אבק דרכים סיפורו של BMW G/S Dakar -2000

[KKatkov]

כי לפעמים מכשיר שעובד בתנאי שגרה לאו דווקא עובד בחירום. בלמים אני אוהב לבדוק כמו שצריך בשביל השקט הנפשי.

אם אתה מבין לעומק את אופן הפעולה של המכשיר, אתה תדע להגיד מה הסיבות שיכולות לגרום לו להפסיק לתפקד בתנאי חירום.
בבלמים זה בד"כ נוזל שאיבד תכונות ורותח מוקדם מהצפוי (מורגש כספוגיות בידית, ומרחקי בלימה שמתארכים משמעותית בסדרה של בלימות - בבלימה יחידה עקב מצב חירום זה לא ישאיר אותך בלי ברקסים), נזילה עקב צינור פגום או בורג שאינו מהודק (נבדק ויזואלית), חימום יתר עקב בוכנות שנתפסות על הדיסק (מורגש כקושי בגלגול האופנוע, ושאיפה מוגברת להיעצר ברגע שעוזבים את הגז) ובמקרים מאוד נדרים - רפידות שמאבדות תכונות בחימום (קורה ברפידות סיניות עלומות שם, לא אמור לקרות ברפידה של יצרן מוכר).

לאור מה שפורט בשרשור הנ"ל, הנוזל הוחלף, הצינורות שלמים,נזילות אין. על הרפידות יש עוד בשר והן הותקנו אצל האלכסים (משמע - זה לא זבל סיני עלום שם). האופנוע בולם באופן משביע רצון בבלימה שגרתית ומתגלגל כראוי. אז מה אתה מציע לבדוק שלא נבדק, ואיזה רכיב לדעתך יכול להיכשל באותו "מצב חירום"?

[השושנים]

מוקדם בבוקר נחת הצמיג החדש של הבימרון במוסך, התייצבנו מיד להחלפה, הלך מהר מאד ומקצועי, הובחנה גם מתיחת ייתר בשרשרת שתוקנה
ואהבתי שהמכונאי עבר כמה פעמים על העבודה והאופנוע לבדיקה כללית לפני שחרור גם המחיר היה הוגן , יצאתי עם חיוך!

האופנוע הועבר בהליך חדש ופשוט און ליין על שמי ומדקות אלה אני הבעלים החוקיים של הבימרן השרדן.

[ALF]

מברוק

[the striker]

חביבי, אם הטיפול ברמזור אתה מסודר. אם את הטיפול עושה ראובן, אתה יותר ממסודר.

[השושנים]

פעם ראשונה שאפשר היה לרכוב באמת 140 ומשהו ק"מ של ניסוי ותהייה, בכל הדרכים בכל המהירויות בכל הזוויות, שד טזמני....

תמיד אמרתי שזה לא נפח המנוע, אלה לא הצמיגים, זה לא האופנוע זה תמיד הרוכב, ככל שברוכב מיומן יותר הכלי פחות משחק תפקיד.

והבימרון הזה טס, בעליות בירידות בישורות נכון שצריך לסחוט את המצערת עד הסוף ולפעמים להשאיר אותה שם אבל זה נותן תוצאות, 50
סוסים זה עדיין חצי מאה...

אי אפשר למחוק את החיוך מהפנים שלי אשכרה מטורף, כלי נהיג ומהנה בכל קנה מידה, ללא שום רגשי נחיתות הגיל רק עשה לו טוב, פשוט
נהדר התאהבתי בו עוד קצת. הייתי מרפד אחרת את הכיסא אולי קצת יותר גבוה וקצת יותר קשה, ו...זהו אה גם במנהרות גיליתי שבלוח
השעונים יש כמה נורות שרופות אותן נורות שיש בכל רכבי BMW השונים היינו אפשר להגיע למחסן החלפים ולקנות...כייף!

[AsafA]

היה מהנה אבל כדי לשמור על פרופורציות אציין שהקצב היה בערך 20 אחוז איטי מהוורסיס

[השושנים]

היה מהנה אבל כדי לשמור על פרופורציות אציין שהקצב היה בערך 20 אחוז איטי מהוורסיס

יש לו 70 סוסים פחות, 17 שנה יותר, צמיג אחורי בן 6 קדמי עם הסיליקה עדיין חדשה, ורכיבה משוחררת ראשונה, עוד תלונות?

