
נכתב במקור על ידי
השושנים
יום שלישי, שעה 0630...צוות הבוקר נכנס לתדריך לפני המשמרת...לא לפני שהזכרתי למחליפי, את שעות ה-"עוצר" של הנסיכה (0700-0900 זוכרים)...0645 יוצאים סוף סוף....חישוב קל, שתי דקות עד לסופי, דקה עד דקה וחצי, קיפול של הכיסוי, מנהלה, התנעה, חימום קל של המנוע...וואו הולך להיות צפוף הלו"ז...תוך כדי תנועה זריזה מתקדם לחנייה ומתלבש...0650 סופי מניעה, גם היא מבינה את כובד המשימה, ומסייעת ומפמפמת בקיק שני!....עכשיו הכל תלוי ברמזורים....ירידה מהירה לרח' יפו...אין זמן לבדוק מה מצבו של האריה על בניין ג'נראלי, אופס, מונית מורידה נוסע מטר לפני העצירה המתוכננת שלי, בריחה זריזה לימין, מבט זועם לנהג, מתנצל....המדים עושים את שלהם....ירדה לכיוון מלון המלך דוד, הרמזורים משתפים פעולה בינתיים...חנות המזכרות לתיירים והקיוסק כבר פתוחים, ממתינים ללקוחות הראשונים של הבוקר...משאית פינוי אשפה מתנהלת לה באטיות מרגיזה בנתיב שלי, מותירה אחריה שובל נוזל חלקלק וריחני...שני, שלישי מקווה שאהיה מספיק זריז לעקוף אותה לפני שתחסום אותי לגמרי....0654 מגדל ימק"א, מול מלון המלך דוד, רסיסים ממראה התצפית הנהדרת ממגדל הפעמונים שלו, מונעים ממני להיות ערני מספיק לרכב היוצא ברוורס מהחנייה, טוב חייב להתרכז יותר, העייפות כבר עושה את שלה.....מבט מהיר למלון המלך דוד, מנסה לגלות ולו סימן קטן לשיפוץ שעבר אחרי שפוצץ ע"י לוחמי המחתרת, כלום, רק התמונות והדמיון יכולים להשלים את הסיפור האמתי...בירושלים שבה מתערבב לו העבר וההווה, הישן והחדש כבר אין מקום לחולמים....לפני כמה חודשים במרדף (פרטי) אחרי נהגת מבוגרת באוטובינקי 83 הגעתי עד לחניית ביתה בימין משה, הגב' ילידת השכונה, משפחתה הייתה בין המשפחות הראשונות שהתגוררו במשכנות שאננים, כשעזבו היהודים הראשנים את חומות העיר העתיקה, בעקבות מפעלו של משה מונטיפיורי, סיפרה לי אז את הסיפור ששמעתי כבר מסבתי ז"ל גם היא ילידת השכונה, על הלוחם הצעיר שניפגע בעת הפיצוץ של המלון ונס על נפשו מאיימת ה"כלניות" חיילי הצבא האנגלי... ומצא מסתור בין תושבי ימין משה, הנשים שם, שפכו גרגירי קפה על הפצע הפתוח שלו, על מנת להפסיק את זרימת הדם, והאנגלים שהעמידו את כל הגברים עם ידיים על הקיר לא הבחינו בפצוע, נישקו הוחבא בתוך בית השימוש ולא נימצא ע"י הבריטים....דוגמה הזויה משהו, כיצד בירושלים 2006 אתה מקבל ד"ש מהעבר בדיוק בזמן שלא ציפית לו... הלך לחפש אתונות..מצא מלוכה...0655 גן הפעמון מימיני ותחנת הרוח משמאל, קפואה ועומדת כמזכרת לימים רחוקים אחרים...אדום...פניה מהירה לתוך תחנת הדלק ויציאה בצד השני, חוקי...אבל....מקדים את התנועה בקצת וממשיך לעבר דרך חברון, ד"ש זריז לביתו החדש של ראש הממשלה, שמצא לנכון לגור באחת השכונות הקסומות ביותר בי-ם משכנם של הטמפלרים, הגרמניים, שהאגדה מספרת, שאחד התושבים העמידים, ששיפץ את ביתו והרס קיר בעליית הגג, מצא שם חדרון עם דגל צלב הקרס ומזכרות שונות.....רח' יהודה עליה שוב אדום...דומה שהרמזורים החליפו צד וחברו כולם נגדי...מבית הכנסת יוצאת קבוצת מתפללים מבוגרים, הרמזור מתחלף לו לירוק, ואני מאפשר לאחד המתפללים לעבור את הכביש...ראשון חזק שני שלישי אני על הטיילת...מספיק לתפוס את הרמזור בשנייה האחרונה, חולף על פני צמד הנאהבים, שעומד לו כבר שנים בטיילת כסמל לאהבה הגדולה שעומדת ברוח...רבעי...0658 הדילמה הרגילה להאט או לא להאט לפני פסי ההרעדה, הפעם נסתפק בעמידה מהכיסא, על מנת להקל ולו בקצת על קפיציה הקשישים של סופי...רעש השרשרת שנחבטת בתא המטען...ירידה מהירה, עקיפה זריזה של אוטובוס קו 8 המסיע את פועלי הבוקר מחוץ לשכונה....והגעה לפתח החנייה על יד הבית, עליה על המדרכה עד לעץ, איתו חולקת סופי את משכבה בלילות, כשהיא כבולה אליו בשרשרות ברזל....דימום המנוע...מהרכב על ידי עולה צפצוף חדשות הבוקר...השעה שבע והרי...