נכתב במקור על ידי
קידוזו
למה מחריש?
קונים בערך קילו קורקבנים נקיים. קפוא לא יודעים אם נקי אז טרי או מופשר.
מה שנקי שומרים. כל מה שמלוכלך אין טעם להתערכב על ניקוי סיזיפי- לפח.
הניקוי פאקינג סיוט כי יש קליפה והריח לא ממש יוצא. קונים נקי הכי פשוט.
שוטפים במסננת וקערת מים ועוד שלוש פעמים, הרבה זמן.
חותכים לקוביות של 2X2 ס"מ. מכניסים לסיר ומכסים במים עם חצי כף חומץ ומביאים לרתיחה.
2 דקות אחרי הרתיחה מרוקנים את המים ונשארים עם עם קורקבנים חמים במסננת. שוטפים.
מכניסים לסיר לחץ ממלאים מים בגובה הקורקבנים מקסימום עוד ס"מ, מתבלים במה שמתחשק, סוגרים ומחכים ללחץ.
אחרי שהגענו ללחץ, מנמיכים את האש ומבשלים בלחץ (!) 4 שעות אפשר גם 5.
הפעם הוספתי פלפל לבן עלי דפנה טיפלה אגוז מוסקט וציפורן- ממש קצת. זה עלול להרוס.
אחרי 4 שעות הבשר רך בואך נימוח ברוטב כמעט צלול ואין זכר לצמיגות הקשה של השריר המקורי.
הקורקבן קשוח, סיפור חיים נורא ועבודה חרא. זה לא פופיק או קורקבן באמת, כן?
זה הבסיס ומכאן אפשר להמשיך לפירה, תבשיל עם אורז, טבילה בלחם טרי. הכל טעים מכאן. אני הלכתי על פסטה פנה (צינור חלול) גם המסולסלים יתפסו הרבה רוטב.
מעבירים את הקורקבנים עם הרוטב לסיר שטוח ורחב. מוסיפים חצי או קופסת עגבניות מרוסקות מאיטליה (שימורים, נפלא) מרתיחים ומצמצים קצת על אש קטנה. מתקנים תיבול ומוסיפים מלח.
בינתיים מבשלים את הספגטי, מסננים ומוסיפים לסיר עם הרטוב והקורקבנים. מבשלים יחד עם מכסה על אש קטנה וערבוב קטן בעדינות רק כמה דקות שהספגטי יתפוס טעם- בלי למעוך. אחרי חמש דקות בוזקים מעל צרור קצוץ דק של כוסברה. ערבוב אחרון, יין לבן ליד וזהו. מרגיש כמו מלוכה!
ציטוט ההודעה בתגובה. אותי סינג'רו לקניות וספונג'ה שבועית אבל לא בישלתי כלום מעבר לחביתה עד גיל 20. את הלשון מקלפים לאחר השריה במי קרח אחרי הרתחה. גדלתי על בישולים ופעם בכמה חודשים להשקיע במשהו שעתיים נטו (גג!) זה בסדר. רוב הבישולים לוקחים פחות משעה. בקרוב אנסה את הגביע הקדוש של המטבח הבולגרי שמוכר בקרב הציבור הרחב כבורקס טורקי. אמא ז"ל היתה פותחת עם המרפקים והזרוע דף בצק בעובי של מיקרון. נגעת- קרעת. אין לי כוונה להתחרות אבל צריך לנסות. זה באמת פרוייקט.
