גולשים כותבים: רויאל אנפילד אינטרספטור ברכיבת התרשמות

[KKatkov]

אני אנצל את השרשור ואספר לכם קצת מהניסיון שלי עם ה-Continental GT:

[FONT="]איפה שהוא בגיל 16 התחלתי ללטוש עיניים על אופנועים, בתור נער גמעתי כמעט כל כתבה שנכתבה פה, הייתי צמא ללמוד את התחום.[/FONT]

[FONT="]אבל אם לומר את האמת? במשך 14 שנה זה נשאר בגדר חלום רחוק. [/FONT]

[FONT="]ז״א שעל הנייר יש לי הרבה ידע, אבל ניסיון? כלום. [/FONT]

[FONT="]פה ושם רכבתי קצת, הוצאתי רשיונות , היה לי קטנוע חצי שנה … אבל מעבר לזה נאדה. [/FONT]

[FONT="]המשכתי והמשכתי לחלום. [/FONT]

הכיוון שלי תמיד היה קפה רייסרים וזה אומר שבתור נער חלמתי על ה-W800 של קוואסקי- בתקופות שמטרו הביאו אותו.
[FONT="]כשהתבגרתי עשיתי עליו רכיבת מבחן ודווקא פחות התחברתי.
במקביל האינפילדים התחילו להיכנס לארץ (תחילה ביבוא של איתן ועכשיו ביבוא של ד.ל.ב).
ובמשך כל הזמן היה האינפילד לא היה עבורי כלי ליומיום , מאותן הסיבות שגם אתם לא רואים בו כלי ליומיום - מנוע 500 שמייצר כמות כח של קטנוע 250. זה לא מה שאני מחפש.
[/FONT][FONT="]ברגע שאינפילד הציגה את ה-GT650 והביקורות בעולם התחילו להיערם, נדלקתי לגמרי והרגשתי ש-It’s now or never.

[/FONT][FONT="]אז הסיפור שלי מתחיל לפני מספר חודשים, פניתי לד.ל.ב ומהר מאוד התחלתי להתכתב בוואטסאפ עם שלומי (מנהל המותג)[/FONT][FONT="]עד שיום אחד קיבלתי ממנו שיחה של ׳הם בדרך׳… [/FONT][FONT="]מפה לשם לקחתי לי עוד חודש ואז תיאמתי נסיעת מבחן. [/FONT]רכיבת מבחן קטנה על ה-GT הספיקה לי בכדי להבין שזה מה שאני מחפש:
כלי עם טונה של אופי ומספיק כח שיאפשר לי לנסוע ביומיום וגם לטיולים ולהינות מזה.
באינפילד אין שום דבר מודרני (פרט ל-ABS) וזה כל מה שחיפשתי אי פעם באופנוע.
כי כמו שחלקכם נהנה לקרוא סקירות על כלים ורכבים ישנים, אני נהנה לרכב על כאלה

חיפשתי לי כלי שיאפשר לי לנסוע בצורה בטוחה ונוחה על מהירויות שיוט של 100-140 קמ״ש
ושם ה-GT מצטיין.
קפיצה קטנה משוהם לעפולה ? קטן עליו.
גיחה לים המלח בשבת? למה לא?

אגב בשונה מהאינטרספטור - הישיבה על ה-GT היא הדוקה יותר
בתוך העיר זה יכול להתיש כי אתה בזווית שהיא קצת קרבית.
אבל מחוץ לעיר זה תענוג של ממש ואני מוצא עצמי נהנה מרכיבות ארוכות איתו מאוד.
אני מתייחס עליו כאל קפה רייסר קרוזר וכך גם הלכה למעשה כל הרכיבה שלי:
ז״א שאני לא מחפש לתת פיקים של כח אלא לשייט על מהירות קבועה לאורך כמה שיותר זמן.
וזאת חוויה אחרת לגמרי.
רכיבה בזוג? לא מזיז לו כל כך... גם לא בטיולים ארוכים.

