אולי הגיע הזמן להסתכל על העניין מזווית קצת אחרת....

שם המשחק הוא שליטה. לגרום לציבור שלם לעשות מה שאתה אומר ולשלם לך הרבה כסף.
האמצעים – איומים מסוגים שונים בעולם הזה (חרמות, לחץ חברתי) ובעולם הבא (גהינום), הנצחת בורות וסגירת העולם החיצוני לקהילה כלפי פנים. האמצעי החיצוני להשגת השליטה הוא כוח פוליטי.

העובדות (מהשנה וחצי האחרונות) מראות שהחיים של אינדיבידואלים בקהילה אינם נחשבים. כך היה בזמן מגפת הקורונה (עדיף שחברי הקהילה יתרכזו בחיי היום יום, כי בטלה עלולה להביא למחשבות, להסתכלות על הסביבה, להכרת העובדות שבעקבותיה תבוא ההכרה במציאות ועזיבת הקהילה או, לחילופין, חיפוש מנהיגות שתעבוד עבור הקהילה) וכך גם בהתעקשות לקיים הילולה המונית במקום שידוע שאינו בטיחותי בעליל. עדיף "להפסיד" מספר פרטים (ואפשר לקרוא לזה בשמות יפים כמו קידוש השם, ליפול באוהלה של תורה וכיו"ב) מאשר לערער את שליטת המנהיגים.

יש לראות את הציבור החרדי המציית בצורה עיוורת למנהיגיו כצאן חסר אחריות. אין טעם לשנוא אותם – כפי שאין טעם לשנוא את הכבשים שהרסו את גדר הגינה שלך – יש לבוא חשבון עם הרועה. זה נכון גם לאילו שתוקפים מכוניות בשבת ולמתנכלים למצעד הגאווה.

הצד השני הוא המפלגות החרדיות שהשם השקרי שלהן הוא נציגי הציבור החרדי. מפלגות אילו אינן נציגי הציבור החרדי – הן נציגי השולטים בציבור החרדי, אילו שעוזרים לשליטי הציבור לשמור על הכוח שלהם, לעיתים קרובות נגד האינטרס של הציבור החרדי. בגלל התנהגות העדר בציבור החרדי יש למפלגות אלו כוח רב המנוצל לטובת שליטי הציבור. כך, הם יכולים להפר חוק ללא עונש, הם יכולים לקבל הסכמה לאירוע מסוכן ואפילו הסעות (שאינן זמינות לציבור החילוני) המגדילות את מספר המשתתפים ואת הסיכון וכו'. זה יכול לקרות רק כי בצד השני יש מי שמוכן לעשות הכול על מנת....כן, לשמור על השלטון (במדינה). כי הרי ברור שחיים של רבים היו ניצלים אם הייתה הקפדה על קיום החוקים בזמן הקורונה ואם היו מגבילים את האירוע במירון, אלא שאז הייתה סכנה שהמפלגות החרדיות ינקמו בכך שלא יתמכו בשלטון הנוכחי.

את החשבון של מי אשם באסון, על מי האחריות ולמה אתם יכולים לעשות לבד.