נכתב במקור על ידי
א הזקן
השנקל שלי....
הקדמה: כשאני לוקח רכיבת מבחן לקראת קנייה של אופנוע, יש לי מסלול קבוע (מיועד לחיפאים בלבד או למי שיכול להגיע מרחוק). מגיע לכביש 2 ורוכב מחיפה עד עתלית כדי לקבל את הרושם בכביש מהיר. אח"כ עולה בכביש בית אורן – בודק התנהגות בעליות מפותלות. אח"כ חוזר לסוכנות דרך העיר, כדי להבין איך הכלי מתנהג ברכיבה עירונית, פקקים, רמזורים וכו'.
ב-2014, אחרי 3 שנים על סופר טנרה, רציתי להחליף. ה VFR-1200-X (נדמה לי שקראו לא קרוסטורר?) היה אחד המועמדים. סוכן הונדה שכנע אותי לבחון גם את ה-VFR-1200 ה"רגיל", אותו לקחתי ראשון. בעיני (ובעיני בלבד) זו הייתה אכזבה נוראית. כלי לא נוח, קשה לתמרון, חסר מומנט (דרש החלפת הילוכים תכופה בכביש בית אורן) ולא נוח בעליל בעיר. היה בסדר + בכביש 2. ה-X כבר היה יותר טוב והווה מבחינתי שיפור קל (אבל באמת קל) יחסית לסופר טנרה. לא קניתי בגלל תמחור לא הוגן לחלוטין (הוצע לי טרייד לאופנוע בן שנה וחצי עם כ-20,000 ק"מ תמורת הסופר טנרה שלי + 70,000 שקל – טוב שלא בקשו גם כליה ואונת כבד בתוספת). השלישי שבחנתי היה הוורסיס 1000 שכיכב בכל הפרמטרים של רכיבת המבחן (היחיד שעשיתי אתו את כל כביש בית אורן בעלייה בהילוך שלישי, שלוקח בלי תלונות ממהירות 25 קמ"ש ועד מהירויות תלת ספרתיות) ועד היום אני אתו. אשתי אומרת שזה האופנוע הכי נוח שהיא רכבה עליו כמורכבת, וזה כולל גם את ה-R1200GS שהיה לנו כמה ימים בחו"ל.
כמובן שלכל אחד יש הצרכים, ההרגלים והטעם שלו, ולא כל מה שמתאים לי יתאים לאחרים – אבל אולי קבלת, קידוזו, עוד מבט על הנושא.
ציטוט ההודעה בתגובה