יש משהו רומנטי בעיני בפשטות שלו: אין מערכות מסובכות, אין מסך מתקדם ואין שום דבר שמזכיר ולו בקצת אופנוע מודרני
לפני כמה שבועות עשיתי החלפות עם אחי, הוא רוכב על ורסיס 650 חדשה.
עליתי על האופנוע שלו ופשוט נדהמתי מכמה שהוא נוח, ואיך שהכל משורטט סביב הרוכב.
בפעם הראשונה רכבתי על כלי ולא הרגשתי רוחות ולא הרגשתי איזה שהיא ויברציה.
אבל באותה נשימה אני גם תמיד נוהג לספר שהחיוך שהיה על הפרצוף של אחי כשהוא ירד מהאינפילד שלי היה שווה הכל.
כי לפעמים זה לא כמה הכלי נוח או כמה כח הוא מייצר , אלא זה מכלול החלקים שמרכיבים את השלם - ובזה האינפילד נוגע הכי הרבה.

קיצר חפרתי .
IMG_0281.jpg

מורגש שאתה אוהב את האופנוע שלך. תהנה ושמרו אחד על השני
בתור בעלים שלי כלי נדיר, אני חושב שתוכל לתרום המון אם מעבר לחוויה - תספר על עניינים פרקטיים שמגלים רק כשחיים עם המכונה לאורך זמן, כמו:
מה הקילמטראז' שלך כרגע? האם היו תקלות כלשהן? האם הספקת לעשות טיפולים, איפה? מה צריכת הדלק הממוצעת שלך?
או כל דבר אחר שעולה לך לראש...

[קידוזו]

אני אנצל את השרשור ואספר לכם קצת מהניסיון שלי עם ה-Continental GT:

קיצר חפרתי .
IMG_0281.jpg

לא חפירה- בקושי מגרד לי את האונה. תרגיש חופשי לספר.
בשביל מה אנחנו כאן?

[the striker]

אין על הדוקטור, כבר כמעט שש שנים עם אחד. אביעד, בחיאת דינק, תארגן לקקטוב אחד למבחן.

[Dresdner]

שאתה משווה עם הורסיס אז ההבדל ברור כי הם שני הפכים, הורסיס 650 נבנה במחשבה תחילה ליעילות מקסימלית במחיר נמוך, אופי לא היה על הלוח שהיפנים עשו סיעור מוחות, השאלה היא איך זה ירגיש למשל מול דוקאטי מונסטר שהוא הגירסה העכשווית לנייקד עם רכינה קדימה והרבה אופי.

[DolevR]

כייף לקרוא את התגובות שלכם.

ההרצה באנפילד למעשה מורכבת משתי שלבים עיקריים: עד 500 קמ ועד 1600 ק״מ.
בתור אחד שקורא ספרי רכב וחוקר החלטתי להיצמד בדיוק למה שכתוב בספר רכב.
וזה אומר שב-500 ק״מ הראשונים לא עברתי 85 קמ״ש והעברות ההילוכים היו ממש בתחילתו של כל הילוך, לפעמים לפני שהמנוע מייצר מומנט או כח ...

