פעם אתה מדבר על רכבים, פעם אתה מדבר על אופנועים - וכל פעם אתה מתכוון לקטנוע תלת-גלגלי
לשאלתך - הגיוני במובן מסויים, לא הגיוני במובן אחר.
הגיוני - כי ירידת הערך של כלי מסויים אמורה לשקף את אחוז החיים שנשארו לו. כביכול, עם נחשב שתוחלת חיים ממוצעת של קטנוע מסויים היא 70-90 אלף קילומטר, שזה 8-10 שנים של שימוש ממוצע, אז איבוד הערך שלו אמור לשקף את זה, והכלי מאבד ערך הצורה הדרגתית עד שבסוף התקופה הוא שווה אלפי שקלים בודדים אם הוא עדיין נוסע, ונמכר לפירוק אם לא.
ירידת הערך אינה הדרגתית בפועל מכמה סיבות: קודם כל, ככל שהכלי מתיישן - כך בד"כ גם יורד המצב התחזוקתי שלו. בקטנוע שיצא זה הרגע מהסוכנות - כל הרכיבים חדשים לגמרי. בקטנוע משומש, חלקים בלויים במידה מסויימת: גומיות, אטמים, שמן מזלג, בולמים אחוריים ועוד רכיבים שאינם מוחלפים במסגרת הטיפולים השותפים. לכן, בשנתיים הראשונות, כשההשוואה היא בין בלוי לחדש, ירידת הערך גדולה יותר מאשר בהשוואה של כלי בן שנתיים לכלי בן 4, ששניהם בלויים ברמה כזאת או אחרת.
ולמה זה לא הגיוני? כי אומנם 20-25% מערך הכלי בשנתיים זה לא מעט, אבל משום שמדובר בכלי לא יקר (יחסית), אז במספרים אבסולוטיים מדובר באלפי שקלים בודדים. בשביל כמה אלפי שקלים בודדים, לא בהכרח יש הצדקה לרכוש כלי משומש שאולי עבר תראומות ו/או שימוש לא מתחשב במקום כלי חדש. לכן בכלים זולים, ירידת הערך בשנתיים הראשונות גדולה יותר באחוזים ממחירם כחדשים. באופנועי ליטר אותם 20% כבר מתורגמים לעשרות אלפי שקלים, ושם הרבה יותר משתלם לקנות כלי משומש.
ודבר אחרון - למה ירידת הערך מאטה אחרי שנתיים-שלוש, והיא לא לינארית? לדעתי, זה קשור בעיקר לאיך שהשוק עובד.
יש יותר אנשים שמחפשים קטנוע ב-15-20 אלף, מאשר אנשים שמחפשים קטנוע ב-40. אותם אנשים מתנקזים באופן טבעי לשוק המשומשים, ולכן קטנוע מטופל ושמור, שנראה כי רוב חייו (75% ומעלה, בהערכה גסה) עוד לפניו - יהיה מבוקש מאוד, כל עוד מחירו הוא חצי ממחיר של קטנוע חדש. ביקוש קשיח על היצע מוגבל גורם כידוע לעליית מחירים.
עושה היגיון?
נכתב במקור על ידי KKatkov
פעם אתה מדבר על רכבים, פעם אתה מדבר על אופנועים - וכל פעם אתה מתכוון לקטנוע תלת-גלגלי
ציטוט ההודעה בתגובה