למה קרוזר זה לא בשבילי!

[diesel]

אני אוהב אופנועים. נורא אוהב אופנועים. עד כדי כך אוהב אופנועים, שאילו קיבלתי 10 שקלים על כל שעת קריאת תוכן אופנועני, יכולתי לקנות אופנוע חלומותיי (bmw r1200rs) בקלות, ואולי יישאר כסף לביטוח.
עוד מימי הניעורים, ועד לשעה זו, דמיינתי את עצמי רוכב על כל סוגי האופנועים שתעלו על הדעת, כולל רויאל אנפילד דיזל ואופנוע הקונספט של דודג' אשר הוצג בתערכות דטרויט 2003 אאל"ט, הנקרא 'טומוהוק' ששתלו בו מנוע של הוויפר האגדית (8.3 ל' שמקורו אחד ממנועי המשאיות של החברה). עד כדי כך אוהב אופנועים.
מאז קבלת הרישיון רכבתי על קטנוע אחד לתקופה קצרה (הונדה CH250 ז"ל) ועוד כמה אופנועים כולבויניקים בנפחים בינוניים שביליתי על גבם המון רכיבות, חלקן טובות וחלקן פחות, ואינספור זכרונות. מה גם רכבתי יחסית הרבה בחו"ל (גרמניה, ספרד, נפאל, הודו, תאילנד, בוליביה ופירו).
מכל מיני סיבות, לא היה לי אופנוע בשנה האחרונה. וככה ביום בהיר אחד, חבר טוב הודיע כי הוא נוסע לשבועיים לחור כלשהו והציע שאפשר חופשי להשתמש ב- EN500 שלו. רכבתי שבועיים, כמה טיולים קצרים, קצת רכיבות מנהלתיות, כמה גיחות לסידורים. והאתהבתי! התאהבתי במבטים המעריצים, במשטחי הכרום שמעוותים את המרחב, בפנטזיית החופש וכאלה. בשטף פנטזייה וקצת שיכרון חושים, התחלתי לחפש אחד לעצמי, אבל האח היותר גדול VN900, מבלי לחפור את הרשת בחיפשו אחר מבחני דרכים והתרשמויות אישיות וכאלה. מה שכן חפרתי זה לוח יד 2 על מנת למצוא אחד טוב וכמה שיותר מהר.
מצאתי אחד מודל 2007 במצב תצוגה! כואב כמה שהוא יפה. כבר ביום הקנייה החל סרט הפנטזיות לצוף, על רכיבות לתוך השקיעה, על סיגריה ליד האופנוע על שפת צוק ומרחבים ירוקים אינסופיים.
המציאות כואבת! לקח חודשיים עד שסרט הפנטזיות, שלעיתים התמשש יפה מאוד, התחלף בסיטאוציות מעיקות עד בכי: על איך במהירות שיוט 100-110 קמ"ש אי אפשר להגיע לשום מקום ואניח בצד כמה מסוכן לרכב באותה מהירות של המכוניות, על איך כל חנייה צריכה תכנון מראש כי במשקל כזה אתה צריך להיות ארנולד שווינצנגר לפחות על מנת שתצליח לדחוף את האופנוע אחורנית אם יש שיפוע הגדול מ- 1 מעלות. וואי כמה כאב הגב אחרי רכיבה ארוכה משעה. תוך שבועיים האופנוע נמכר ונמצא כרגע בבית טוב (כולי תקווה) ולקח לי יומיים-שלושה שקוע בהרהורים בניסיון לעבד את הרומן הקצר.
הבנתי, קורזר זה לא בשבילי!
בימים הקרובים, אפתח שוב את עונת החיזורים, הפעם בצורה קצת אחרת, אולי.

[קסד]

אתה לפחות מתנסה בתנוחות שונות.
אני עוד כשהייתי צעיר התקבעתי על תנוחה של זקנים (דו"ש)

[the striker]

אתה לפחות מתנסה בתנוחות שונות.
אני עוד כשהייתי צעיר התקבעתי על תנוחה של זקנים (דו"ש)

אין על דושי"ם.

אפריקה טווין החדש נשמע אימפריה.