בגדול ההתחלה הייתה מאוד קשה אבל בכל יום השתפרה, אפרט לכם קצת:
יצאתי מהסוכנות עם 6 ק״מ על השעון ונסעתי לבית בראש העין.
בדרך לא מצאתי את הניוטרל, הוא פשוט לא נכנס ולא משנה כמה הייתי עדין עם הדוושה- עדיין ב-20 ק״מ הראשונים היה סיוט למצוא את הניוטרל.
גם המנוע היה נשמע כאילו זרקו כמה מתכות וסגרו שם את כל העסק..
הכל היה קשה מידי ודברים לא התחברו לי.
אחרי 50 ק״מ כבר היה שיפור משמעותי והתחלתי לחבר את מכלול החלקים למקשה אחת.
הקפה הזה מתכתי מאוד ובהתחלה הוא גם היה ׳קצת׳ אלים בשבילי - העברות הילוכים קשות, תקתוקים מהגלגל הקדמי, ברקסים נושכים מידי...
אסכם ואומר שב-250 ק״מ הראשונים מאוד הבנתי את הסיסמא שאומרת שפעם הכלים היו מברזל והרוכבים מפלדה.
הייתי מסיים רכיבה עייף, עם גוף כואב כשיש פער דיי גדול ביני לבין המכונה.
מה שהחזיק אותי זאת קבוצת וואטסאפ מדהימה של המועדון וגם אותה הרגשה שהייתה לי מכלי המבחן.
*****
יש משהו מדהים כשאתה רוכב חדש שיוצא עם כלי חדש מהסוכנות,
אתה נוסע מ-א-ו-ד לאט, ברמה קיצונית ובהרגשה שלך - כולם סביב נוהגים כמו מטורפים.
אני זוכר כמה ארוכה הייתה בעיני הדרך מהסוכנות לראש העין ואיך העברתי אותה בפחד גמור.
אני ממקבל את ההרגשה הזאת לאותה תחושה כשאתה יוצא עם תינוק מבית החולים ואתה כל כך מפוחד שיקרה משהו אז אתה נוסע את כל הדרך בצורה אקסטרה זהירה.
*****
מבחינת צריכת דלק- לכל אורך ההרצה הייתי על 1:32 ק״מ לליטר.

ב-500 ק״מ נכנסתי לפודיום לצורך טיפול.
ידעתי כבר להגיד שהשסתומים צריכים כיוון קל.
משהו בפליטה לא היה לי מספיק סימטרי. המכונאי שלהם שהפגין ידע מטורף ומיומנות ברמה הגבוה ביותר שראיתי כיוון את השסתומים
החליף שמן ופילטר ונפרדנו לשלום.
מכאן הדרך כייפית יותר .
עכשיו אסור לעבור 6 אלף סל״ד שבהילוך שישי הם מתורגמים למהירות של 150 קמ״ש בערך.
אני בהגדרה לא קניתי את האופנוע בשביל המהירות הזאת, אבל כן נחמד כשיש לך את האופציה לצאת לעקיפה ואתה לא מוטרד יותר מזה שאתה בהרצה.

ביציאה מהפודיום ירדתי ל-431 ושם הרגשתי את האופנוע.
אי אפשר היה לעצור את החיוך מרוב אושר.
פתחתי לו גז חזק בפעם הראשונה ונפלט לי ״אחחחחחח.....״ כזה חלש בקסדה.
משם ואילך המשכנו לצבור קילומטרים ביחד
היום אנחנו בסך הכל על 2100 ק״מ של אושר.

מבחינת ההתנהלות ביומיום , כלי מדהים. נייקד גס ומבורזל , זאת ההגדרה הנכונה.
בכל רמזור כולם מסתכלים וזה לגמרי נחמד.

---
מבחינת דברים שמעצבנים:
* צינורות פליטה בשני הצדדים, זה יפה עיצובית אבל מאוד מקשה על החיים כשצריך לשמן שרשרת.
* בשונה מהאינטרספטור, ל-GT (או לקפה בקיצור) אין רגלית אמצע וזה מבאס את החיים! בשביל לשמן שרשרת אני מזיז את האופנוע קדימה ואחורה (זוכרים את הקטע של צינור פליטה שמקשה לשמן שרשרת? סיוט).
חוסר הרגלית אמצע גם בכללי מקשה על לבדוק שמן מנוע, לבצע טיפולים לבד וכו׳.
* מדיד דלק:
זה כבר סיפור מצחיק. באמת שהכלי הזה מושלם, פרט לדבר אחד... מדיד דלק.
יצאתי מפגישה לפני שבועיים, אני נכנס לכיכר ולפתע נדלקת לי נורת דלק, יוצא מהכיכר וכעבור דקה הגיבור הזה מצא עוד כמה טיפות במיכל ולפתע קפצו להם שני ריבועים על המדיד.
* בכללי, אני מתדלק כל 200 ק״מ, ברכיבה מנהלתית אני מצליח להוציא 1:24, ברכיבה מבצעית יותר הצריכה היא 1:21.
גם פה נכנס שוב המדיד של הדלק שכבר אחרי 160 ק״מ מדליק נורה.
* מיכל הדלק שלי הוא בערך 12 ליטר, אצל האינטרספטור זה 13.7 ליטרים.
כאילו, לא יכלתם לדאוג למיכל קצת יותר גדול לטובת טווח רכיבה? כאיזה שהוא מקום אני לגמרי מבין שככה בנויים קפה רייסרים או שאלה היו הנפחים של רוח התקופה. ובכל זאת - אני מאוד אוהב לחרוש עליו בטיולים... קצת מבאס לעצור לתדלוק כל 200 ק״מ.

