים עם מספרים לבנים או ירוקים.
הם פחות שאננים, מתפעלים את הרכב טוב יותר ומודעים יותר לתשתית - אבל את הבריונות רובם לוקחים כמה צעדים קדימה.

קוקטייל הנהגים הזה גורם לתאונות קטלניות שעושות כותרות. ושום תשתית איכותית לא תמנע את זה.

לא יודע כמה אתה נוסע בשטחים - אבל שם דווקא המוניות הצהובות חותכות קו הפרדה רצוף כאילו הוא אוויר.
הם הרבה יותר שאננים שם ומעניין להם את הסבתא ערך החיים. אבל אם אפשר לרדת על הנהג הישראלי אז סבבה.
וחוץ מזה מה כל כך קשה לשמור על ריכוז לאורך כביש של בלחץ 100ק"מ??

[Paz]

לא יודע כמה אתה נוסע בשטחים - אבל שם דווקא המוניות הצהובות חותכות קו הפרדה רצוף כאילו הוא אוויר.
הם הרבה יותר שאננים שם ומעניין להם את הסבתא ערך החיים. אבל אם אפשר לרדת על הנהג הישראלי אז סבבה.
וחוץ מזה מה כל כך קשה לשמור על ריכוז לאורך כביש של בלחץ 100ק"מ??

מה לעשות שחלק גדול מהנהגים, בטח אלה "המפונקים" של המרכז הם נהגים נוראיים מבחינה טכנית בשילוב כל תכונות האופי של הישראלי המכוער והאנוכי, זה הכי בולט בכביש.

[KKatkov]

לא יודע כמה אתה נוסע בשטחים - אבל שם דווקא המוניות הצהובות חותכות קו הפרדה רצוף כאילו הוא אוויר.
הם הרבה יותר שאננים שם ומעניין להם את הסבתא ערך החיים. אבל אם אפשר לרדת על הנהג הישראלי אז סבבה.
וחוץ מזה מה כל כך קשה לשמור על ריכוז לאורך כביש של בלחץ 100ק"מ??

ואללה.
לא יודע מי אתה, מה אתה, ומה ראית בחיים חוץ מת"א. אתה יודע, אנונימיות זה חלק מהקטע של האינטרנט.
אני גר בשומרון משנת 95. זוכר כילד את כביש 505, שהיה אז הדרך לאריאל - כששוליו מלאים בזכוכית שבורה בימי האינתיפאדה.
השומרון הוא הבית שלי. כמו שאומרים ברוסית - "מולדתי הקטנה".
יש מעט מאוד כבישים באיזור שהאופנועים שלי לא הניחו את גלגליהם עליהם. את הפלטינה שלי קבלתי בירידות ממעלה אפרים לבקעה על 505.
446 ו-465 היו היומיים שלי כשעבדתי באירפורט סיטי.
578 דרך מכורה נכלל בכל נסיעה לצפון (יש כמה כאלה בשנה).
60 הוא הדרך החביבה עלי לירושלים.
90? הדרך לגולן, לים המלח ולאילת.

ב-3 שנים האחרונות, הפוקוס עבר לשטח - וגם אותו אני מכיר לא רע. אני מגיע מאיזור אריאל לרנטיס דרך השטח, מכיר היטב את ואדי קנה על הסתעפותיו, מבקר קבוע בחוות גלעד, ובשבת האחרונה שתיתי קפה בסבסטיה (הגעתי דרך השטח, כמובן. ונראה לי שביציאה מהכפר זרקו עלי אבן שפגעה בזרוע האחורית).

בקיצור, את פינת ההיכרות עם השומרון אני מאמין שסגרנו.

