ציטוט נכתב במקור על ידי 600 ירושלמי צפיה בהודעה
לא התכוונתי לא לזלזל בך, לא לפגוע בך ובטח לא לריב איתך. קבל התנצלות.
כן, אני יכול להראות לך כמה מובי מהצורה החדשה שעברו את ה100,000 בלי כיוון שסתומים. המובי זה רק כדוגמא. ואצלו אגב- הכל נשבר ומתקלקל (יחסית למובי הקודם), אבל המנועים בנויים לתלפיות.

שמע, בתחילת דרכי עבדתי למעלה משנתיים במוסך שעושה כיוון בכל טיפול. הייתי בטוח שזו הדרך והרי ככה גם כתוב בספרים.
אחר כך עבדתי בכמה מוסכים שלא עושים כיוון. מוסכים וותיקים שיש להם הרבה לקוחות חוזרים עם כלים שעברו את ה100. להפתעתי גיליתי שוואלה- השיטה הזאת (שלא הסכמתי איתה בהתחלה) עובדת. והיא חוסחת ללקוח זמן וכסף.

אז במבחן המציאות, כשעובדים יום יום על הליפט, כל יום, על היום, עונה אחרי עונה ושנה אחרי שנה, לומדים דבר או שניים שלא לומדים מהספר, או מסרטון יוטיוב או מהתעסקות עם מנוע דזמו.

גם כשעבדתי בהיי טק ראיתי אנשים שהתעודה שלהם לא נוצצת, אבל הנסיון שלהם שם את שאר יוצאי הפקולטות הנחשבות בכיס הקטן. ראיתי את זה בעוד עבודות.
לתחושתי- אתה ממש לא אהבל ולכן יודע בדיוק על מה אני מדבר. אולי הצורה בה כתבתי גרמה לך להתגונן. לא התכוונתי. חזל"ש
מקבל, יכול להיות שסתם קפצתי...
אפרופו כיוון שסתומים: חבר מנהל את אחד מסניפי מטרו.
אז הוא אומר, שב-MT-09 אין מה לגעת בשסתומים עד ל-80 אלף ק"מ. זה בזבוז, כי ידוע שהם לא בורחים. אם אני זוכר נכון, כנ"ל בורסיס 300, אין טעם לפתוח לפני 40-50 אלף.
א-ב-ל זזה לא אומר שלא צריך לכוון בכלל. הנקודה שבה יהיה צורך בכיוון תגיע במוקדם או במאוחר בכל מנוע, והניסיון (בשילוב עם החלפה בזמן של פילטרי אוויר מקוריים) מסייעים לנחש בסיברות גבוהה היכן הנקודה הזאת תהיה ולהימנע מפתיחה מיותרת הרבה לפניה.
ב-100 אלף ידרש כנראה כיוונון גם בכלים שבהם השסתומים לא בורחים. תמשיך לנסוע עם שסתומים מתחת לטווח? אין בעיה, אבל קח בחשבון שהם מתחילים להישרף.

דוגמאות למה קורה כשלא מכוונים, גם לא חסר.
כשסוף סוף בדקתי את המרווחים בבנדיט 1200 (כמה אלפי ק"מ אחרי הקניה) חשכו עיני. השסתומים היו הרבה מתחת למינימום, וייתכן מאוד שזה תרם לקומפרסיה הנמוכה-משהו שהייתה בעת הקניה (ואחרי עוד 60 אלף ק"מ הפכה לנמוכה להחריד, כך שהחלפתי מנוע).
זאת הזנחה ותפרנות של הבעלים הקודמים, שגרמה נזק.
אגב, בתקופה שהיה אצלי - כיוונתי בבנדיט שסתומים בערך כל 30 אלף ק"מ (בניגוד לכל 12 שהספר אומר). ב-30K הם עדיין לא יצאו מהטווח, אבל הספיקו לברוח באופן מורגש מהמרווחים שאליהם כוונו פעם שעברה.

בדוקאטי אני מכוון כל 24 אלף (בערך). בזמן הזה מרווח הפתיחה של שסתומי הפליטה בורח מאיזור המקסימום (0.15) לכיוון המינימום (0.10), וגכם מרווחי הסגירה (שאמורים להיות קרובים ככל הניתן ל-0) דורשים כיוונון.

בהורנט 600 שנת 2002 עם 80 אלף ק"מ הייתי כנראה הראשון שפותח את המכסה אחרי האיטלקי במפעל. השסתומים היו בטווח, אבל אם הייתי משאיר את האופנוע אצלי - הייתי מעלה כמה שסתומים שהיו על המינימום, כי בעוד 10-20 אלף הם יהיו מחוץ לטווח.

ב-GS500 שעבר אצלי כיוונתי, ואבי רסקין (האיש והאגדה) המליץ לקונה על בדיקה כל 18 אלף (ככל הזכור לי).

ביוסאנג נדרש כוונון כל 20-30 אלף.

ב-VFR750 עם 120 אלף ק"מ נדרש כיוונון לסתומים. לא יודע אם במהלך חיי האופנוע מישהו כיוון לפנינו.

ברוב המכריע של הכלים, המרווחים קטנים עם הזמן, ולכן אין שום נקישות מהשסתומים גם כשהמרווח כבר מחוץ לטווח (שלפי כמה "מכונאים" ממוסכים, הנקישות הן האינדיקציה שנדרש כיוונון שסתומים).

למה אני כותב את כל זה?
כי מצד אחד, אני מסכים שכל מקרה לגופו, יש אופנועים שדורשים כוונון לעיתים נדירות מאוד ורק בק"מ גבוה ויש כאלה שדורשים בדיקות די תכופות.
בניחוש פרוע, קטנוע זול מהמזרח כנראה יהיה קרוב יותר ל-GS500 או יוסאנג מאשר ל-VFR א הורנט מבחינת קצב בריחת השסתומים.
הבדיקה עצמה פשוטה ומהירה.
לכן אני הייתי בודק, בטח כשידוע לי שמדובר בקטנוע שלא טופל לפי הספר.