[אברי]

למה תנוחה של זקנים? עדיף תנוחה של דו"ש ( להיות זקוף ובשליטה ) מאשר בתנוחת ה'פסיבי' / 'כלבה' של הסופרספורט ( רכון ורוצה הכל מהר, טווח תנועה מוגבל והעדפה למחרשה מקוצרת מענייני 'נוחות')

[Jonathan]

למה תנוחה של זקנים? עדיף תנוחה של דו"ש ( להיות זקוף ובשליטה ) מאשר בתנוחת ה'פסיבי' / 'כלבה' של הסופרספורט ( רכון ורוצה הכל מהר, טווח תנועה מוגבל והעדפה למחרשה מקוצרת מענייני 'נוחות')

דווקא מסתבר שהתנוחה הקיצונית של הספורבייק/סופרספורט מעמיסה את חוליות עמוד השדרה פחות מאשר תנוחת הדו"ש הזקופה.
ואכן הקאסטום הוא הגרוע ביותר - מהלך מתלים מינימלי, מתלה אחורי לא פרוגרסיבי והלמים מהכביש שמועברים ישירות לעצם הזנב של הייצור על המושב.....נו טוב לפחות הבנות מתלהבות מהלוק (במיוחד אם הוא משולב בשרירים משורגים בחתך בשרני ואז יש לך גם כח להרים את הבהמה אם היא נופלת....).

- הנה עוד הוכחה כמה אופנועי ספורט קיצוניים טובים לאיכות החיים של המשתשמש.

[uriar]

לא בכל ה"קרוזרים" אותה תנוחה ואותה חוויית רכיבה. היום יש את הקרוזרים הקלים, הבולט של יאמאהה והוולקן של קוואסקי, שייתנו לך חוויה אחרת.

[diesel]

לא בכל ה"קרוזרים" אותה תנוחה ואותה חוויית רכיבה. היום יש את הקרוזרים הקלים, הבולט של יאמאהה והוולקן של קוואסקי, שייתנו לך חוויה אחרת.

מה שהיה אצלי זה הוולקן של קוואסאקי! תנוחה נוראית, המון עומס על הגב האמצעי והתחתון, הבולמים נמצאים שם רק בשביל הפרוטוקול, ובשל כך מעט מאוד חיבור בין הרוכב למכונה.
אך שוב, כואב כמה שהוא יפה ומושך מבטים מעריצים. פשוט מגנט.

[השושנים]

זה הזמן לעבור לוי מקס.

[diesel]

[quote=השושנים;15312]זה הזמן לעבור לוי מקס.

וואו! נראה מפלצת

[השושנים]

[QUOTE=diesel;15340]

זה הזמן לעבור לוי מקס.

וואו! נראה מפלצת

גם מרגיש ככה, 140 כ"ס, מערכת וי בוסט,
אף פעם לא צריך לצעוק "חכו לי" להפך...

[ItayK]

[QUOTE=diesel;15340]

זה הזמן לעבור לוי מקס.

וואו! נראה מפלצת

יופי. עוד מזון למפלצת האגו שלו (של האופנוע או הרוכב?) ממש מה שהוא צריך עכשיו.

אני מאמין שעוד תמצא את הקרייזי קרוזר שלך (:

Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk

[Mמהר]

נוחות מירבית18151.jpg

[Jonathan]

נוחות מירבית[ATTTACH]

כמו שבטח שמת לב פותח השירשור לא מתלונן על חוסר נוחות א אלא על כאבי גב
אבל אהבתי את הסרקזם
זאת אולי הצורה הנמוכה ביותר של השנינות אבל הגבוהה ביותר של האינטיליגנציה.

[רוכב על 2]

לנסות להסביר למישהו למה סוג אחד של אופנוע "עושה לך את זה" יותר מסוג אחר זה כמעט כמו לנסות להסביר למישהו שלא רוכב על אופנוע למה כן לרכב.
מהירות שיוט של 100-110 - נכון. אבל זה כל היופי! אלו לא אופנועים שנועדו למהירויות גבוהות. אני קורא להם אופנועים של זקנים (אני משתדל לא להרגיש ככה, אבל הגיל עושה את שלו). אלו אופנועים למי שרוצה להרגיש כאילו הוא במרחבי טקסס ולא במסלול מירוצים (לא טוב יותר או רע יותר, זו פשוט גחמה אחרת). אגב, אם אתה חפץ במהירות אתה יכול לקנות את ה - XVS1300 של Yamaha שמגיע בקלות ל - 200, ומרשים לא פחות בלוק שלו.
חנייה - כן, זה מסורבל ודורש תכנון, אבל שיא הכיף זה לתכנן לא רק את מקום החנייה מבחינת המיקום הפיזי אלא לחנות במקומות הומים ולהסתכל על המבטים המעריצים.
פעם יצא לסיים יום מילואים באיזה שבע בערב. האופנוע חנה ליד הש.ג. ובש.ג. שמרו שתי חיילות צעירות. לקח לי איזה 5 - 10 דקות עם כל ההתארגנויות ובמשך כל הזמן הזה הן פשוט עמדו מחוץ לבוטקה והסתכלו בהערצה על האופנוע. אני יודע שזה מטופש להתלהב מזה, אבל לא יותר מלהתלהב מנסיעה ב - 200 קמ"ש בכבישי ישראל.
נסיעה עם בת זוג על האופנוע לטיולים זה חצי אורגזמה.
אז כל מה שכתבת נכון אבל הכל מתגמד כי אין, פשוט אין על הלוק של האופנועים האלו. אני לא יכול להסביר את זה אבל עוד לפני שאני מתחיל את הנסיעה אני כבר מאושר. הנסיעה כולה היא במוד רגוע של פאן טהור וכשאני מגיע לעבודה אני כל כך הרבה יותר רגוע שכל היום שלי פשוט נראה אחרת.
אני ממליץ לך לא להיפרד מהחלום הזה אלא למצוא קרוזר אחר. יש כאלה שהם יותר מתועשים ויותר נוחים ואולי יתאימו לך יותר. אתה לא תצטער.
אין כמו קרוזר.

