מזכיר שבחוקי המשחק הפוליטי הקיים במדינתנו החרדים בסה"כ דואגים למנף את הכוח הפוליטי לקהילה שלהם. רק שבניגוד למפלגות ופוליטקאים אחרים הם נאמנים יותר למצע ולבוחרים. הם לא אלה שהמציאו את המשחק ולא את החוקים. לגבי כפיה דתית- אין כפיה. תמיד אפשר להתחתן ולהיקבר בדרך אלטרנטיבית ומי שרוצה לתקוע סטיק חזיר בשבת ימצא את מבוקשו, בפרהסיה. שלא לדבר על ההקצנה בעולם הפרסום, התקשורת וכל העירום והעאלק גאווה. וגם במובן הדמוקרטי, צריך לזכור שרוב העם מסורתי במידה מסויימת. לכן מפלגות אנטי-דתיות לא הפכו כאן למפלגות שלטון. צריך להפריד בין הדת למדינה ויותר מזה- צריך לחשוב על טובת המדינה ולא על הקבוצה שאליה אני משתייך ואיתה אני מזדהה.

אני רוצה את החרדים איתנו, ציונים, מעודכנים היסטורית ואקטואלית ומלאי הערכה לקיומה של ישראל. שותפים בנטל (גם הפיסי) ולא משנה לי באיזה צורה. אחת הסיבות העיקריות היא החושך של התרבות הערבית שמקיף אותנו. אמנם מצבנו טוב מאי פעם ברמה הבטחונית אבל עדיין אין לנו את הלוקסוס להעמקת שסעים ושנאה הדדית.