הענק הירוק - KAWASAKI VERSYS 1000 SE - סיפור מסע מתגלגל.

[mudale222]

את קובי הכרתי לפני כשלושים שנה אולי קצת פחות, לקובי הייתה מוסטנג אפורה יפה, לפני שהחליף אותה בשברולט קאמרו, התחרט
וקנה אותה שוב כשהשברולט נשארה איתו גם והוא חי בשלום עם המלחמה פורד נגד שברולט.

קובי היה מגיע לעיתים רחוקות למפגשי האספנות שלנו, הוא הקים מועדון משל עצמו שנקרא "זונות הדלק" (באנגלית זה נשמע נכון),
והיה מבלה איתם המון, בעיקר מתחת לראדר המשטרתי בלילות חשוכים וכבישים נידחים.

פחות עניין אותו עניין המקוריות והוא היה שקוע לחלוטין בעניין הכוח, הרבה כוח. מיותר לציין שבארץ היה הדבר לא חוקי, דבר שהעמיד
אותו בצד הפחות נחמד של החוק, לא בגלל שהוא היה פושע או אנרכיסיט, אלה פשוט בגלל שהוא היה "ראש דלק" (שוב באנגלית).

יום אחד, או אולי זה היה בכלל ערב רווי אלכוהול, הוא אמר לי: "אני עובר לארה"ב" נמאס לי.

ייחסתי את זה לכמות הבירה ששתה, או אולי לסוג מסוים של סיגריות שאהב, אולי אפילו הייתי קצת יותר מדי ספוג בבירה בשביל להאמין
אבל זה פשוט קרה, קובי (שם אמתי) נעלם.

בהתחלה שמרנו על קשר, הבטחנו ביקורים הדדים הוא הגיע, אני לא, הוא קנה שם ההמון מכוניות ועשה בדיוק מה שהוא אהב קובי פורח.

שאלתי אותו פעם, כשתפסתי אותו פיקח וברגע נדיר של כנות, קובי אתה לא מתגעגע לארץ למשפחה לחברים?

"אני מתגעגע אש" אמר, "אבל פה בארץ, אני לא יכול לעשות את מה שאני הכי אוהב, פשוט לא"...

אז למה נזכרתי בזה דווקא עכשיו?

סיפור יפה. אבל למה באמת?

[השושנים]

סיפור יפה. אבל למה באמת?

מכמה סיבות, הראשונה היא שראיתי מוסטנג שהזכירה לי את הרכב שלו הראשון, וכטיפוס אסוציאטיבי מיד קפצו לי לראש אלף זיכרונות מתוקים.

הסיבה השנייה שלמרות שאני פיזית פה, הראש שלי במקום אחר. כשנחתנו נפלו לתוך סיר לחץ (משפחתי וכללי) ואני כבר כמעט חודש במטלות
תיקונים וניסיונות להחזיר כל דבר למקום הראוי שלו ואפילו לשפר, הכוונה שלי תמיד שאם משהו מתקלקל או נשבר התחליף תמיד יהיה טוב יותר
ועם ערך מוסף שבסוף התהליך ההרגשה לא תהיה של אבדן או באסה, אלה דווקא של שיפור ורווח. זה מצריך ממני הרבה משאבים וכוח.

הסיבה השלישית היא כל מה שקורה פה, פוליטית, תעבורתית, חברתית אנושית, באחת מהמסעדות שם בנכר ישבנו במסעדה הג'ינג'ית ואני
וכרגיל קשקשנו בעברית, על ידנו ישבו שני צעירים ששאלו מהיכן אנחנו, כמובן שאמרנו ישראל, החברה חיכו והזמנו לנו בירות לשולחן, התפתחה
שיחה נעימה ומסתבר שהחברה האלה מטורקיה שהמליצו לנו על מקומות דברנו על הכל ובסיום אפילו התחבקנו לשלום, ככה קרה כמה פעמים
עם לאומים שונים ומשונים, גם כשלא הייתה שפה משותפת הסתדרנו דיברנו צחקנו, עם אופנועים זה היה הכי קל ולא פעם צורפנו כשווים לתוך
חבורה כזו בלי בעיות להפך, אבל גם סתם ככה עם אחרים. פה קשה לנו למצוא מכנה משותף אפילו עם עצמינו.

הכביש הפך לאזור מלחמה, כל פינה מכוסחת משופצת ובתהליכי בנייה, החום מתיש ובכלל ההרגשה קלסטרופובית שאין לאן לזוז. צמד תאומי
השטן האדום קנו את האופנועים שלהם ביחד א' עשה 50K וי' עשה 30K האופנועים בני שנתיים שלוש זאת אומרת שאם ניקח את כל השטח
המרובע של מדינת ישראל זה יוצא המון פעמים על אותו כביש. חראקות בחדר סגור.


נס הרים
סדום ערד
רמת הגולן-מבוא חמה
אליקים
כמה מכבישים הצפון
דרך אלון
אזור בית ג'וברין
אלון שבות לכיוון עמק האלה
כביש ים המלח


בטח שכחתי משהוא ובטח מישהו יזכיר לי, כינרת, ים המלח, כמה נחלים, אילת, ים התיכון וחופיו, רמת הגולן, גליל, לחלק את זה בכל התושבים
של המדינה (כולם) הממוצע למטר שנישאר פנוי שיש לך לנוע בחג שבת מועד או סתם כשבא לך להצטנן או לבלות.

יוקר המחייה, כל דבר שקניתי שם בפרוטות, או במחיר שווה לכל נפש עולה פה כפול או משולש, במיוחד בציוד מקצועי או אפילו בילוי פשוט של
בירה ושניצלונים. מבאס. במיוחד כשזה נוגע לתחביבים שלך או רצון לעשות דברים קצת שונים. כולם מסתכלים עליך כעל ארנק מהלך ומתכננים
איך להוציא ממך כמה שיותר כסף על כלום. לתת הכי פחות ולקבל הכי הרבה זו הדרך הישראלית להתעשרות מהירה קומבינה מאפיה כוחנות זו
השיטה. ראיתי דברים אחרים, ראיתי אנשים מאושרים במעט שיש להם והמעט הזה מספיק מעל ומעבר, יש להם זמן פנוי, תחביבים וחיים.

רכבתי שם במקומות נידחים מאד, לא פעם בין כפרים נטושים לכפרים נטושים לא פחות, אבל אף פעם לא פחדתי שאני חודר לשטח עוין, הייתי
צריך יותר חטיפיי אנרגיה או שתייה קלה מאקדח. משחרר...

כן, צפרדע שמכניסים אותה לסיר עם מים קרים ומחממים לאט, לא יודעת שהיא בסכנת חיים עד שהיא מתה, היא מתרגלת מסתגלת למציאות עד ש...

אנחנו חיים את "החלום" בבית שלנו, עם המשפחה והחברים, עבדים לעבודה שמפרנסת אחרים, עם מעט זמן לעצמינו לתחביבים שלנו וללא זמן
איכות אמתי. זה לא ששם קל יותר, ממש לא. זה לא ששם נקי מבעיות אחרות, ממש לא. זה ששם נהיה יותר שמחים מפה, ממש לא.

אבל יש סקס אחר. דרכים אחרות. צורות חיים אחרות. טובות יותר או טובות פחות, כל אחד יחליט.

[השושנים]

חנות אופנועים.jpg

[KKatkov]

שושני, גם אם אני לא מסכים איתך בכלל (ברוב הסעיפים פרט לתחושה הקלאוסטרופובית בארצינו הקטנה) - כתבת יפה מאוד.

[ayalzo]

אני חושב שאווירה של טיול לא יכולה לספר סיפור אמיתי.
אני מכיר כמה חברים שקיבלו הלם תרבות רק אחרי שנה ויותר של השתקעות במקום.

לגבי סיר לחץ?
מי הכריח אותך?
אתה יכול להחליט (ואני מכיר כמה כאלה שעשו את ההחלטה לשחרר), שאתה פורש ממירוץ העכברים ועובר למסלול האיטי גם בארץ.
זה אפילו לא חייב להיות במצפה בנגב או בגליל (אם כי לטעמי, אם כבר לפרוש מהמירוץ, אז שיהיה במקום עם טבע).
לגבי פוליטיקה?
זה הדבר שהכי מעסיק ומלחיץ כאן אנשים מחד, ושהכי קל לשחרר ממנו מאידך. אני לא מתעניין בזה כבר כמה שנים.

[KKatkov]

אני חושב שאווירה של טיול לא יכולה לספר סיפור אמיתי.
אני מכיר כמה חברים שקיבלו הלם תרבות רק אחרי שנה ויותר של השתקעות במקום.

לגבי סיר לחץ?
מי הכריח אותך?
אתה יכול להחליט (ואני מכיר כמה כאלה שעשו את ההחלטה לשחרר), שאתה פורש ממירוץ העכברים ועובר למסלול האיטי גם בארץ.
זה אפילו לא חייב להיות במצפה בנגב או בגליל (אם כי לטעמי, אם כבר לפרוש מהמירוץ, אז שיהיה במקום עם טבע).
לגבי פוליטיקה?
זה הדבר שהכי מעסיק ומלחיץ כאן אנשים מחד, ושהכי קל לשחרר ממנו מאידך. אני לא מתעניין בזה כבר כמה שנים.

וגם זה נכון...
כשטיילתי פעם אחרונה ביוון, יצא לי לקשקש עם בחורה מקומית חמודה שעבדה בלובי של המלון.
סיפרתי לה כמה אני אוהב את יוון, עד כמה היא מזכירה לי את הטוב שיש בישראל - רק בלי הלחץ התמידי.
היא אמרה - זה נכון, יוון מדהימה, אבל קשה מאוד לחיות כאן... אני עובדת בשלוש עבודות, ומכניסה 900 יורו בחודש. גרה עם ההורים כי אין לי כסף לצאת מהבית.
אז מה שבשבילנו "בפרוטות", בשבילם יקר להחריד. וזאת הסיבה שביוון, באיטליה אנשים נוהגים הפיאט בת 20 ללא מזגן, גרים בעיר בדירת 40 מטר ויושבים שעה בבית קפה עם כוס קפה אחת.
האם הם מאושרים מה"מעט" כפי ששושני מתאר, האם ההסתפקות במועט היא נטו מבחירה? אני מניח שיש פה שילוב של חינוך מהבית, כוחו של הרגל וחוסר היכרות עם משהו אחר.
בסופו של הדבר, הכרתי אישה שהתקיימה מ-200 דולר בחודש בסנקט פטסבורג, חיה עד הפנסיה בחדר בדירה שיתופית (קומה חמישית בלי מעלית) - והיא אדם חם, פתוח ומכניס אורחים.

אובייקטיבית - רובינו עובדים הרבה ורמת הסטרס אצלינו גבוהה, אבל בפן הכלכלי - רמת החיים של הישראלי החילוני/מסורתי הממוצע גבוהה מאוד, לפחות בהשוואה למדינות הפחות-עשירות באירופה.

[השושנים]

ורסיס יום ראשון.jpg





בדיוק היום לפני שנה הגיע לידי הורסיס החדש, 2022 הדגם המשוכלל עם 1200 ק"מ על השעון, רכבתי איתו בארץ 6700 ק"מ יצאנו ביחד לחו"ל
היום אנחנו על 14700 כש-9000 ק"מ מהם היו על אדמת אירופה בטיול אגדי. איזה כלי ואיזה מכונה מופלאה.

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

[ayalzo]

יפה.
בהחלט ממחיש למה אמרת שהבימר מתאים לטיולים באירופה.

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

14900 ק"מ טיפול ראשון גדול.

זה לא סוד שאת האופנוע הנוכחי קניתי עם 1200 ק"מ על השעון, את טיפול ה-1000 הראשון שלו עשה מישהו אחר, לא הייתי שם ולא הייתה לי שום השפעה
על בחירת הטיפול.

לפני המשלוח של האופנוע ליוון לטיול הגדול ביצעתי לו טיפול "חצי" או כפי שקראתי לו טיפול "מה נישמע" החלפת שמן ופילטר שמן כיוון שידעתי שאחרוג בזמן
ובקילומטרים מעל 12000 לטיפול הגדול, בחלטה משותפת שלי ושל המוסך הוחלט שלא לפרק את הפריניג ומיכל הדלק על מנת שלא ליזום תקלה ובדקנו בעיקר
ברגים בטיחות כך שבעצם לא ראיתי את האופנוע מפורק לחלוטין. האמת, משנה לשנה פירוק המעטפת החיצונית הופך להיות מסובך ומורכב דבר שמרתיע
אותי להתעסק עם זה בכלל על מנת שלא לגרום נזק דבר שבקלות יכול לקרות, אגב יש הרבה חיבורים אלקטרונים שצריך לפרק ולהרכיב חזרה וכל דבר כזה
מופיע אח"כ במחשב האופנוע במידה ופתחתם סוויץ' ויש לאפס את זה אחרי הטיפול, תוצאות הטיפול נשלחות למחשב המרכזי ונאגרות בתיקייה של האופנוע
כך שבפועל כל הנתונים נשמרים. כן ככה זה באופנועים מודרניים. אגב החברה גם יכולה לשלוח עדכונים למחשב האופנוע ב...מייל וניתן לבצע הורדת גרסה במוסך.
זמנים אחרים.

בצרפת ביצעתי שתי פעולות מחייבות, החלפתי את כל רפידות הבלמים והחלפתי צמיג אחורי, שם כמובן שמו את הרפידות המקוריות של החברה שזה נהדר,
הפספוס שלי היה בצמיג שנאלצתי להחליף רק אחד (בריג'סטון T32) והיום קשה להשיג את השני בארץ. שוקל כרגע לחליף את הצמיגים לאנג'ל GT2.

אז שלחתי ווצאפ למוסך הקבוע שלי לטובת קביעת תור לטיפול גדול, הזמנתי את החלקים הנדרשים מהרשת כיוונתי לטובים ביותר ושום התייחסות מהמוסך שלי
את ההודעות הם קיבלו אבל לא טרחו לענות, ניסית כמה פעמים עד שנמאס לי.

תרשו לי לחזור צעד אחורה, אני חבר בכמה קבוצות פעילו של הדגם שלי גם בארץ וגם בחו"ל, יש בקבוצות האלה מכרה זהב של ידע תובנות ותמיכה הדדית
שעוזרת מאד בכל התחומים, אז בעזרת הקבוצה בארץ איתרתי מוסך שמטפל ספציפית באופנועים שלנו עם המלצות חמות מכל הכיוונים ב...באר טוביה.....
כמובן שרכבתי לשם.

למה?

כי זה מוסך שמכבד את הדגם ואת הלקוח, יש לו את כל מה שנדרש ויותר לדגם שלך והוא מכיר הכרה אינטימית של כל בורג ובורג, הוא מכיר כל מחלה או
פיפס של האופנוע ויש לו קו ישיר לחברה לחלקים וציוד שמוסך רגיל לא מחזיק. תענוג, הוא בוחר את הקליינטים בפינצטה, ומטפל רק בך מרגע שנכנסת ועד
ליציאה. האמת תענוג ואפילו זכינו בשטיפה מקצועית של האופנוע יבוש עדכון מחשב ובדיקה מקיפה לפני היציאה - חוויה אמיתית ולא יקרה מאד.

אז מה נעשה? החלפת פלאגים לפלאגים אירידיום לייזר קאט, פילטר אוויר מקצועי רב פעמי, שמן ופילטר שמן (ליקווי מולי) מעבר על ההתקנה של האיתורן
ותיקון עבודה לא מקצועית של המרכיב, החזרת מספר רכיבים שהושמו בצורה לא נכונה בעת ההרכבה, מעבר על כל הצירים בתרסיס שמן. מתיחה וכיוון של
המצערת לפעולה מיטבית כיוון ידית הקלאצ' בהתאמה לדרישה שלי ולכף היד. תיאום וניקוי בית הלועות הרגיש ונדרשו מספר כיוונים לפעולה עגולה ונכונה
של המנוע, שמרגיש עכשיו חזק יותר עגול יותר ונישמע נהדר, והתחושה הכללית של הכלי השתפרה מאד, היה קשה לי להאמין שניתן יהיה לשפר את החוויה
של אופנוע חדש למשהו אפילו טוב יותר, אבל מסתבר שמכונאי טוב שיודע מה הוא עושה ומתעקש לתפור את האופנוע להתאמה מלאה לרוכב, כמו שצריך,
אכן יכול להפוך משהו טוב מאד למצוין וזאת בדיוק ההרגשה שלי.

הרכיבה חזרה לירושלים הייתה חוויה מרנינה ומהנה פשוט תענוג צרוף של רכיבה מושלמת. אחלה כלי!