קודם כל אתה טועה. קרוב ל - 90% מהעסקים נסגרים אחרי פחות משנה.
אני מסכים איתך שזה שיח חרשים.
אני אתן דוגמה אחרת.
נניח שאני רוצה לקנות סמארטפון חדש (תבחרו חברה מובילה, לא משנה איזה). אם אני קונה בתחילת הדרך כשהמוצר מאד מבוקש אני אשלם מחיר מופקע לחלוטין. נגיד סביב ה-3000 ש"ח. עכשיו נניח שאני מחכה שנה וקונה את אותו הסמארטפון שעכשיו כבר פחות מבוקש כי יצאו דגמים אחרים טובים ומבוקשים יותר. קרוב לוודאי שאני אשלם עבור אותו המוצר כ - 1000 ש"ח פחות (30% פלוס מינוס).
אז מה קרה כאן? עלויות היצור ירדו? ברור שלא!
מה שקרה הוא מה שקורה בכל שוק חופשי, היצרן (או המפיץ, לצורך העניין זה לא חשוב) מרוויח הרבה על המוצרים המבוקשים וחותך רווחים על המוצרים הפחות מבוקשים.
זה פחות או יותר מבוא למיקרו כלכלה שיעור 1 על רגל אחת.
כפי שכתבתי כבר קודם, הציפייה מהיבואן להוריד את המחיר על ביצי הזהב שלו היא נאיבית. וכך גם הזעם כלפיו.
אני לא יודע אם מטרו הם הוגנים או לא (אני לא אשתמש בביטויים שנאמרו כאן) אבל הם מתנהגים כפי ששוק קפיטליסטי חופשי מתנהג.
מי שחושב ש-99% מהשוק נוהג אחרת, חי במציאות דימיונית שהוא ממציא לעצמו, והוא מוזמן להצטרף לעולם האמיתי (ויפה שעה אחת קודם).
כל עוד אין אלטרנטיבה זה מה שיקרה.
ונקנח בעוד דוגמה קטנה (שכולם מכירים). לאישתי יש עסק קטן. עד לפני כשלוש שנים (או משהו כזה) היא שילמה על מסלול עסקי לחברת סלולר כ - 800 ש"ח לחודש. ברגע שנפתחה אלטרנטיבה (גולן טלקום ואחריה כל השאר) המחיר ירד ל - 37 ש"ח לחודש. מכיוון שמדובר באלפי אחוזים אני אפילו לא אתחיל לחשב את גודל ההוזלה.
שוב - 800 --> 37 כמעט בין לילה.
זה מה שעושה תחרות.
מבוא למיקרו כלכלה שיעור 2.
מכיוון שבענף הרכב היא לא קיימת כל ציפייה לשינוי, היא נחמדה אבל דימיונית לחלוטין.