---
צמיגים:
בעבר היו מוכרים את התאומים עם צמיגים של פירלי.
היו להם לא מעט ריקולים וגם לפי פורומים בחו״ל אנשים החליפו אותם אחרי פחות מ-10k.
היום האינפילדים נמכרים עם CEAT שזה יצרן שמעולם לא שמעתי עליו.
אבל בנתיים אני לגמרי מופתע.
הצמיג יחסית קשה ועושה רושם של איכותי לגמרי.

---
גימיק נחמד שאהבתי:
בתוך המשולשים מסתתרים להם רוב הכלים שאתם צריכים בכדי לטפל באופנוע לבד.
כייף להגיע הביתה בפעם הראשונה, לפתוח את המשולש ולגלות שם מעטפת עם כלי עבודה- בעיני זה מצביע על ירידה לפרטים.
שווה לגמרי.

---
לפני שבוע וקצת יצאתי לסיבוב עם אחי ובפעם הראשונה משכתי את המצערת מעבר למגבלות ששמתי לעצמי ברכיבה.
באיזור ה-160 התחיל לי נדנוד קל בזנב, אני לא יודע האם זה בגלל תיק זנב נחמד שהתקנתי בצורה לא מהודקת או שזה משהו אחר... אבל מהירויות כאלה הן לא מה שהגדרתי לעצמי.
מבחינת המנוע, אגב, הרגיש שאפשר לתת גם יותר
מסקנה שלי מהטיול זה להמעיט ברכיבות עם אחי.
---

טיולים בזוג:
כשרכשתי את הקפה בת הזוג שלי הודיע שהיא לעולם לא תיגע באופנוע, היא מפחדת והיא ממש לא בקטע.
לא לחצתי ולא דיברתי איתה.
ואז יום אחד אחרי ההרצה הראשונה היא באה ביציאה של ׳בוא ניסע לאמא שלך על האופנוע׳.
דאגתי לקסדה נוספת ויצאנו לרכיבה של כמה ק״מ.
כשהגענו לאמא שלי היא הכריזה שהיא לעולם לא עולה על האופנוע שוב.
משם נסענו לבילו, ואחר כך עשינו עוד טיול.
אגב, לטיול מועדון היא גם הצטרפה.
ועכשיו הסטטוס השתנה מ-״אני בחיים לא אעלה איתו על האופנוע״ ל-״כייף לרכב ביחד״ .
וזה המצב הנוכחי.
כשהיא רוכבת איתי אני משייט על 100 ולא יותר (זה מה שהיא דורשת) אבל לא מורגש שהכלי מתאמץ מידי או שזה מעייף מישהו מאיתנו יותר מידי.
כן יש לקחת בחשבון שזה לא כלי מודרני בהיבט הזה של נוחות רכיבה ובטח שלא בהיבט של רכיבה בזוג.
אבל, יש בזה משהו מאוד רומנטי
בעיקר כשמנסים להיצמד לסיפור של אותם כלים יוצאי מלחמת העולם השניה שאחר כך שימשו בתור מרוצים בין בתי קפה באנגליה.
הקפה שלי אמנם תוכנן 70 שנה בערך אחרי אותם מאורעות , אבל כל כולו כזה, וזה מספיק לי
ואגב, גם כסיפור זה ממש נחמד, מאיזה שהיא סיבה אנשים עפים על זה.

