הארלי דיווידסון: הצלילה במכירות נמשכת

[השושנים]

הפוליטיקה של אמריקה פתוחה לפרשנות, וכל מומחה בעיניי עצמו רשאי לפרשה כרצונו, הק בארץ עושים מזה קריירה וטלוויזיה במקום סיקור חדשות.

מי שמייחס לנפילה במכירות ההארלי פרשנות פוליטית טועה.

הארלי אולי שרדה בשנים הקשות שלה לפני עידן מכירתה וקנייתה מחדש על ידיי נכדיי המייסדים על גל הפטריוטיזם, אולם המהפך בשנות השמונים
והתבססות בשווקים אחרים בעולם אלה שאימצו את רוח ההארלי המקורית הוא מה שהביא בסופו של דבר את העלייה ברווחים וחזרתה לשוק.

מה שהורג את הראלי ואת כל תעשיית הרכב בכלל והאמריקאית בפרט הוא השינוי של קהל הלקוחות, אווירה כבר לא מספיקה למכירות רבות,
כל תעשיית הרכב בעולם מתאגדת להרכבים, חברה חוברת לחברה תאגיד לתאגיד והקונצרנים בלעו את החברות האינדיווידואליות.

לא שווה לייצר היום הארלי כי הוא לא עומד בתחרות ובמהירות (תרתי משמע) של השינויים העולמיים ותקנות היורו, החבר הג'ינג'י של לוקי
ניסה להתעלם ממשבר האקלים והתקנות הירוקות בדיוק בשביל לנסות לתת עוד מרוח נשימה קטן לתעשייה הגוועת בלי הצלחה.

הקהל של היום לא מתחבר לרוח ההארלי אז הם ניסו לעשות משהו חשמלי, משהו ספורטיבי לקרוץ לקהל אחר היטקיסטי אבל זה לא הראלי ולא
המגרש הביתי שלהם, ובתחרות החדשה הם לא משחקים טוב אז קהל הבית עזב.

הנאמנים הולכים אחורה להארלי שהם מכירים, מצחיק אבל לישן, לברזל למנוע המעשן והמברץ יש דורשים, במחיר של הארלי משנות השישים והחמישים
הם יכולים לקנות כלים מודרניים וכמה כאלה, אבל ההרד-קור של הקהילייה מעדיפה את אלה של פעם.

הראלי תתכווץ היא תייצר כלים "של פעם" "לקהל נבחר" מישהו שיחפש משהו אחר, שוק המשומשים ירתח ורוב הדגמים הישנים יהפכו לאספנות
האימפריה נפלה.