[diesel]

לנסות להסביר למישהו למה סוג אחד של אופנוע "עושה לך את זה" יותר מסוג אחר זה כמעט כמו לנסות להסביר למישהו שלא רוכב על אופנוע למה כן לרכב.
מהירות שיוט של 100-110 - נכון. אבל זה כל היופי! אלו לא אופנועים שנועדו למהירויות גבוהות. אני קורא להם אופנועים של זקנים (אני משתדל לא להרגיש ככה, אבל הגיל עושה את שלו). אלו אופנועים למי שרוצה להרגיש כאילו הוא במרחבי טקסס ולא במסלול מירוצים (לא טוב יותר או רע יותר, זו פשוט גחמה אחרת). אגב, אם אתה חפץ במהירות אתה יכול לקנות את ה - XVS1300 של Yamaha שמגיע בקלות ל - 200, ומרשים לא פחות בלוק שלו.
חנייה - כן, זה מסורבל ודורש תכנון, אבל שיא הכיף זה לתכנן לא רק את מקום החנייה מבחינת המיקום הפיזי אלא לחנות במקומות הומים ולהסתכל על המבטים המעריצים.
פעם יצא לסיים יום מילואים באיזה שבע בערב. האופנוע חנה ליד הש.ג. ובש.ג. שמרו שתי חיילות צעירות. לקח לי איזה 5 - 10 דקות עם כל ההתארגנויות ובמשך כל הזמן הזה הן פשוט עמדו מחוץ לבוטקה והסתכלו בהערצה על האופנוע. אני יודע שזה מטופש להתלהב מזה, אבל לא יותר מלהתלהב מנסיעה ב - 200 קמ"ש בכבישי ישראל.
נסיעה עם בת זוג על האופנוע לטיולים זה חצי אורגזמה.
אז כל מה שכתבת נכון אבל הכל מתגמד כי אין, פשוט אין על הלוק של האופנועים האלו. אני לא יכול להסביר את זה אבל עוד לפני שאני מתחיל את הנסיעה אני כבר מאושר. הנסיעה כולה היא במוד רגוע של פאן טהור וכשאני מגיע לעבודה אני כל כך הרבה יותר רגוע שכל היום שלי פשוט נראה אחרת.
אני ממליץ לך לא להיפרד מהחלום הזה אלא למצוא קרוזר אחר. יש כאלה שהם יותר מתועשים ויותר נוחים ואולי יתאימו לך יותר. אתה לא תצטער.
אין כמו קרוזר.

נגעת בדיוק באותן הנקודות והתחושות שעברו עליי בתקופת הקרוזר. מסכים בהחלט שמבטי ההערצה מדגדגים עמוק עמוק את האגו ולפעמים פשוט עושים לך את היום. ונכון שיש משהו מרגיע נורא בכל סצנת הרכיבה (בהמון רכיבות מצאתי את עצמי מזמזם בקסדה born to be wild), א-ב-ל, לצערי הרבה אופנוע בשבילי זה לא כלי פנאי טהור, יש לי צרכים פרקטיים גם, על אף שיש לי טרנטה בנוסף, ולפעמים כל מה שאתה צריך זה להגיע מהר ובקלות, ופה הקרוזר נכשל. תוסיף לאלה, שעוד קיימת בי "חדוות הרכיבה", משהו שאיני יכול להסביר בצורה אובייקטיבית, נשארו עוד בלוטות צמאות לריגושים ואדרנלין, וגם בפאן הזה, הקרוזר "לא מספק את הסחורה".
כרגע הכיוון הוא טורינג או טורינג-ספורט, וממש ממש לא RR-ים וטיסה ב- 200 קמ"ש, אלא משהו שיחזיר אותי לחוויה האופנוענית הבסיסית של חופש, אתגר וריגוש.