[AsafA]

איפה שמעת תלונה?

[Dresdner]

הסיליקה נמצאת בתרכובת הצמיג והיא לא תעלם או תשתנה עד יומו האחרון, תפקידה לתת אחיזה על כביש רטוב.
אתה כנראה התכוונת לסיליקון שהיו משתמשים כדי להפריד את הצמיג מהתבנית אבל זה לא בשימוש כבר 10 שנים לפחות.
למרות הנ״ל כן צריך להריץ צמיג חדש בעיקר כדי לתת לו כמה מחזורי חימום.
סתם לידע כללי

[השושנים]

הרכיבה על הבימרון פותחת לי ערוצים רדומים שהזנחתי במשך שנים, רכבתי/נסעתי על המון גרוטאות לאורך השנים לא מתוך אידאולוגיה אלה מתוך תפרנות.
זה היה בעצם או לרכוב על נבלה או לא לרכוב בכלל, לאט לאט פתחתי טעם שיפרתי מיומנויות ועליתי בכל פעם מדרגה.

הכלים היחידיים שרכבתי/נסעתי עליהם מתוך בחירה היו סופי הווספה והחיפושית השמנמנה שלהם היו סיפורים משלהם ושניהם נמכרו לטובה אופנוע משופר
BMW R100RS מודל 1977 ששיפצתי באהבה תוך כדי תנועה.

אהבת הרכיבה למרחקים בזוג גברה על אהבה לשיפוץ ובמשך השנים מצאתי את עצמי יותר ויותר רוכב ופחות משפץ עד לקניית כלי חדש לחלוטין מהחברה,
משם כבר אי אפשר לחזור אחורה, הרכיבה על כלי חדש מגיעה עם איכויות שאי אפשר להתכחש להם ולעיתים קרובות גם להתמכר אליהם.

הכוס של הרכיבה ללא דאגות התמלאה, אין הישג יוצא דופן במיוחד בארץ ברכיבה על כלי חדש, גם אלה שיוצאים למסעות חובקי עולם על כלים חדשים שנבנו
במיוחד למטרה זו מאבדים במידה כזו או אחרת את תחושת ההרפתקה ומתמכרים להישג של התנועה המרחקים והדרך ופחות על ניצחון האופנוע עצמו.

סוג אחר של הרפתקנים מוטוריים הם אלה שרוכבים דווקא על האנדר דוג על הכלים היותר משונים ופחות מותאמים מטרה שם תחושת ההישג היא לא רק
מעצם כיבוש המרחקים אלה מעצם שרידות האופנוע או "הצלחתי לעשת את זה גם עם...".

יש משהו בלהגיע לרמת הגולן עם כלי אספנות לחגוג עם כולם ולחזור הביתה ללא רגשי נחיתות, תחושת הישג לא רק לרוכב אלה גם לכלי, סוג אחר של...

לאן זה לוקח אותי אני לא יודע, אני לא אחליף את הורסיס בבימרון אני אשתעשע איתו עד תום תקפת הביטוח ואז גם אגבש החלטה לאן הלאה, מה שכן
אני יכול להגיד שחדוות השיפוץ והרגשת ההישג מיום הרכיבה הקודם החזירו אותי שוב למקום הזה שאני אוהב במיוחד ודי שכחתי ממנו לאחרונה.

ולזה אין מחיר.

[lokimonster]

זכור לי רכיבה לרמת הגולן.
הבימר הקשיש סיים על גרר את הנסיעה.
לזכותו יאמר שנעמד ליד הפנייה ימינה לחיזמה.


Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

[השושנים]

זכור לי רכיבה לרמת הגולן.
הבימר הקשיש סיים על גרר את הנסיעה.
לזכותו יאמר שנעמד ליד הפנייה ימינה לחיזמה.


Sent from my Redmi Note 9 Pro using Tapatalk

כן, אבל זה היה באחד מתוך עשרות טיולים אחרים....

[השושנים]

שישי סוג של חול ויש לי קצת זמן, חברנו הורסיס ואני לבימרון והתחלנו בטיפול אוהב, ראשית הוסר מגן הרוח הקדמי על מנת לאפשר לי לנקות את הטינופת
שהצטברה שם מאז ומעולם וגם למרוח ממשחת הפלאים לפלסטיק שמתחתיו, המשקף נוקה מצידו הפני זה אין גישה אליו ללא פירוק מלא, והורכב חזרה.
קצת ווקס על החלקים שנזקקו לו ומשם יציאה לרכיבה, האמת אם ידעתי מה יקרה בעוד כשעה הייתי אולי מוותר רמז?