תמונה מתוך טיול המועדון
היה נפלא

WhatsApp Image 2021-12-03 at 17.28.01.jpg

[Commander]

ממליץ לך לרכוש מעמד אחורי לאופנוע. יהפוך את הטיפול באופנוע לנוח יותר. המחיר בסביבת 300 ש"ח.

[KKatkov]

כייף לקרוא את התגובות שלכם.

ההרצה באנפילד למעשה מורכבת משתי שלבים עיקריים: עד 500 קמ ועד 1600 ק״מ.
בתור אחד שקורא ספרי רכב וחוקר החלטתי להיצמד בדיוק למה שכתוב בספר רכב.
וזה אומר שב-500 ק״מ הראשונים לא עברתי 85 קמ״ש והעברות ההילוכים היו ממש בתחילתו של כל הילוך, לפעמים לפני שהמנוע מייצר מומנט או כח ...

בגדול ההתחלה הייתה מאוד קשה אבל בכל יום השתפרה, אפרט לכם קצת:
יצאתי מהסוכנות עם 6 ק״מ על השעון ונסעתי לבית בראש העין.
בדרך לא מצאתי את הניוטרל, הוא פשוט לא נכנס ולא משנה כמה הייתי עדין עם הדוושה- עדיין ב-20 ק״מ הראשונים היה סיוט למצוא את הניוטרל.
גם המנוע היה נשמע כאילו זרקו כמה מתכות וסגרו שם את כל העסק..
הכל היה קשה מידי ודברים לא התחברו לי.
אחרי 50 ק״מ כבר היה שיפור משמעותי והתחלתי לחבר את מכלול החלקים למקשה אחת.
הקפה הזה מתכתי מאוד ובהתחלה הוא גם היה ׳קצת׳ אלים בשבילי - העברות הילוכים קשות, תקתוקים מהגלגל הקדמי, ברקסים נושכים מידי...
אסכם ואומר שב-250 ק״מ הראשונים מאוד הבנתי את הסיסמא שאומרת שפעם הכלים היו מברזל והרוכבים מפלדה.
הייתי מסיים רכיבה עייף, עם גוף כואב כשיש פער דיי גדול ביני לבין המכונה.
מה שהחזיק אותי זאת קבוצת וואטסאפ מדהימה של המועדון וגם אותה הרגשה שהייתה לי מכלי המבחן.
*****
יש משהו מדהים כשאתה רוכב חדש שיוצא עם כלי חדש מהסוכנות,
אתה נוסע מ-א-ו-ד לאט, ברמה קיצונית ובהרגשה שלך - כולם סביב נוהגים כמו מטורפים.
אני זוכר כמה ארוכה הייתה בעיני הדרך מהסוכנות לראש העין ואיך העברתי אותה בפחד גמור.
אני ממקבל את ההרגשה הזאת לאותה תחושה כשאתה יוצא עם תינוק מבית החולים ואתה כל כך מפוחד שיקרה משהו אז אתה נוסע את כל הדרך בצורה אקסטרה זהירה.
*****
מבחינת צריכת דלק- לכל אורך ההרצה הייתי על 1:32 ק״מ לליטר.

ב-500 ק״מ נכנסתי לפודיום לצורך טיפול.
ידעתי כבר להגיד שהשסתומים צריכים כיוון קל.
משהו בפליטה לא היה לי מספיק סימטרי. המכונאי שלהם שהפגין ידע מטורף ומיומנות ברמה הגבוה ביותר שראיתי כיוון את השסתומים
החליף שמן ופילטר ונפרדנו לשלום.
מכאן הדרך כייפית יותר .
עכשיו אסור לעבור 6 אלף סל״ד שבהילוך שישי הם מתורגמים למהירות של 150 קמ״ש בערך.
אני בהגדרה לא קניתי את האופנוע בשביל המהירות הזאת, אבל כן נחמד כשיש לך את האופציה לצאת לעקיפה ואתה לא מוטרד יותר מזה שאתה בהרצה.

