סיכום שנה קצר - טנרה 700

[אקמקרק]

אני שאלה: האם ההתלהבות מהכלים הקלים והמיועדים לתכלית רכיבה קלה ונמרצת שיודעת לתת עבודה בשטח משתנה,
היא לא סימן כי רוכבים הבינו כי לא באמת ניתן לרדת לשטח עם מפלצות תדמית ולתת בראש. והפנימו שהצורך האמתי במיני מדינה
שלנו הוא דווקא כלי קליל פשוט שיודע לצאת לשביל מהכביש?

השושנים,

אני לא בטוח שאני מבין מהי כוונתך, האם הטנרה נחשב לכלי קליל? אולי ביחס למפלצות האוסטרו-גרמניות, אך לא בהשוואה כמובן לאופנוע שטח (או אפילו דו״ש) יפני בנפח רבע ליטר.
לעיתים אני מרגיש משיחות עם אופנוענים אחרים כי הם נוטים ״להילחם״ במציאות. התגובות נעות בין ״הוא לא טוב בשטח כמו הימאהה 250 שלי״ מצד אחד של המתרס ועד ״זה לא אופנוע כביש״ מצידו השני.
התחושה היא שמסרבים לקבל את המציאות כפי שהיא. לא ניתן ליצור אופנוע שהוא טוב בהכל (או לפחות לא במחיר סביר), ואופנועי האדוונצ׳ר הם ״פשרה״ מעולה למי שלא מחפש את הכי-הכי בכל דבר, אלא וורסטיליות נוחה לשימוש יומיומי. תנוחת רכיבה נוחה, ביצועי כביש טובים, ביצועי שטח סבירים לרוכב הממוצע.
עולם הפרסום מוכר לנו תמונה יפה בשביל הדמיון. שטח, כביש, הרפתקה. הרפתקה!
גם אני חוטא בהזלת ריר על סרטונים סמי-פורנוגרפיים של אדוונצ׳רים עומדים בקצב אחד עם אופנועי שטח קלים. האם הדבר אפשרי? בוודאי. אך הרמה הנדרשת מהרוכב גבוהה בהרבה, והעלות של הנזקים גם היא בהתאם.

כשאצא לטיול ארוך מסביב לעולם יום אחד, זה כנראה סוג האופנועים שאקח איתי. אדוונצ׳ר כשמו כן הוא - אופנוע להרפתקה. ההרפתקה יכולה להיות בקפה באיזה שביל ליד הבית או בהקפה מסביב לעולם. בשביל מטרה זו האדוונצ׳רים מתאימים כמו כפפה ליד ולדעתי הטנרה הוא בין הטובים שביניהם.