אז כמה מילים על מערכת החיסון שלנו.נכתב במקור על ידי קידוזו
צבא שלם. או יותר כמו שניים שעובדים בשיתוף פעולה.
אחת המערכות הכי מורכבות ומסובכות בגוף עם סוגים שונים של תחמושת וחיילים, עם יתירות רבה (כשכמעט כל תפקיד מבוצע על ידי מספר גורמים שונים). לוגיסטיקה שלמה של מפעלים, בסיסים, נתיבי תנועה וכדומה.
בד"כ מחלקים אותה לשניים:
1. מערכת החיסון המולדת - גולני, שריון, מג"ב, יס"מ, תותחנים וכדומה. סוגים שונים של תאים שרצים כל הזמן בגוף ומחפשים זיהומים. כשהם מאתרים זיהום כזה, הם קוראים לחברים שלהם ומתחילים ללכת מכות ולירות בכל התותחים. אין פה חכמה ואין פה סלקטיביות. נכנס וירוס - יאללה מכות. נכנס חיידק/אמבה - יאללה מכות. נכנסת פטריה - יאללה מכות. נכנס טפיל - יאללה מכות. כמה אלימה, ככה אפקטיבית. היא מצליחה לטפל ברוב המוחלט של הזיהומים ובד"כ אתה לא מודע לזה. במצבים יותר קשים, אתה מרגיש נפיחות, חום, נזלת (חלק מהארסנל שעומד לרשותה) ואולי בסוף תגלה קצת מוגלה (גופות החללים משדה הקרב).
2. מערכת החיסון הנרכשת - סיירות, טילים מונחים, מודיעין וכדומה. מערכת סלקטיבית שלומדת את הסוג הספיציפי של הזיהום ומייצרת ארסנל מותאם אישית עבור הזיהום הזה. הארסנל הזה מורכב מתאים שיודעים לזהות ולהתביית על הזיהום וחומרים שמיוצרים באופן מדויק על מנת שיצמדו ויתעלקו על זיהום הספציפי (נוגדנים), יפריעו לו בעבודה ויסמנו אותו לבריונים שיבואו לטפל בו.
לתינוקות רכים יש רק מערכת חיסון מולדת (לצד קצב חילוף חומרים אדיר) והיא מטפלת בצורה פנטסטית כמעט בכל הזיהומים ובעיקר בוירוסים נשימתיים דוגמת הקורונה. אצל בן אדם מבוגר, שתי המערכות עובדות ביחד.
מערכת החיסון הנרכשת מתפתחת לקראת גיל שנה (זו הסיבה שלא נותנים לתינוקות חיסונים קלאסיים לפני גיל שנה) וברגע שנכנס לגוף זיהום חדש (שהיא לא מכירה) לוקח לה זמן להכנס לפעולה. היא צריכה ללמוד אותו. היא צריכה ליצר מפעלים לנוגדנים. היא צריכה ליצר ולשכפל חיילי סיירות מותאמים איישת. היא תכנס לפעולה אפקטיבית רק אחרי כמה ימים טובים של מחלה (~5 ימים). ככל שהמחלה קשה וארוכה יותר, המערכת הזו תלך ותתעבה אבל אם, בינתיים, המערכת המולדת הצליחה לטפל בזיהום בלי עזרה רצינית של המערכת הנרכשת אז העסק יעצר. הגוף לא ישקיע משאבים יקרים בשביל ליצר משהו שלא נחוץ לו יותר.
הסתיימה המחלה, הגוף מתקן את הנזקים שנגרמו לו ואין לו יותר צורך בצבא העצום שהוא בנה אז הוא לאט מצמצם כוחות.
אם היתה מחלה קשה, שיצרה תגובה נרכשת חזקה, הגוף ישאיר שאריות מהמערכת הנרכשת לטווח ארוך. הוא לא ישכח את הזיהום שהוא למד להכיר ובמידה והוא יחשף לזיהום דומה שנים קדימה, המערכת הנרכשת תכנס לפעולה מהירה מאוד ותנטרל אותו הרבה לפני שהוא יתפשט בגוף ברמה מורגשת. זו החיסוניות שנוצרת.
כפועל יוצא מהדברים שתיארתי, החיסוניות היא פועל יוצא של חומרת המחלה. מחלה קלה תייצר חיסוניות לטווח קצר ומחלה קשה תייצר חיסוניות לטווח ארוך (היתה לי אחלה דוגמא של סבא שחלה בשחפת בילדותו ועשרות שנים קדימה עבר טסטים בעור לשחפת. התגובה של מערכת החיסון שלו לטסטים האלה היתה אלימה בצורה קיצונית ולא מזכירה בכלום את התגובה של אנשים שקיבלו חיסון לשחפת ולא עברו את מחלה עצמה. להשוות קורונה לשחפת זה כמו להשוות זבוב לפיל...)
מי שמתאר תיאורי אימה על קורונה כמחלה שלא מייצרת חיסוניות ארוכת טווח ואפשר לחטוף אותה עוד ועוד ועוד פעמים, "שוכח" לציין הפיצ'ר הזה הוא תולדה של מחלה קלה מאוד. נדבקת בקורונה, היה לך קצת שיעול וחום ואחרי 3 ימים זה התחיל לעבור? סביר שבעוד 5 שנים הגוף שלך לא יגיב חזק לקורונה (אבל עדיין, כנראה שישארו שאריות שיצליחו לסייע למחלה לעבור בקלות רבה יותר). נדבקת בקורונה ופיתחת מחלה קשה שהפילה אותך לקרשים למשך שבוע/שבועיים? אתה מחוסן. אתה לא תחטוף יותר קורונה. לא תחטוף קורונה קשה ומסכנת חיים פעם אחר פעם, שנה אחרי שנה - זו חרטטת מוחלטת.
ושוב, להמשיך? יש מבחן בסוף...
ציטוט ההודעה בתגובה