לתוכן ההודעה שלך - כנראה שאנחנו מגדירים "שאננות" בצורה שונה.
אין לי בעיה עם עקיפה על פס לבן רצוף, כל עוד יש שדה ראיה שמאפשר לבצע אותה בביטחון יחסי, ירידה (או מנוע שיאיץ את הרכב כמו שצריך למרות העליה) והבנה של הסיכון.
יש לא מעט קווים רצופים שמסומנים עבור הפיאט בנזין העגלתית שלי, אבל לא בהכרח מוצדקים עבור טרנספוטר או ויטו טורבו-דיזל.
לפעמים זה "על הקסקס", ואז אפשר להגדיר את זה בלי להתבלבל כביריונות.
אבל שאננות? לא. שאננות זה לנסות לבצע את אותה עקיפה עם הפיאט שלי, בלי להבין את הבדל ההאצה בין 1.4 בנזין ללא טורבו לטורבו-דיזל.
שאננות זה לצאת לעקיפה, במקום שבו באמת אין שדה ראיה.
שאננות זה לצאת לעקיפה הזאת בעליה, כי אתה זוכר שהצלחת לבצע אותה ללא בעיה בירידה בכיוון ההפוך.
שאננות זה לצאת לעקיפה הזאת, ולא להוריד את הגיר 2-3 הילוכים מראש.
שאננות זה לראות רכב שעשה את כל הטעויות האלה בניסיון לעקוף אותך - ולא לרדת לשול כמה שרוחבו מאפשר לך כדי למנוע תאונה חזיתית.
בזה הנהג הישראלי חוטא הרבה יותר מערביי השומרון.

ואחד אחרון.
אולי אתה גיבור-על, אבל אני מודה ומתוודה - לפני כ-6-7 שנים נרדמתי בכביש הבקעה. בעצם, אולי רק ניקרתי, לא משנה כרגע. זה היה על גבי בנדיט 1200.
השעה הייתה 4 לפנות בוקר, יום עצמאות, הייתי בדרכי מהכנרת לשומרון. נסיעה מנהלתית איטית, כי אני עייף והאופנוע מאיר חרא (מחלה ידוע בבנדיטים) - רכבתי סביב המהירות החוקית, אולי אפילו פחות.
תתפלא - כביש ישר, עם נוף משמים בשעת לילה זה מתכון לאסון. גם אם זה לאורך "רק" 100 ק"מ, ובייחוד עם כבר רכבת/נהגת איזה 200-300 ק"מ לפני שהגעת למקטע ה"קצר" הזה...
התעוררתי כשכבר הייתי בתעופה. אני לחוד והאופנוע לחוד. למזלי, אז זה נגמר בסימנים כחולים, 6 שעות המתנה לגרר ונזק רב לאופנוע.
על הדרך, מר "רק 100 ק"מ", ספר לנו מה השיא האישי שלך בק"מ יומי. אני אפילו לא אדרוש הוכחות, אאמין למילה שלך - בכל מקרה אין איך לוודא.

[בןהלאמשחיז]

ואללה.
לא יודע מי אתה, מה אתה, ומה ראית בחיים חוץ מת"א. אתה יודע, אנונימיות זה חלק מהקטע של האינטרנט.
אני גר בשומרון משנת 95. זוכר כילד את כביש 505, שהיה אז הדרך לאריאל - כששוליו מלאים בזכוכית שבורה בימי האינתיפאדה.
השומרון הוא הבית שלי. כמו שאומרים ברוסית - "מולדתי הקטנה".
יש מעט מאוד כבישים באיזור שהאופנועים שלי לא הניחו את גלגליהם עליהם. את הפלטינה שלי קבלתי בירידות ממעלה אפרים לבקעה על 505.
446 ו-465 היו היומיים שלי כשעבדתי באירפורט סיטי.
578 דרך מכורה נכלל בכל נסיעה לצפון (יש כמה כאלה בשנה).
60 הוא הדרך החביבה עלי לירושלים.
90? הדרך לגולן, לים המלח ולאילת.

ב-3 שנים האחרונות, הפוקוס עבר לשטח - וגם אותו אני מכיר לא רע. אני מגיע מאיזור אריאל לרנטיס דרך השטח, מכיר היטב את ואדי קנה על הסתעפותיו, מבקר קבוע בחוות גלעד, ובשבת האחרונה שתיתי קפה בסבסטיה (הגעתי דרך השטח, כמובן. ונראה לי שביציאה מהכפר זרקו עלי אבן שפגעה בזרוע האחורית).

בקיצור, את פינת ההיכרות עם השומרון אני מאמין שסגרנו.

