היום בוצע טקס ההכתרה וחזרתי הביתה עם היורש של אפרכשד . ארבינקא נולד באביב 2020 וצבר 4,500 ק"מ. עוד לא צמח לו שפם.
small (2).jpg
.
small (1).jpg
.
small (1).jpg
בדרך ניסיתי להתחבר לקוויקשיפטר, לויברציות והויתור המנטלי על פערי המהירות. אז לא בדיוק. זה נכון שתלוי בעוצמת הרוח והכיוון אבל מ 125 עד 140 אפשר לשייט בלי נדנודים מהפרונט וגם ב 170 נשאר עוד כוח. אז כביש 6 זה סבל וכביש 4 ודומיו עדיין אפשר להיות מהיר מהקצב מסביב. הגובה נראה יותר שפוי מהרושם הראשוני ברכיבות הקודמות, הכיסא פחות נוח ממה שזכרתי והמראות עגולות. לא צריך אטמי אזניים כי אין מגן ואין בעיות. ארבינקא עומד לקבל כל מיני תוספות מקוריות שיכשירו אותו לשטח (חלק מעסקת טרייד עם דניאל) וגם אני צריך ערימת ציוד.
אז אחרי חצי שעה של רכיבה תדלקתי, מילאתי אוויר (סיוט) ועליתי מדרכה בעמידה כמו חוצה יבשות אמיתי.
כן, הלב רצה סופר דיוק GT או אדוונצ'ר T בלבן אבל ההחלטה הלכה והתחזקה בחודש האחרון ממספר סיבות שרלוונטיות לרוכבים אחרים.
- גמיעה של 200-500 ק"מ בסופשבוע שמכבידים על הנסועה.
- טיול בכל הכבישים "הנחשבים" מספר פעמים.
- קצב רכיבה מהיר מדי לכביש הציבורי- ובמיוחד מהירות פניות שלא תואמת את מרחק הבלימה הרצוי.
- למרות הטיול האחרון לפני שבועיים בגדול האישה לא הצטרפה.
מעדיף לטייל בשטח ואני מתכוון לדגש על טיול וגמיעת מרחקים ופחות על "בוא נראה מי מטפס על המפל הזה".
בתכנית האומנותית אימון תרגול וטיול לפחות פעמיים בשבוע. מתחיל בשמיניות בעמידה עם גז סגור, מעבר מכשולים בווילי קטן, סיבובים הדוקים בהחלקה שמאלה וימינה ועוד דברים שנראה שצריך לשלוט בהם. אדווח כאן על חוויות תובנות וכמובן נפילות פאדיחות והצלחות כבירות.
"מאז עומדי על דעתי היה לי ביטחון מלא, שאין לי כל ביטחון בחיים. וזו הייתה תמיד הרגשה נפלאה! אבות אבותינו היו מודאגים כל ימי חייהם לעתיד משפחתם... אנחנו כמו ציפורים! מה יהיה בעוד 30 שנה אתה שואל? תאמין לי, לא מעניין אותי מה יהיה בשבוע הבא..."
ציטוט ההודעה בתגובה