בכל העולם רוצים תמורה למחיר ובניגוד אלינו -מוכיחים את זה כשהתמורה לא טובה. חוות דעת באמזון ואיביי הם המצאה אמריקאית ומשמשים כגליוטינה. גם רוכב אמריקאי לא יוציא 200$ על קסדה \ כפפות \ פנס כעל קניה חסרת משמעות. הם מתייחסים לכל רכישה מעל 50$ כהשקעה וזה שהכלים שם זולים ב-50% אומר ההיפך. הנורטון לדעתי מציע נייקד עמוס בדאווין רטרו. אם מוציאים לרגע את הרטרו ומוסיפים עגבניות תסכים איתי שבסכום הזה יש נייקדים עדיפים. אני לא פוסל שימוש במותגים או ברגשות נוסטלגיים לשיווק וכולנו מושפעים במידה מסויימת אבל בסוף מדובר במשהו שאתה אמור לעשות איתו משהו- בניגוד לתמונת קיר שעושה את שלה בלעדיך. התפקוד ברמה העקרונית חשוב יותר. אפילו משיכה מינית מבוססת על פונקציונליות.
יש לך ראיית עולם מסויימת, פרגמטית מאוד.
זאת בדיוק הסיבה שאתה לעולם לא תקנה נורטון. הוא פשוט לא פונה לאנשים כמוך.

אגיד את זה חד וחלק:
כאופנוע פרקטי, הנורטון לא שווה יותר מ-70 אלף שקל.
כפריט אספנים ייחודי, אין לו מחיר. מבקשים עליו 140, ומי שרוצה - שישלם. בחו"ל לא חסר כאלה שמשלמים, ולכן המפעל קיים כבר קרוב לעשור.
הם לא מטומטמים ולא פראיירים.
הם פשוט מוכנים לשלם בשביל לרכב על אופנוע ייחודי, שנושא איתו מסורת מסויימת ומיוצר בעבודת יד באירופה.
לא מעניין אותם כ"ס, סל"ד, קג"מ, ובטח שלא צריכת דלק ומרווח טיפולים.
מה שמעניין אותם אוטנטיות, סטייל ושילוב זהיר וקפדני של מסורת תעשייתית מסויימת - לתוך מכונה שמיוצרת ב-2020 ועומדת בתקנים העכשיווים.

אתה, בכעס המוזר שלך על תמחור של אופנוע שאינך מתכוון לקנות משום מה מעורר בי אסוציאציה מעניינת.
לפני 25 שנה, כשהוריי עברו לשומרון - מה היו אומרים?
"ישוב יהודי אתה מזהה לפי תאורה כתומה, וגגות רעפים".
"כפר ערבי תזהה לפי תאורה לבנה, וגגות שטוחים".

מה נשתנה ב-25 שנה האלה?
הערבים העמידים (אלה שעובדים אצל יהודים בד"כ) - התחילו לבנות בתים עם גגות רעפים.
היהודים לעומתם, במקום בתים חמודים בסגנון ים-תיכוני עם גגות רעפים - התחילו לבנות קוביות בטון מכוערות עם גג שטוח (250 מ"ר בנוי ומעלה, כך שזה לא עקב בעיית תקציב חמורה).
מה זה אומר על המנטליות של היהודים, ועל השינויים שהיא עוברת?
דעתי האישית בלבד:
*שנהינו יותר פרקטיים, כי בטח לבנות בית מכוער יוצא קצת יותר זול.
*שלא באמת אכפת לנו איך הישוב שלנו נראה. אחרת, היו אוסרים בניה כזאת ברמת המועצה.
*שדרכו של הישראלי הממוצע - זה לבנות קוביה מכוערת (280 מטר בנוי, בסטנדרט גבוה), לדחוף בה 2 יחידות דיור (לסטודנטים, עם כניסה משותפת וללא חצר), לשפוך בטון ולשים דשא סינטטי על מה שנשאר מהחצי דונם - ולקרוא למי שבונה בית נעים לעין בשטח של "רק" 130 מ"ר (כי זה מה שהוא צריך) ומתחזק גינה ירוקה - "פראייר".
ואה, כן. בישובים יהודים עוברים בהדרגה לתאורת LED לבנה, שלאורה כל אחד נראה כמו ערפד. מאמין שהיא חוסכת חשמל, אם כי לא סביר שמישהו יראה את ההפרש בחשבון הארנונה...

את ההקבלה האופנועית כבר תשלימו לבד, אם בא לכם.