מזל טוב. רק דרכים טובות![]()
20220802_181255.jpg20220802_181347.jpg20220802_181419.jpg20220802_181435.jpg20220802_181443.jpg
הכול התחיל ביום אחד (לא זוכר אם בהיר או מעונן) כשפתאום הבנתי שאני כבר קרוב ל-9 שנים על אותו אופנוע. ולא שלא חשבתי בתקופה הזו על החלפה, אבל הוורסיס 1000 היה כיפי ועוד לא הייתה לי ההרגשה של מיצוי (באופנועים קודמים זה לקח שנתיים-שלוש). התחלתי לחשוב: BMW, KTM ודוקאטי נפסלו על הסף – אני חיפאי ולא מתאים לי לרכב כ-100 ק"מ לכיוון כדי לקבל שירות ממי שמכירים את האופנוע. ועוד 2 דברים: אם בעבר נוחות הרכיבה בזוג הייתה חשובה לי, אז עכשיו, מאז שיש לי את ה-124 ספיידר, אשתי מעדיפה לטייל אתו ולא על האופנוע, כך שנוחות המורכב(ת) הפסיק להיות שיקול. דבר שני – מת על הישיבה הזקופה – לכן בדקתי רק "אדוונצ'רים". לפיכך נקבעו 4 רכיבות מבחן: הוורסיס 1000 SE, טרייסר 9, CFMOTO 800MT ומוטו גוצי V85tt.
הוורסיס 1000 הרגיש מוכר, קצת יותר מאותו דבר שהיה לי. לא שינוי ממשי שאותו חיפשתי. אז כן, הוא "יותר טוב" משלי מודל 2014, אבל לא מספיק יותר טוב. אם הוא היה עולה 20 או אפילו 30% יותר, ייתכן שהייתי הולך עליו. אבל לשלם פי 3 ממה שאפשר לקבל על שלי – ממש לא שווה לי.
הטרייסר 9 היה משעשע. הרבה פחות נוח מהוורסיס אבל שובב מאוד. ספוילר: אם לא הייתי הולך על המוטו גוצי זו הייתה הבחירה שלי, כשמיד אחרי הקנייה הייתי הולך לרפד.
ה-CFMOTO הרגיש לא לגמרי אפוי. ללא ספק הוא מהווה best value for money, אבל לא רציתי להתפשר. הוא גם היה גבוה מידי (עבורי) ולא ממש נהניתי מהרכיבה עליו.
הגוצי – סיפור אחר לחלוטין מכל השאר. למעט דרייב שאפט (שאני אוהב) על הנייר הוא נחות מכל השאר. כשמניעים אותו שומעים היטב כל בוכנה. האופנוע רועד בסרק וכשנותנים גז (בעמידה. לא מורגש ברכיבה) כל האופנוע נוטה ימינה. בקיצור, ההפך מהוורסיס המודרני (עם המנוע הכמעט חשמלי). אבל, יש לו טונות של האיכות החמקמקה הזו שנקראת אופי. צורת הרכיבה עליו והתחושות שמקבלים ממנו שונות לחלוטין מהוורסיס. הוורסיס תרבותי, לא נותן לך להרגיש שבמנוע יש צילינדרים, מומנט שמאפשר לך לא להחליף הילוכים אם אתה לא רוצה ומרכז כובד יחסית גבוה שמכתיב את צורת התמרון. בגוצי יש שני צילינדרים גדולים (כ-425 סמ"ק כ"א) בתצורת V רוחבי שמיידעים אותך היטב בכל מהלך למעלה-למטה שלהם, שלא תחשוב (חלילה וחס) שאספקת הכוח רציפה כמו במנוע חשמלי. המומנט שלו מעולה, אבל מרגישים היטב את עבודת המנוע אם נותנים הרבה גז בסל"ד נמוך (המנוע אומר לך "תרגיש איך אני עובד בשבילך ותעריך זאת"). מרכז הכובד הנמוך הופך סיבובים, במיוחד בכבישים טכניים לכיף לא קטן. בשורה התחתונה – ירדתי מהגוצי עם חיוך על הפרצוף שנשאר להרבה זמן.
לקח לי זמן להחליט אם ללכת עליו. חשבתי שאולי כל אותו "אופי" יפריע לי בשימוש יום-יומי ולאורך זמן. בסופו של דבר החלטתי ללכת עליו – מקסימום אחליף עוד שנה-שנתיים למשהו תרבותי (יפני?) יותר.
