אדוונצ'ר=הרפתקה
סצנת האדוונצ'ר רותחת ומבעבעת בעולם כבר למעלה משני עשורים, תחשוב אופנוע (פעם קראו לו דו"ש דו-שימושי) שנוסע נהדר
בכביש, ויודע לרדת ממנו ברגע שאספלט נגמר.
אם נלך רגע אחורה במנהרת הזמן לאופנועי מלחמת העולם השנייה, לא היה הבדל אמתי בין האופנוע שחצה את אירופה לבין זה
שקנית בבית מהסוכנות המקורית.
במשך השנים נוצרה הפרדה בין אופנועי שטח לבין אופנועי כביש כשהמרוץ היה אחרי הספקים ויכולות כביש שזלגו מהמסלול, נהוג
להגיד שאבי האדוונצ'ר המוכר הוא ה- G/S80R של ב.מ וו שהתחרה במרוץ הפריז דקאר וירד לכביש ומשם וכולם כבר קפצו על העגלה.
האדוונצ'רים היום נותנים מנעד של החל מאפס יכולת שטח ועד כמעט מאה אחוז שטח חוקי גם לכביש, על פי היצרן והדגם.
אופנוע כזה משלב בתוכו יכולת גמיעת מרחקים, אמינות, מיכל מוגדל לצמצום תדלוקים, ושילדה שמסוגלת לסבול כמעט הכל בסלחנות.
וזה מוכר, מוכר הרבה, מוכר יותר מכל תצורה אחרת שמצמצמת אותך לתחום צר ומצומצם שהאופנוע צריך להצטיין בו.
מחלקות השיווק קפצו על המציאה ומשווקות היום המון אופנועים תחת השם "אדוונצ'ר" כולל אופנועים מתחת ל-500 סמ"ק לא כולם ראויים
להיכנס לקטגוריה.
עכשיו בשביל ליהנות באמת מהיתרונות ולהצליח לחיות עם החסרונות צריך לדעת ולהבין איפה אתה ממוקם על הציר כביש------------שטח.
עכשיו בנוסף לבלבול המכוון וההטעיה בשם, גם להגדרות "שטח" "הרפתקה" "טיול" יש פרשנות אישית וציבורית (שונה).
עכשיו...מה שאתה מכיר מהעבר כבר לא תופס, ומה הם הצרכים האמתיים שלך קשה לך לדעת, במרחקים שציינת תצטרך לתדלק כל יומיים,
אולי אפילו פחות. רכיבה יומית כזו לאורך זמן לגוף שלא מורגל בישיבה נמוכה (ספורט) לכיוון הכידון תיצור עומס על החוליות וכאבי גב.
מושב קשה יציק לך קרוב לוודאי כל יום בדרך חזרה.
אז בשביל לעשות מרחק מצטבר שנתי כמו שאתה מבקש תצטרך להכיר את הפלח הכי רותח בתחום ולדעת להתאים לך את המנוע, הישיבה
והכלי הכי מתאים לך.


 
			
			 
						 
					
					
					
						 ציטוט ההודעה בתגובה
  ציטוט ההודעה בתגובה נכתב במקור על ידי KKatkov
 נכתב במקור על ידי KKatkov
					
 
			