ביציאה מהפודיום ירדתי ל-431 ושם הרגשתי את האופנוע.
אי אפשר היה לעצור את החיוך מרוב אושר.
פתחתי לו גז חזק בפעם הראשונה ונפלט לי ״אחחחחחח.....״ כזה חלש בקסדה.
משם ואילך המשכנו לצבור קילומטרים ביחד
היום אנחנו בסך הכל על 2100 ק״מ של אושר.

מבחינת ההתנהלות ביומיום , כלי מדהים. נייקד גס ומבורזל , זאת ההגדרה הנכונה.
בכל רמזור כולם מסתכלים וזה לגמרי נחמד.

---
מבחינת דברים שמעצבנים:
* צינורות פליטה בשני הצדדים, זה יפה עיצובית אבל מאוד מקשה על החיים כשצריך לשמן שרשרת.
* בשונה מהאינטרספטור, ל-GT (או לקפה בקיצור) אין רגלית אמצע וזה מבאס את החיים! בשביל לשמן שרשרת אני מזיז את האופנוע קדימה ואחורה (זוכרים את הקטע של צינור פליטה שמקשה לשמן שרשרת? סיוט).
חוסר הרגלית אמצע גם בכללי מקשה על לבדוק שמן מנוע, לבצע טיפולים לבד וכו׳.
* מדיד דלק:
זה כבר סיפור מצחיק. באמת שהכלי הזה מושלם, פרט לדבר אחד... מדיד דלק.
יצאתי מפגישה לפני שבועיים, אני נכנס לכיכר ולפתע נדלקת לי נורת דלק, יוצא מהכיכר וכעבור דקה הגיבור הזה מצא עוד כמה טיפות במיכל ולפתע קפצו להם שני ריבועים על המדיד.
* בכללי, אני מתדלק כל 200 ק״מ, ברכיבה מנהלתית אני מצליח להוציא 1:24, ברכיבה מבצעית יותר הצריכה היא 1:21.
גם פה נכנס שוב המדיד של הדלק שכבר אחרי 160 ק״מ מדליק נורה.
* מיכל הדלק שלי הוא בערך 12 ליטר, אצל האינטרספטור זה 13.7 ליטרים.
כאילו, לא יכלתם לדאוג למיכל קצת יותר גדול לטובת טווח רכיבה? כאיזה שהוא מקום אני לגמרי מבין שככה בנויים קפה רייסרים או שאלה היו הנפחים של רוח התקופה. ובכל זאת - אני מאוד אוהב לחרוש עליו בטיולים... קצת מבאס לעצור לתדלוק כל 200 ק״מ.

---
צמיגים:
בעבר היו מוכרים את התאומים עם צמיגים של פירלי.
היו להם לא מעט ריקולים וגם לפי פורומים בחו״ל אנשים החליפו אותם אחרי פחות מ-10k.
היום האינפילדים נמכרים עם CEAT שזה יצרן שמעולם לא שמעתי עליו.
אבל בנתיים אני לגמרי מופתע.
הצמיג יחסית קשה ועושה רושם של איכותי לגמרי.

---
גימיק נחמד שאהבתי:
בתוך המשולשים מסתתרים להם רוב הכלים שאתם צריכים בכדי לטפל באופנוע לבד.
כייף להגיע הביתה בפעם הראשונה, לפתוח את המשולש ולגלות שם מעטפת עם כלי עבודה- בעיני זה מצביע על ירידה לפרטים.
שווה לגמרי.

