בחודש אוגוסט 2020 נהרגו 10 רוכבים על כבישי ישראל. זה היה שיא שלילי חדש (אנסה למצוא מושג פחות נוראי מאשר 'שיא'), והוא זעזע אותנו לגמרי. 10 רוכבים בחודש אחד! יותר גרוע מזה לא יכול להיות!
בחודש שעבר, אפריל,
נהרגו 12 רוכבים. אף על פי שזה 'שיא חדש', שגדל ב-20% מהשיא הקודם, ולמרות הזעזוע העמוק שבאיסוף היום-יומי של הנתונים, ידענו שבהחלט יהיה יותר גרוע כי ראינו את המגמה הכללית ולאן דברים הולכים.
לצערנו הרב, צדקנו. בחודש מאי, שיסתיים רק בעוד 49 שעות, נהרגו כבר 16 רוכבים. מספר בלתי נתפס של רוכב אחד בכל פחות מ-48 שעות. סטטיסטיקה נוראית ובלתי נתפסת.
אבל הסטטיסטיקה הזאת לא מגיעה בוואקום. היא מגיעה אמנם בגלל הגידול האבסולוטי במספרי הרוכבים על הכבישים, אבל גם בגלל העומסים שגורמים לעצבים ול'דם חם' אצל כל משתמשי הדרך, והרבה מאוד בגלל קלות הדעת של יותר מדי רוכבים, שלא לוקחים אחריות על הרכיבה שלהם. אני מקווה להרחיב על זה בימים הקרובים.
בינתיים, כל רוכב חייב לקחת אחריות על הרכיבה שלו, לרכוב בזהירות, במודעות ובאחריות, ולצפות כל הזמן לבלתי צפוי. אל תקלו ראש ברכיבה על הכביש הציבורי - לא ברכיבה מנהלתית יום-יומית ולא בטיולי סוף שבוע. הסכנות רבות מדי!