הבימרון מאפשר לקחת סיבובים טכניים מהר, מאד מהר, אני מניח שבעוד חודש עם קצת יותר אימון אני אהיה מהיר מהורסיס, אולי בגלל זווית ההטיה המטורפות
אולי בגלל הביטחון שהוא משרה בך בסיבוב הכל קליל מהיר וצפוי גם עם גז מלא, תענוג של רכיבה שלא הכרתי.

אבל ברגע שנגמר הכביש...


אז עלינו על שביל, פלג הגדול קורא לו כביש 6...זה לא חכמה כשנולדת בתוך צמיג שטח בגולן ואתה אוכל חצץ בארוחת הבוקר...נעמדתי על הרגליות והסתכלתי בחשש
על הבימר...הוא גיחך וביקש עוד.

אני - "אבל אין לי מגנייברכיים"
הוא - "פחדן"
אני - "גם לך אין מגן מיכל"
הוא - "על מי אתה מגן באמת עלי או עליך"
אני - "הרגע עשינו ווקס"
הוא - "יאללה תן כבר"

אז נתתי, מבט קדימה לאופק, עמידה על הרגליות להקל כמה שיותר מהמשקל, כידון רפוי ו...וואלה זה עובד השביל רץ הבולמים בולמים רק אין אחיזה...סאוומו אין.
אבל הבימרון הזה לא מתרגש שני-שלישי כיוון של הכידון לשביל וזהו בעצם הכל נעלם מתחת לצמיגים הכל מגוהץ ואנחנו מתקדימים על שתיים. תענוג צרוף.

החלטתי לא להתגרות בגורל ולבוא בפעם הבא מצויד יותר ועם רוכב נוסף, ככה לייתר ביטחון חזרנו למגש האספנות כשאני הרבה יותר מבין את הממזר.

[קידוזו]

שושני, בקיץ אין אבל בחורף החברה מאופנוען מאומן עושים קורס אדוונצ'ר של יום אחד במחיר מצחיק. אין לך שום תירוץ. בטיחות, פאן וגם בטחון באופנוע וביכולות שלך.
-בעיני, חובה.

[השושנים]

שושני, בקיץ אין אבל בחורף החברה מאופנוען מאומן עושים קורס אדוונצ'ר של יום אחד במחיר מצחיק. אין לך שום תירוץ. בטיחות, פאן וגם בטחון באופנוע וביכולות שלך.
-בעיני, חובה.

נכון לעכשיו אני לא בטוח מה יהיה המשך היחסים ביננו, בפרק הזמן הנוכחי שלי אני לא מצליח למצוא די זמן לרכיבות על הבימר
אני כרגע ממש לפני סיום יישור הקו האחרון נשארו לי מעט מאד דברים לעשות על מנת שהוא יהיה בדיוק מה שהוא.

הקטע שאני על התפר בין השתוללות חסרת רסן בהוצאות מעבר לקו השוויון בין השווי שלו להשקעה שאולי לא תחזור. לבין
החרמנות הבסיסית שלי לעשות עוד דברים שרבים מהם לא באמת הכרחיים.

אם היה לי ברור שהאופנוע נישאר איתי לעד לא היה ספק, אבל אם אני אמכור אותו בחודש הבא אז רוב ההוצאות באמת מיותרות.

בעוד כחודשיים אני יוצא לדרך חדשה, נכון להיום לא ברור לי איפה אני אשים אותו אם ישאר, או מה יהיה השימוש בו.

מדובר באופנוע נדיר יחסית במהדורה מוגבלת שנמצא בנס שמור בצורה מפתיעה, להיכנס איתו לשטח לחסר ניסיון כמוני אומר
שהוא יסבול נזקים וחבל לי עליו. שבילי קרן קיימת במהירויות נמוכות אפשר לבצע אבל זה מצריך לפחות שני רוכבים אחד מנוסה
ובמארג החיים שלי היום קשה למצוא שותף כזה.

אבל יש לי עוד זמן לפני קבלת החלטה והכל פתוח.