---
לפני שבוע וקצת יצאתי לסיבוב עם אחי ובפעם הראשונה משכתי את המצערת מעבר למגבלות ששמתי לעצמי ברכיבה.
באיזור ה-160 התחיל לי נדנוד קל בזנב, אני לא יודע האם זה בגלל תיק זנב נחמד שהתקנתי בצורה לא מהודקת או שזה משהו אחר... אבל מהירויות כאלה הן לא מה שהגדרתי לעצמי.
מבחינת המנוע, אגב, הרגיש שאפשר לתת גם יותר
מסקנה שלי מהטיול זה להמעיט ברכיבות עם אחי.
---

טיולים בזוג:
כשרכשתי את הקפה בת הזוג שלי הודיע שהיא לעולם לא תיגע באופנוע, היא מפחדת והיא ממש לא בקטע.
לא לחצתי ולא דיברתי איתה.
ואז יום אחד אחרי ההרצה הראשונה היא באה ביציאה של ׳בוא ניסע לאמא שלך על האופנוע׳.
דאגתי לקסדה נוספת ויצאנו לרכיבה של כמה ק״מ.
כשהגענו לאמא שלי היא הכריזה שהיא לעולם לא עולה על האופנוע שוב.
משם נסענו לבילו, ואחר כך עשינו עוד טיול.
אגב, לטיול מועדון היא גם הצטרפה.
ועכשיו הסטטוס השתנה מ-״אני בחיים לא אעלה איתו על האופנוע״ ל-״כייף לרכב ביחד״ .
וזה המצב הנוכחי.
כשהיא רוכבת איתי אני משייט על 100 ולא יותר (זה מה שהיא דורשת) אבל לא מורגש שהכלי מתאמץ מידי או שזה מעייף מישהו מאיתנו יותר מידי.
כן יש לקחת בחשבון שזה לא כלי מודרני בהיבט הזה של נוחות רכיבה ובטח שלא בהיבט של רכיבה בזוג.
אבל, יש בזה משהו מאוד רומנטי
בעיקר כשמנסים להיצמד לסיפור של אותם כלים יוצאי מלחמת העולם השניה שאחר כך שימשו בתור מרוצים בין בתי קפה באנגליה.
הקפה שלי אמנם תוכנן 70 שנה בערך אחרי אותם מאורעות , אבל כל כולו כזה, וזה מספיק לי
ואגב, גם כסיפור זה ממש נחמד, מאיזה שהיא סיבה אנשים עפים על זה.

תמונה מתוך טיול המועדון
היה נפלא

WhatsApp Image 2021-12-03 at 17.28.01.jpg

תודה על השיתוף!
בתמונה מהטיול נראה שיש כבר לא מעט טווינס שמסתובבים להם בחוץ...

[kaz]

ה-XJR יפיוף, הבאסוש זה שני המתלים האחוריים, זוכר שקראתי שאי אפשר באמת לכוון כמו שצריך (למרות שמקדימה גם יש 2 וכן מכוונים כמו שצריך, אז לא יודע..) + כמעט מבקש להיחבל בנפילה, בעיקר מצד שמאל. מרגיש שזה נופל לצד של רטרו רע (נגיד רטרו טוב - קירור אוויר, מיכל דלק יפה כמו של ה -XJR. רטרו רע - קרבורטורים, גלגל קדמי 16" וכו'..).

[Dresdner]

ה-XJR יפיוף, הבאסוש זה שני המתלים האחוריים, זוכר שקראתי שאי אפשר באמת לכוון כמו שצריך (למרות שמקדימה גם יש 2 וכן מכוונים כמו שצריך, אז לא יודע..) + כמעט מבקש להיחבל בנפילה, בעיקר מצד שמאל. מרגיש שזה נופל לצד של רטרו רע (נגיד רטרו טוב - קירור אוויר, מיכל דלק יפה כמו של ה -XJR. רטרו רע - קרבורטורים, גלגל קדמי 16" וכו'..).

אין שום בעיה עם מתלה אחורי מקבילי לשימוש כביש, ספק אם יש רוכב שירגיש ברכיבת כביש אם יש שתיים או אחד מאחורה, תוסיף לזה את האוהלינס בגירסת הSP ויש לך אחלה אופנוע שגם ידע לשייף רגליות