לאחר מו"מ מתיש ומרגיז עם סוכנות עופר-אבניר בחיפה (הגוצ'י הוא, כפי הנראה, שני אופנועים: הראשון והאחרון שאני קונה מעופר-אבניר) סוכם על מחיר ובוצעה הזמנה. כפי שמסתבר, אין לעופר אבניר שום דבר מעבר למלאי סטנדרטי – אפילו ארגז היה צריך להביא מהסוכנות הראשית שלהם. (על חווית הקנייה בעופר אבניר בפרק נפרד). הזמנתי מאיטליה מגן מנוע ומשקף גבוה – שניהם של givi. הם הגיעו מספיק מוקדם כדי להביא אותם לסוכנות ולהרכיבם לפני שהאופנוע נמסר לי. את פנסי הערפל, זוג צופרים, מגן שקוף ללוח השעונים וכיסוי רשת נושמת למושב הזמנתי מדוד עלי המהיר והרכבתי בעצמי.
1500 ק"מ של הרצה עברו להם די בנחת. קצת מתסכל שאסור לעלות מעל 4500 סל"ד (כ-110-115 קמ"ש), אבל זה נותן זמן להתרגל לאופנוע (ולאופנוע להתרגל אלי). בתחילה הוא היה לא נוח לישיבה אבל לא היה ברור לי בדיוק למה. עכשיו כנראה התרגלתי והוא מרגיש סבבה לגמרי. כל אותו אופי שדברתי עליו למעלה קיים גם בכלי שלי (לא רק באופנוע ההדגמה) ונכון לעכשיו אני מאוד נהנה ממנו. הצמיגים המקוריים לא משהו ומתישהו אחליף אותם לפירלי angel GT II (בוורסיס זה היה הבדל משמעותי באיכות הרכיבה). המשקף מתכוונן וזה נהדר: בעיר הוא למטה ומאפשר אוורור של הקסדה ובחוץ הוא גבוה ומאפשר לרכב בלי לסגור את המשקף. יש מצבים שחום מהצילינדרים מגיע לרגליים – לי זה לא מפריע אבל זה עלול להפריע לרגישים יותר. יש בתכנון גם התקנת מד-טמפרטורת שמן (שריטה שלי). צריכת הדלק לפי המחשב הייתה בהרצה 18-19 ק"מ לליטר. במדידות ידניות התקבלה תוצאה קרובה יותר ל-20 ק"מ לליטר. אני מניח שברכיבה "רגילה" (לא בהרצה), כשהמנוע יתאמץ יותר צריכת הדלק תעלה. בכל מקרה, מספרים לא מוכרים מהוורסיס או מהסופר טנרה שהיה לי לפניו.
ביום ראשון הוא עבר טיפול אחרי הרצה. סוף סוף הרשתי לעצמי לסובב את המצערת יותר מכמה מעלות ולא להסתכל כל הזמן על שעון הטורים. איזה כף. האופנוע עף. טונות של מומנט ותאווה לסל"ד. ויחד עם הסאונד והתחושות שהוא מעביר – תענוג אמתי. התחושה שהוא משדר (לי) היא של קלילות (ההפך מרצינות), כאילו "אנחנו כאן בשביל הפאן. אז יללה, סובב את יד ימין ונתחיל ליהנות".
והוא גם חתיך.
ועכשיו לעופר-אבניר: אני לא יודע איך להגיד את זה בדיוק: פגשתי שם אנשים נחמדים יותר ונחמדים פחות אבל בסה"כ נדמה לי שלא אגיע לשם שוב כדי לקנות אופנוע.
נתחיל ברמה המקצועית: איש המכירות לא ממש מכיר את האופנוע. שתי דוגמאות – האחת – לפני רכיבת המבחן הלך להתייעץ עם מכונאי כדי להראות לי שינוי mode רכיבה והשנייה – הראה לי כפתור בצד שמאל של הכידון ואמר לי "אני מת לדעת מה הכפתור הזה עושה" (תשובה: מפעיל חימום ידיות). מאוד לא מקצועי. הסיכום היה לקבל עם האופנוע משקף גבוה. נזכרתי שאני רוצה גם מגן מנוע. אחרי כמה ימים אני מקבל טלפון שאין לעופר אבניר משקף גבוה ומגן מנוע (!?) נראה סביר שלסוכנות הרשמית של האופנוע אין הדברים האלו? לא בעיני, אבל מסתבר שאצל עופר-אבניר לא סביר זה הסביר החדש. אותו איש מכירות מסר לי את האופנוע החדש: הדבר היחיד שאמר לי הוא שבהרצה לא לעלות מעל 5000 סל"ד. שום הסבר על תכנות לוח השעונים, איפוס מונים, עבודה עם התפריט וכו'. מזל שיש אינטרנט עם נתונים נכונים (גג 4500 סל"ד בהרצה) והסברים מפורטים על כל האופציות, כמו לכוון נורות אזהרה לסל"ד מסויים – מאוד נוח בהרצה. מאוד לא מקצועי לשחרר ככה אופנוע חדש. ויש עוד - לא אכתוב את הכל.
