בימים האחרונים התחלתי להקשיב לפודקאסט של יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות. (מומלץ) הפודקאסט הוא קורס שהיה באוניברסיטה העברית.נכתב במקור על ידי xlib
בפרק 10 , הוא מדבר על תרבויות והתנגשות של ערכים בסיסיים בתרבות.
מתאים בדיוק לוויכוח שמתנהל כאן, כאשר יש התנגשות בין שני ערכי בסיס של התרבות , חופש מול שיוויון.
החופש מאפשר לכל אחד לעשות כאוות נפשו (לרכב ללא מיגון)
מול השוויון לספק לכל אחד , גם נכה לצורך העניין , כרית ביטחון כלכלית. וטיפול רפואי הולם.
אם במדינות המערב בתחילת המאה העשרים החרות ניצחה , וגרמה לפערים גדולים עם כל החסרונות של זה,
הקומוניסטים לעומתם לקחו את זה לצד השני של שיוויון מלא אבל בלי חירות (נכשל ובגדול)
כעת מדיניות הרווחה מנסה למצוא את שביל הזהב, תוך ויתור על דברים מסוימים.
אז אם אנשי החירות הכללית רוצים לרכב ללא קסדות , הם צריכים להבין שהם גם בעצם מתנגדים לקצבאות לנכים ואלמנות , לביטוח רפואי כללי. אם המדינה מספקת צד אחד, יש לה עניין להקטין את הנזקקים ולכל תדרוש מיגון . דבר שיקטין את החירות.
Sent from...
אתה לוקח אותו יותר מדי ברצינות. הבחור פופוליסט מצוי ודמגוג מאוד מוצלח.
אמירה יותר מדויקת היא ״אם מדינה מספקת לך הכל - יש לה כח לקחת כל דבר״.
ולכן אני מתנגד לכל קצבאות למיסכנים למינהם. מה שאתה מעודד - תקבל יותר.
Sent from my iPhone using Tapatalk
יובל נח הררי הוא לא אדם שאפשר ללמוד ממנו יותר מדי.
לא משום שהוא לא נבון ולא משום שאין לו ידע אלא משום שהמטרה שלו היא לא אקדמית; הוא לא מחפש להעשיר את הקהל שלו במידע מקיף ומאוזן תוך שאיפה לאוביקטיביות.
ינ"ח הוא מסיונר שמטיף למאמינים/המונים באמצעות צ'ריפיקינג של אנקדוטות סלקטיביות שנבחרו להתאים לערכי הדת שהוא מקדם. בדרך, הוא גם מבסס המעמד שלו ככהן דת בולט של הדת הזו בזמן שחשבון הבנק מתנפח וחוגג.
פט רוברטסון, יוסוף קרדאווי, סדגורו ג'גי וסודב, אמנון יצחק,... זו קבוצת ההתיחסות הרלוונטית אליו.
מבלי להתכוון לאף מגיב בשרשור, לי זה מזכיר את המנטרה של חברי כת הליגלזציה של הקנאביס- "סמים זה חופש".
אף אחד מהם לא חושב באמת שכדאי לאפשר לכולם שימוש חוקי בהירואין אופיום או אלכוהול פשוט החופש כעיקרון נשמע טוב.
המדינה צריכה צבא שיגן עליה והיא גם צריכה מערכת בריאות וביטוח חיים ומשטרה שתתפוס את מי שעובר על החוק.
כשיש חוק, אין חופש. כשכספי ציבור מממנים נכויות ופציעות מישהו החליט שהחוק יגביל את השימוש.
ועדיין יש לכל אחד את החופש לבחור לרכב בלי מיגון או קסדה ואם ייתפס -שישלם.
שיהיה ברור- אמנם אני רוכב רק לעיתים רחוקות ללא קסדה אבל מאוד נהנה מהעניין.
אני חושב. שימוש באלכוהול עדיין חופשי נכון לאתמול בערב.
חופש זה לא "נשמע טוב". חופש זה מטרה בפני עצמה. לכן אנחנו מענישים אנשים ע"י הגבלת חופש שלהם (כלא). אנחנו דורשות סיבות מאוד טובות כדי לקחת חופש ממישהו (מעבר ספק סביר).
וזה בדיוק מקור הבעיה.
לא בטוח שזה גרוע כי אין דרך לבטח בכיסוי מלא ציבור או קבוצה ולשמור על מחירי פוליסה שפויים. רצוי לשפר את תנאי הפוליסה הקיימת אבל גם אם זה יקרה לא תקבל אותו כיסוי בעלות של 15%. ניסיתי הקיץ לפתוח קורס גלישה בהתנדבות לקבוצה וביקשתי הצעות מחיר מחברות ביטוח. לרובם אין ובשתיים ביקשו תעודת מדריך מוינגייט. כאילו שבוינגייט יכולים ללמד אדם שגלש 40 שנה בכל מיני חופים בעולם משהו חדש. טמטום מבחינתי אבל בראיה רחבה יותר- טוב שכך. זה חוזר לחוק והצורך בתנאים ומגבלות- כמו לחברות ביטוח. היה לי את החופש להעביר את הקורס ללא ביטוח. ויתרתי.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה