הענק הירוק - KAWASAKI VERSYS 1000 SE - סיפור מסע מתגלגל.

[השושנים]

40890 ק"מ

רציתי, באמת שרציתי לשטף את החברים פה בפורום במסע המופלא שעשיתי כמו שעשיתי בפייסבוק על בסיס יומי, אבל זה גזל יותר מדי זמן
היה מסרבל ולא נוח, הפלטפורמה מיושנת ודורשת ים של התעסקות ובסוף התנועה פה נמוכה מאד, הדור השתנה, הצעירים ברחו, וכנראה שזה
תחילת הסוף או עידן הקרח. אבל פטור בלא כלום אי אפשר אז סיכום כללי ומעט תובנות לחולמים נוספים.

14670 ק"מ ערך המסע הזה, כמעט שלושה חודשים, תשע מדינות, וחציה של יבשת אירופה מהנקודה הכי דרומית ביוון עד לנקודה הכי צפונית
בנורווגיה וחזרה.

האופנוע: היום בבית, אחרי הטיפול הגדול של האופנוע (ורסיס 1000SE מודל 2022) אני יכול להגיד שהאופנוע עבד הרבה מעבר למצופה ממנו
בתנאים לא פשוטים ואם נחשב גם את הטיול הקודם הרי שהוא עשה את רוב הקילומטרים הנצברים שלו על אדמה זרה ולא כאן בארץ. חוץ מחלפת
צמיגים הכרחית בשוודיה ומשיכה מתוכננת של טיפול 36000 שום תקלה שיהוק או גיהוק.
אז מה עשינו לו, בטיפול האחרון לפני הנסיעה בהתייעצות עם המכונאי המיומן שלי שמתי שמן סינטטי איכותי, כמה אלפי ק"מ אח"כ בדקנו צריכת
שמן שעמדה על אפס מה שעזר לנו להחליט לקחת בקבוק קטן של שמן למקרה הצורך (לא היה צריך). תיקים נתלו ואבטחו על מגן המנוע והארגזים
הצדדים ועל הארגז העליון תיק אטום למים לציוד נוסף. נלקחו גם משאבה חשמלית לצמיגים שבעזרתה בדקתי לחץ אוויר והוספתי מדי פעם ללחץ
אוויר של 2PSI יותר מהמלצת היצרן בגלל המשקל.

המשקל: שני רוכבים על האופנוע לאחר הורדת משקל משמעותי ואימונים של תשעה חודשים במכון כושר ואימוני פילאטיס מכשירים להפחתת כאבי
גב ותפיסת שרירים (מומלץ בחום גם למגחכים). ציוד מעל ל-20 קילו, וכמובן המשקל העצמי של הכלי והארגזים עצמם. תגובות האופנוע יכולת
ההטיה והבלימה הושפעו מאד, תוסיפו לזה גם את הצמיגים שהתפוררו בחצי הדרך זה לא קל או פשוט. מחייב ניסיון זוגי והתאמה טובה.

הציוד: לקחתי תיק צידנית השומר קור וחום שנכנס בדיות לאחד מתיקי הצד, שם שמנו את כל הדברים והמזון שנקנה בדרך לצורך הפרדה ממזג
האוויר בחוץ. הציוד עצמו חולק בצורה כזאת שהדברים היקרים נעולים בארגז העליון, חליפות הסערה וציוד חורף רך בתיקי הצד לרכך נפילה בעת
הצורך, תיק נישא של הג'ינג'ית עם האלקטרוניקה והמסמכים בתיק המחובר לארגז הצד ותרמיל גב לטיולים קצרים בארגז צד. בתיק העליון האטום
לגשם כל שאר הציוד כגון כביסה מעילי חורף שלא קשורים לרכיבה וכד. קשורים עם רצועות מתיחה מגומי ורשת מטען קל פשוט ונוח מאד לקשירה.
יצאתי עם מעיל קיץ ציוד חם מיועד לארצות קור מתחת למעיל הקיץ ומעליו מעיל סערה נגד גשם ורוח. שילוב מצוין שהוכיח את עצמו. מי שמרגיש
חובה לרכוב כמו המקומיים שם, צריך לקנות חליפת רכיבה גורטקס חמה ויקרה אבל לקחת בחשבון שקשה מאד לטייל איתה בעצירות. לבוש שכבות
נעים וקל יותר נעלי טיול איכותיות ולא חדירות למים זו חובה אין אופציה אחרת.

(המשך יבוא)נורווגיה 1.jpg

[השושנים]

נורווגיה 3.jpg

נורווגיה 4.jpg

נורווגיה 5.jpg

נורווגיה 7.jpg

נורווגיה6.jpg

[השושנים]

P1021831.jpg

P1021938.jpg

P1000090.jpg

P1011719.jpg

[השושנים]

P1011709.jpg

P1011036.jpg

P1000847.jpg

P1022326.jpg

[השושנים]

....אז אהבה לדבר, והרבה גם יכולת פיזית לסבול כאבים, חוסר נוחות בתמורה לחופש מוחלט, ורכיבה על האופנוע היא באמת החופש המוחלט.

אתה נמצא בתוך הנוף וחלק ממנו ללא הגנות זכוכיות או אמצעים לשנות את מה שקורה בחוץ, הריחות התחושות מזג האוויר ואתה חלק ממנו לטוב
ולרע, הקצב בדרך כלל איטי ובגלל הישיבה הגבוהה יחסית ויכולת הראות הבלתי מופרעת לכל הכיוונים אתה רואה הכל ולא רק מה שנשקף מהשמשה
הקדמית או הצד.

אפשרות התמרון והעצירה טובות משל רכב וכך גם החנייה כמעט בכל מקום, ובאירופה יש יחס מיוחד לאופנועים, שם מכבדים ואוהבים אופנועים ובחלק
מהמדינות זה נתח שוק גדול שמפרנס היטב את המקומיים אז הם מקדמים אותו בכל דרך אפשרית.

תרבות הנהיגה שם שונה ובלי ציות לחוק תתרחש תאונה, הקטע שכולם (טוב כמעט כולם יש גם חוליגנים כמו בכל מקום) מבינים את זה ומתייחסים
לכביש בהתאם. תרבות נהיגה אחרת. כייף אמיתי.

P1000715.jpg

P1000733.jpg

P1000729.jpg

P1000758.jpg

[השושנים]

...אז כמה ציוד צריך לשני אנשים לשלושה חודשים, מסתבר שלא הרבה, בתכנון נכון ניתן להסתפק במעט ועדיין לא להתכלב או להרגיש הומלסים.
היציאה שלנו כללה גם מזג אוויר קר מאד (0 מעלות) וגם חם מאד 36 מעלות. זה חייב היערכות של לבוש בשכבות וציוד מקצועי למזג אוויר חריג.

דמיינו שבמשך כמה חודשים אתם רוכבים כל יום ירושלים-אילת או 200-300 ק"מ בתנאים משתנים, הציוד חייב להיות קל, נעים גם ברכיבה וגם
להליכה או הסתובבות בעיר, נוח למקרה שצריך "להתפנות", ולתת מענה למזג אוויר משתנה. הפרש טמפרטורה יכול הגיע מ-21 מעלות למטה
ל-2-3 מעלות בפסגת ההר, גשם יורד אחת לכמה ימים רכיבה בתנאי חשכה או ערפל בקיצור יש מנעד רחב של תנאים וצריך לעמוד בכולם.

אז יש מכבסות אוטומטיות, יש דירות להשכרה עם מכונות כביסה ומתקני יבוש, אפשר במלונות למסור דברים לכביסה או לכבס בעצמך בכיור, לא חסר.
ציוד שנמצא לא מתאים או חסר אפשר להשלים, ואין כמו הארצות הסקנדינביות או הצפוניות למצוא ציוד מטיילים איכותי ולא זבל סיני שנמכר כאן במחירי
פרימיום. כשקונים ציוד איכותי התמורה בהתאם והכל פשוט יותר, דוגמה קלסית היא חליפת הסערה שקנית בארץ באינטרנט וקרסה אחרי הרכיבה הראשונה
בגשם, נקנתה אחרת בחנות אופנועים של פירמה מקומית לא מוכרת בארץ ומאז נשארתי יבש בכל אתגר שזרק עלינו מזג האוויר.

נורווגיה 2.jpg

[השושנים]

...מסע של שלושה חודשים אינו יכול להיקרא טיול, זה הרבה מעבר לזה, אחרי כמה ימים כל הדברים ששינית משגרת החיים הקודמים,
ההרגלים, האהבות, המטלות, כל מה שאתה מכיר משתנה, מצטמצם ומתמקד להרגלים חדשים, דברים שהיו חשובים לך רק בשבוע שעבר
הופכים ללא משמעותיים ונראים כמו זיכרון רחוק. לזיכרון השריר והראש נכנסים הרגלים חדשים והווה הופך כרגע להיות עולמך האמתי.

לכל בעיה יש פתרון, ולכל תקלה, תיקון. החוכמה היא לא להילחץ לחשוב כמו המקומיים וללמוד מהם ולזכור שאתה לא היחידי שנתקל בבעיה
ומישהו כבר חשב על פתרון.

כשאתה נע לאורך זמן פתרונות כאלה ידרשו במוקדם או מאוחר ומנטלית צריך להיות ערוך לזה. פיזית זה כבר נושא אחר, זה לא פשוט או קל
ואי אפשר לעשות טיול כזה אם לא באמת אוהבים לרכוב ומוכנים ויכולים לשלם מחיר. חשופים לפגעי מזג האוויר, נהוג לחשוב על קור חום ואולי
גשם אבל שוכחים רוחות ורוח חזקה היא סכנה גדולה. ישנם גם שריפות עונתיות התראות שיטפונות, או מפולות שלגים, ובכל הטוב הזה צריך
לנווט תרתי משמע.

P1011310.jpg

[השושנים]

...אז אפשר לעצור ולספר על החוויות הקטנות, על תופעות הטבע, גדולת האדם, הרגעים הטובים יותר או הטובים פחות , לדבר על מזג האוויר
המכשולים, הנוף. אבל בסופו של דבר אלה הן חוויות אישיות נקודתיות, שני אנשים ביחד על אופנוע אחד ולכל אחד מאתנו הייתה חוויה דומה/שונה
כל אחד חווה את הדרך ביחד ולחוד דומה/שונה וכל אחד מנקודת מבטו. דרך הראייה שלו דרך הדברים שדיברו אליו.

דבר אחד אי אפשר לקחת או להתעלם ממנו בסיום וזה תחושת הישג, לקחת חלום ערפילי שנראה ברגעי התכנון רחוק ובלתי אפשרי, מלא מכשולים
ובלתי ניתן להשגה ולצלוח אותו במשך תקופת חיים שממצה כל דקה ודקה ממנו והופכת את החלום מדמיון למציאות שעולה על כל מה שחשבנו שאפשר
לזה אין מחיר.

"מה הדבר שהכי הכי נהניתם ממנו בטיול?" שואלים אותי המון, אז התשובה האוטומטית שלנו היא "הדרך" כי בסופו של דבר המטרה הייתה הדרך
ולא נקודה ספציפית, והדרך, על כל מה שהרעיפה עלינו הייתה הדבר הטוב ביותר. והכי חשוב...אנחנו כבר חושבים על הדבר הבא.

P1000555.jpg

[השושנים]

P1011299.jpg

P1011334.jpg

[השושנים]

P1011424.jpg

P1011394.jpg

P1011570.jpg

P1011571.jpg

[השושנים]

P1011004.jpg

P1011085.jpg

P1011142.jpg

P1011277.jpg

P1011243.jpg

[השושנים]

רכבתם פעם במעלית מהחניון התת קרקעי לרחוב?

https://www.youtube.com/shorts/DnD1b8Vyfs8

[השושנים]

לא זזתי מהפעם שעברה...חם גיהינום ואין לאן.....


הרהורים אסוציאטיביים ללא סדר הגיוני עם הרבה ספקות וגעגוע.

חם לי, צפוף לי ואין לי חשק לכלום. בא לי לרכוב מאד. אבל אין לאן. זה הגיע עד שכמעט יצאתי באמצע הלילה לרכוב לשום מקום.
אבל כמעט לא נחשב.

חשבתי לקנות הארלי. לא במקום בנוסף, חבר לבימרן אח לורסיס. אין שום אחד שבאמת מדליק אותי לפחות לא בלוחות.

אולי להחליף את הורסיס לדגם החדש... שלי מצוין אין סיבה אמיתית, לא קונים אופנוע בשנה הראשונה לייצורו, ומה עם בימר 1300?
200000 ש"ח ויותר להשכיב על אופנוע שיחנה בחניה ציבורית ... זה אולי 3 אופנועים אחרים...

אז אני יודע, לקנות אופנוע אירופאי בחו"ל...לשים אותו אצל דילר ולצאת לרכוב בחו"ל לפחות פעמיים בשנה...ומי מבטיח לי שזה יקרה?
(מרחיבים את המשפחה ואני משנה סטטוס בימים הקרובים)...וכן יש שיקולים נוספים בירוקרטיה, ועוד.

אולי לעבור דירה לצמוד קרקע בצפון-זהו חניה פרטית, רכב אספנות וצי אופנועים במצבי צבירה שונים, המעבר יאכל לי את כל הכסף לחלומות
כי יהיה קשה גם וגם...

בנס הרים אתמול היה לנו כמעט הרוג נוסף, רוכב דמיקולו (של התחת שלי בתרגום חופשי) מה שהופך את הכבישים שלי כאן, לרפיח וחן יונס
של התנועה. איפה התרבות האירופאית והנופים...

חם לי ובא לי מעברי הרים צוננים. בא לי הפתעות חדשות, הרפתקה חופש.

אולי אני צריך לצאת לרכוב בחו"ל? לשכור אופנוע כל פעם אחר וזהו...אבל אז מה? ההיגיון בא ובועט לי בביצים...

אז אולי צריך לחשוב מחוץ לקופסה מעבר לשביל החומוס, משהו אחר מקורי כזה שאף אחד לא חשב עליו?

איך...

ומי ישבור את המעגל?

P1021980.jpg

[KKatkov]

לא זזתי מהפעם שעברה...חם גיהינום ואין לאן.....


הרהורים אסוציאטיביים ללא סדר הגיוני עם הרבה ספקות וגעגוע.

חם לי, צפוף לי ואין לי חשק לכלום. בא לי לרכוב מאד. אבל אין לאן. זה הגיע עד שכמעט יצאתי באמצע הלילה לרכוב לשום מקום.
אבל כמעט לא נחשב.

חשבתי לקנות הארלי. לא במקום בנוסף, חבר לבימרן אח לורסיס. אין שום אחד שבאמת מדליק אותי לפחות לא בלוחות.

אולי להחליף את הורסיס לדגם החדש... שלי מצוין אין סיבה אמיתית, לא קונים אופנוע בשנה הראשונה לייצורו, ומה עם בימר 1300?
200000 ש"ח ויותר להשכיב על אופנוע שיחנה בחניה ציבורית ... זה אולי 3 אופנועים אחרים...

אז אני יודע, לקנות אופנוע אירופאי בחו"ל...לשים אותו אצל דילר ולצאת לרכוב בחו"ל לפחות פעמיים בשנה...ומי מבטיח לי שזה יקרה?
(מרחיבים את המשפחה ואני משנה סטטוס בימים הקרובים)...וכן יש שיקולים נוספים בירוקרטיה, ועוד.

אולי לעבור דירה לצמוד קרקע בצפון-זהו חניה פרטית, רכב אספנות וצי אופנועים במצבי צבירה שונים, המעבר יאכל לי את כל הכסף לחלומות
כי יהיה קשה גם וגם...

בנס הרים אתמול היה לנו כמעט הרוג נוסף, רוכב דמיקולו (של התחת שלי בתרגום חופשי) מה שהופך את הכבישים שלי כאן, לרפיח וחן יונס
של התנועה. איפה התרבות האירופאית והנופים...

חם לי ובא לי מעברי הרים צוננים. בא לי הפתעות חדשות, הרפתקה חופש.

אולי אני צריך לצאת לרכוב בחו"ל? לשכור אופנוע כל פעם אחר וזהו...אבל אז מה? ההיגיון בא ובועט לי בביצים...

אז אולי צריך לחשוב מחוץ לקופסה מעבר לשביל החומוס, משהו אחר מקורי כזה שאף אחד לא חשב עליו?

איך...

ומי ישבור את המעגל?

P1021980.jpg

מבין אותך טוב מאוד...
הייתי עכשיו עם הילדים בגיאורגיה, 8 ימים בג'יפ. עלינו לשאטילי ולטושטי, בשבילי עפר מקסימים שכללו טיפוסים לרכסי הרים בגובה של כמעט 3000 מטר, ולאחר מכן נסענו עד לגבול עם ארמניה.
אשתי נדלקה על הקונספט של ג'יפ (וספציפית על טויוטה 4RUNNER).
גם אני נהנתי, אבל... בארץ אין מה לעשות עם רכב כזה. אין פו שום יעד הגיוני שדורש רכב 4X4 כדי להגיע אליו על בסיס קבוע.
רוב הג'יפאים שאני מכיר מנצלים את הרכב כדי לנסוע ללילה-שניים במדבר, לנסות לברוח מהציוויליזציה - וגם זה מרגיש לי כמו משחק בנדמה לי, כי בפועל - למי שלא מחפש אתגרי עבירות, יש יכולת להגיע רחוק מאוד בשבילים מהודקים עם רכב קרוסאובר "רגיל". וחוץ מזה, מה לעשות, אני לא אוהב מדבר.

עם האופנוע, גם כן מגיעים באיזשהו שלב ל"אין לאן לרכב".
את הרמה חרשתי לאחרונה.
הגלבוע הוא בסה"כ כביש אחד קצר.
בגליל העליון רק מה שצפונית ל-99 לא מפוצץ תנועה.
איזור ירושלים - כל ה-3-4 כבישי רכיבה המדליקים ידועים, נחרשו היטב, ועמוסי תנועה.
מה נשאר? יהודה ושומרון (וגם כאן, המקטע מקדומים למבוא דותן סגור כרגע - מקווה שישתנה בקרוב).
הדרום - ברובו כבישים ישרים ומשעממים.
והפקק הנצחי מגדרה עד חדרה...

[השושנים]

41657 ק"מ

בעקבות נהג משאית מטומטם שפגע לי ברכב והשבית אותי להמון זמן עיקר משקל הנסיעות עבר לאופנוע. הצורך להגיע לנתניה וחזרה הגביר גם
את השימוש בכבישים המהירים המקשרים וחידד את הסכנות בתרבות הנהיגה הישראלית והתשתיות הגרועות בזמן עבודות השיפוצים שמתנהלים
במקביל בכל הארץ. סגירת נתיבים עצירה מוחלטת של התנועה ופקקים ארוכים ובלתי נגמרים גם בשעות הכי קטנות של הלילה. הוסיפו על כך גם
את החום הבלתי נסבל ותקבלו סבל אמיתי. פשוט מגעיל לרכוב כאן, במיוחד אחרי שמתרגלים לדברים אחרים....
תאונה ד'ציה.jpg

קטנצ'יק.jpg

אבל יש גם דברים טובים....