הגענו לכאן לריב וזה בסדר. הייתי שמח אם היה לי אקדח והייתי יורה בלי להניד עפעף בכל פורץ או גנב. ישר פעמיים ברגל ואחר כך מארגן מה שצריך כדי להיות בסדר. בארה"ב אנשים עם אקדח לרוב נשארים במיטה כשיש פורץ ומתפללים לנס כי לגנב אין אלוהים והוא כנראה יירה ועם נשק גדול יותר. הבעיה שלנו היא בתי המשפט. הבעיה שלנו היא הוראות פתיחה באש במבצעית. הבעיה שלנו היא מפקדים בבסיס שקוראים לחיילים להתאגד מכל העמדות במרכז כשיש פורצים בדואים כי אולי הם חמושים. הבעיה שלנו היא מערכתית ומדובר בתרבות מחורפנת שבה התוקף הוא הקורבן. קוראים לעניין שמאלניזם. בדואים (בהכללה) לא סופרים אף אחד ואנחנו, משלמי המיסים הנורמטיביים, שעושים מילואים ואוספים זבל לפח הפכנו לאזרחים מסוג ב'. אם ואתה נקים לנו מאהל בנגב עם כמה דיקטים וגנרטור- מעיפים אותנו משם תוך יום + קנסות על פינוי + קנסות על זיהום ערכי טבע + קנסות על שימוש בשטח קרקעי ללא אישור + דרושות...אם היינו בדואים- הכל היה בסדר. איך זה קשור? שמאלניזם. זה מה שקורה בצה"ל, בבתי המשפט, המסתננים, בתי המחבלים שלא נהרסים וחברי כנסת אנטישמים תומכי טרור שמקבלים מאיתנו משכורת. הבעיה שלנו? שאנחנו רדומים ומבליגים. היו אצלנו תקופות עם המון גניבות. חיפשתי אנשים שיחכו להם בלילה עם אלות ומסיכות. נחש כמה הצטרפו? ...נכון. זה ימשיך כל עוד אנשים יסכימו לקבל את השיט הזה. זה לא ביבי וזה לא המשטרה. זה חושך אחר- רב מערכתי. מאותו בית שהביא לנו הורה אחד והורה שניים.נכתב במקור על ידי 600 ירושלמי
ולריב אני מחפש תמיד. זה לא סותר.
בגלל זה יש לי שק אגרוף בסלון
ציטוט ההודעה בתגובה