לתוכן ההודעה שלך - כנראה שאנחנו מגדירים "שאננות" בצורה שונה.
אין לי בעיה עם עקיפה על פס לבן רצוף, כל עוד יש שדה ראיה שמאפשר לבצע אותה בביטחון יחסי, ירידה (או מנוע שיאיץ את הרכב כמו שצריך למרות העליה) והבנה של הסיכון.
יש לא מעט קווים רצופים שמסומנים עבור הפיאט בנזין העגלתית שלי, אבל לא בהכרח מוצדקים עבור טרנספוטר או ויטו טורבו-דיזל.
לפעמים זה "על הקסקס", ואז אפשר להגדיר את זה בלי להתבלבל כביריונות.
אבל שאננות? לא. שאננות זה לנסות לבצע את אותה עקיפה עם הפיאט שלי, בלי להבין את הבדל ההאצה בין 1.4 בנזין ללא טורבו לטורבו-דיזל.
שאננות זה לצאת לעקיפה, במקום שבו באמת אין שדה ראיה.
שאננות זה לצאת לעקיפה הזאת בעליה, כי אתה זוכר שהצלחת לבצע אותה ללא בעיה בירידה בכיוון ההפוך.
שאננות זה לצאת לעקיפה הזאת, ולא להוריד את הגיר 2-3 הילוכים מראש.
שאננות זה לראות רכב שעשה את כל הטעויות האלה בניסיון לעקוף אותך - ולא לרדת לשול כמה שרוחבו מאפשר לך כדי למנוע תאונה חזיתית.
בזה הנהג הישראלי חוטא הרבה יותר מערביי השומרון.

ואחד אחרון.
אולי אתה גיבור-על, אבל אני מודה ומתוודה - לפני כ-6-7 שנים נרדמתי בכביש הבקעה. בעצם, אולי רק ניקרתי, לא משנה כרגע. זה היה על גבי בנדיט 1200.
השעה הייתה 4 לפנות בוקר, יום עצמאות, הייתי בדרכי מהכנרת לשומרון. נסיעה מנהלתית איטית, כי אני עייף והאופנוע מאיר חרא (מחלה ידוע בבנדיטים) - רכבתי סביב המהירות החוקית, אולי אפילו פחות.
תתפלא - כביש ישר, עם נוף משמים בשעת לילה זה מתכון לאסון. גם אם זה לאורך "רק" 100 ק"מ, ובייחוד עם כבר רכבת/נהגת איזה 200-300 ק"מ לפני שהגעת למקטע ה"קצר" הזה...
התעוררתי כשכבר הייתי בתעופה. אני לחוד והאופנוע לחוד. למזלי, אז זה נגמר בסימנים כחולים, 6 שעות המתנה לגרר ונזק רב לאופנוע.
על הדרך, מר "רק 100 ק"מ", ספר לנו מה השיא האישי שלך בק"מ יומי. אני אפילו לא אדרוש הוכחות, אאמין למילה שלך - בכל מקרה אין איך לוודא.

ראיתי יותר מת"א אני שונא את ת"א ומשתדל לא להגיע לשם. אני גר בשטחים אז אני מכיר את הנהגים שם.
פס לבן רצוף או כפול כנראה מי שתכנן אותו היה מהנדס כבישים מטומטם שצריך לקחת לו את הרישיון - כי לפי מה שאתה אומר הוא רק קישוט או המלצה. אני לעומת זאת חושב שכנראה הייתה סיבה למה שמו אותו שם ולכן גם אם יש לי שדה ראיה מפה ועד השמים אני לא חוצה אותו, וכן אני חושב שנהגים שחוצים אותו כי הם יותר חכמים ממהמנדס מקומם בתורת האבולוציה של דארווין.
לגבי הגיר ו2 -3 הילוכים רב המכוניות היום זה אוטומט מחורבן אז קיק דאון מסוג זה או אחר אולי ייתן לך את תוספת הכח שאתה צריך, אבל לא ייתן לנהג את תוספת השכל שיש לו עוד 10 נוסעים ברכב שהוא צריך להביא אותם בשלום הביתה ולא חמש דקות מוקדם יותר לקבר.

ולגבי גיבור על - אני לא, אבל אם 850 ק"מ ציריך - אמסטרדם בחורף כשמתחילים ב1800 אחרי יום עבודה לבד ברכב עונה לך על השאלה אז זו התשובה

[600 ירושלמי]

אין לי בעיה עם עקיפה על פס לבן רצוף,

כדאי מאוד שיהיה לך בעיה עם עקיפה על קו לבן רצוף.
לא יודע מאיזו בועה צצת אבל אתה יודע כמה רוכבים קיפחו את חייהם כי לאדיוט המטומטם שבא מולם לא הייתה בעיה עם חציית קו לבן?

אני חושב שנהגים שחוצים אותו כי הם יותר חכמים ממהמנדס מקומם בתורת האבולוציה של דארווין.

ויפה שעה קודם!