השיקולים החוקיים מונעים בפוליטקה, ולפני שהמחוקק מיישם אותם - הוא צריך קרקע מוכנה, ז"א שדעת הקהל ברובה אינה מתנגדת לשינוי החוקי.
אחת הדרכים הפופולאריות לעצב את דעת הקהל היא כתבות אשר מציגות "אנשים מן היישוב" כביכול בעלי דעות שונות - אך תוך כדי, עם הסכמה על ערך בסיסי כלשהו. כתבות כאלה מייצרות אצל הקורא הנחה, שאותו ערך בסיסי הוא קונצנזוס רחב ומקובל על כל אזרח נורמטיבי, גם אם זה לא באמת המצב. מטבעם, רוב האנשים נוהגים לאמץ את אותו ערך בסיסי על מנת לא להיתפס כ"קיצוניים".
בשני העשורים האחרונים, כמה קבוצות ומגזרים בישראל הצליחו לייצר שינויים תודעתיים מרחיקי לכת ולדחוף את האג'נדה שלהם להקהל הרחב, בין היתר ע"י שימוש בשיטה הזאת (ולא רק, מן הסתם). אין לי אפשרות לפרט מעבר, כי זה כנראה קשור גם לפוליטקה.
כרגע אני רואה שהאקו-אקטיביסטים הולכים באותו מסלול מוכר, ובמידת הצלחה לא מבוטלת. מה שמוזר לי זה שמגזין אופנועים לוקח חלק במהלך הזה, גם אם לא באופן מודע.