קסדות חצי ייאסרו לשימוש

[השושנים]

תחושת חוסר הברירה, בדיוק, זו הזכות הכי בסיסית והכי חשובה. לכן לדעתי ההתערבות של המדינה בחיי הפרט חייבת להיות מינימאלית. לטעמי הגבול עובר, ברגע שהפגיעה הפוטנציאלית (ואני חוזר ואומר, לדעתי לרכוב בלי קסדה, לא מסוכן יותר מלרכוב עם קסדה), היא ברוכב בלבד, כאן הוא הקו האדום מבחינתי להתערבות.

ושושנים יקירי, לטעמי היות ועד היום אתה עובד בגוף היררכי, אני מעריך בזהירות שאתה שם עוד מהצבא, כך שעניין טובת הכלל למול טובת הפרט ועליונות הארגון (העדר לטעמי), טבוע אצלך. דע לך שיש שם בחוץ חופש תודעתי מחוץ לאירגונים הללו, חופש עצום ולא מוגבל. אתה תרגיש אותו כשתצא לפנסיה, ואז אולי באמת תבין. בינתיים מאחל לך שכן טוב (הר חומה וארמון הנציב קרובות), רק רכיבות טובות, ארוכות ומהנות עם הג'ינג'ית.

אם המדינה יכולה לשלוח אותך למלחמה בלי לשאול את דעתך אם היא מוצדקת או לא, אז אותה מדינה רשאית
להציל אותך מעצמך גם אם אתה חושב ששיקול הדעת שלך נכון והגיוני, בדיוק כמו שחליט שאתה לא רוצה להתחסן
בחיסון חצבת והמדינה תאלץ אותך...

אגב אין קשר לעבודה שלי או לגלגולים שעברתי בחיי (והיו רבים) אני חושב שלא כל אוחד מוכשר לקבל החלטות לבד
במיוחד כאלה שיש להם השפעה על אחרים. לא בגלל שהוא טיפש או חכם אלה שלרוב הפרט לא יכול לראות את
התמונה הכוללת או להיות אובייקטיבי בהחלטות שלו.