זה בסדר, התחושה היא אכן הדדית.
אני לא איש ימין, אני לא קונספירטור ואני רחוק מאוד מההרגשה שהמערכת מושחתת ושהבחירות מבושלות.
כיצד זה יבוא לידי ביטוי?
בראש ובראשונה באמצעות גבורה. גבורת המקלדת שמאפיינת את הזמנים, המקומות והאנשים האלה.
לאחר מכן, באופן המקובל. תרומות לארגונים שמארגנים לוביזם פוליטי רלוונטי תוך הבהרת מהות התרומה.
אבל כאמור, השור עוד לא מועד ואני לא בטוח שנגיע לשם.
לגבי ההערות בנוגע לקריסת המערכת כתוצאה ממחלות הרופאים והאחיות, הרי שאנשי צוות רפואי הם בני אדם מתחת לגיל פנסיה. רובם המוחלט יחלו ויפתחו סימפטומים קלים ואין שום הגיון שרופא חולה קורונה עם סימפטומים קלים לא יטפל בחולי קורונה. כעבור שבוע/שבועיים הוא ממילא יהיה בריא ומחוסן ויוכל להכנס ולצאת באופן חופשי למדי מהמחלקות השונות.
מערכת רפואית שאומרת למשפחות של חולים בני 90 שהיא אינה מתכוונת להחזיק באופן מלאכותי את ההורים הגוססים שלהם בחיים היא לא מערכת בקריסה ואולי אפילו להפך משום שמערכת רפואית שמנשימה אנשים בגיל כזה, שאין להם לא אופק חיים ובודאי שלא אופק לאיכות חיים, דווקא היא מערכת שנמצאת בקריסה. מוסרית. אלה דברים שהיו ברורים בעבר וצריכים להאמר גם אם הם חורגים מהתקינות הפוליטית/תקשורתית של ימינו.