נכתב במקור על ידי
קידוזו
אני מגיע מגישה פרקטית וחושב שרצוי מאוד שחברות הביטוח לא יפסידו ואחרי שסגרנו את הכיוון הסוציאל- דפקו אותי כדאי לזכור כמה דברים:
1. הביטוח בסופו של דבר מכסה ומגבה התנהגות של אדם ולא של מכונה שהוא מפעיל. המקרה של ירושלמי שמשלם 100% ביטוח עבור מספר כלים לא הגיוני ורפורמה שמתייחסת לאדם הגיונית ואם תשקלל את הסכנה שהוא מהווה גם צודקת וכלכלית יותר לכולם. כולם ירוויחו יותר, חוץ מהמסוכנים. את זה צריך לנסות לשנות כמה שיותר מהר.
2. חברות הביטוח כמו הבנקים כמו כל תאגיד שמטרתו היחידה היא לצבור כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן לא סופרות את הלקוחות ולא יספרו. לכן אין שקיפות ומהן לא תבוא הישועה. הם יעדיפו לשלם את מלוא הסכום ללוביסטים מאשר לציבור. הגיון או תמחור לא מעניינים אותם, רק השורה התחתונה.
3. המחוקק שאחראי על יחסי התאגידים- לקוחות לא טורח לעסוק בעניין כי רוב החכ"ים עסוקים בדיוק כמו תאגידים, בצבירות הון פוליטי. לתפיסתם עדיף להתחבב על בכירים בחברות הביטוח ולאפשר קומבינה עתידית מלשרת קהל אנונימי שלא יבחר בהם. אף אחד לא יצביע לרשימה מסויימת כדי לחסוך 2,000 ש"ח בשנה כשאפשר להצביע משנאה לצד השני של המפה הפוליטית.
4. מכאן יוצא שהכשל האחריות והאשמה היא שלנו, כצרכנים. אני האחרון שידרבן חסימות כבישים ומצעד לזכויות האגזוז אבל עובדתית המאבקים הקודמים נכשלו כי אנחנו צרכנים דפוקים. זה לא רק ברכיבה אלא בכלל...אין מספיק שיימינג לגופים שמנפיצים תמחור שערורייתי, אין חרם צרכני, שלא לדבר על מפלגה שתייצג את האזרח הצרחן.
אפילו על מה רוצים או מה רצוי לא מסכימים. זה הסיפור.
ציטוט ההודעה בתגובה