הדבר השני – כל הזמן הייתה תחושה שמנסים לרמות אותי. הנה כמה דוגמאות: האופנוע הוצג לי כמודל 2021. נכון שהוא "עלה לכביש" ב-2021, אבל זה מודל 2020 ויש מספר הבדלים בין המודלים. כמובן שיש הבדל במחיר ובעופר-אבניר תמחרו אותו (בהתחלה) לפי מודל 2021. דוגמה נוספת: בדקתי אפשרות של טרייד אין. הסכום שהוצע לי היה מגוחך. כששאלתי את אחראי הטרייד אין הוא הוציא מחירון של מוטו ואמר שהוא מתחיל משם. שאלתי למה לא מחירון יצחק לוי, והתשובה הייתה "כולם עובדים לפי מוטו. כל חברות הביטוח עובדות לפי מוטו". צלצלתי לסוכנות של יובל בר כדי לוודא, חברות הביטוח עובדות לפי יצחק לוי. עכשיו שלא תהיה אי-הבנה. זכותו המלאה לתת לי איזה מחיר שהוא רוצה – כולל להגיד לי שאין לו עניין בטרייד אין בכלל על האופנוע שלי. אבל לשקר כדי להצדיק את ההצעה המגוחכת? משאיר רושם רע. דבר אחרון: את העסקה סגרתי בסופו של דבר מול מנהל המכירות הארצי שהיה במקרה בסניף. העסקה כללה את האופנוע, משקף גבוה וארגז מספיק גדול כדי להכיל קסדה מלאה. טיפול אחרי הרצה הוסף מיוזמתו כחלק מהמחיר. אחרי שהסתבר שאין משקף גבוה, הורדו מהמחיר 1000 שקלים (המשקף שקניתי עלה יותר). לאחר כשבוע שבועיים (יומיים לאחר שהבאתי את המשקף ומגן המנוע לסוכנות) קבלתי הודעה לבוא לקחת את האופנוע. כשבאתי, לא היה ארגז. לשאלתי איפה הארגז, אמר לי סוכן המכירות שהארגז לא היה כלול. לאימות הוא קרא לאותו בחור שנתן לי את הצעת הטרייד אין. נתנו לי הרגשה שאני משקר אותם, ומה פתאום ארגז. אתה רוצה – תקנה. לקח לא מעט זמן עד שהם הסכימו להתקשר למנהל המכירות הארצי (סירבו לתת לי את מספר הטלפון שלו) שאישר שאכן ארגז היה כלול בעסקה. כמובן שבחיפה לא היה ארגז. נאמר לי להגיע בשבוע הבא, אבל בסוף הם נמלכו בדעתם והוציאו משלוח מיוחד מת"א, כך שלמחרת הגעתי וחיכיתי שם עוד איזה שעתיים עד שהארגז הותקן. עכשיו – טעויות עלולות לקרות. אבל לתת לי הרגשה שאני משקר ומנסה סתם לסחוט ולסרב לתת לי את מספר הטלפון של האדם שאתו סוכמה העסקה – לא ככה נוהגים בלקוח ששילם לכם זה עתה כמה עשרות אלפי שקלים.
נקודת האור הוא המוסך. יש מנהל מוסך עם תודעת שירות, מכונאי או שניים שמכירים וידעים לעבוד על האופנוע – כולם נגישים ועונים ברצון על שאלות וכו'.
אני חושב שהבעיה העיקרית היא אופן הניהול של עופר-אבניר ולא אדם כזה או אחר. כשסוכן אחד (צעיר) אמור למכור כל כך הרבה סוגים של דו-גלגליים, ברור שהוא לא יכול לדעת מספיק על כל כלי אלא אם הוא עובר השתלמות על כל כלי ומחזיק אינפורמציה קלה לגישה (והוא לא). כשהגישה היא להרוויח כמה שיותר על כל כלי בלי לקחת בחשבון שימור לקוחות זו חייבת להיות הנחייה מלמעלה. כשאין חלפים או אביזרים במלאי או, לחילופין, הזמנות אקספרס מחו"ל (ולו כדי לעמוד בדרישות החוק) – זו בעיה ניהולית שמגיעה, כנראה, ממקום של שימת ז## על הלקוח. אנחנו, כלקוחות, פוגשים את הש"גימלים, אבל כמו כמעט תמיד, האחריות היא על מי שמנהל את העסק. את הדברים האלו אני כותב ממקום של מי שב-25 שנים האחרונות רכב על אופנועים של מטרו (קוואסקי וימהה), מטפל כל אותן שנים במוסך מורשה מטרו וששני האופנועים האחרונים נרכשו מסוכנות מטרו בחיפה. אז אני יודע די טוב איך חוויה של רכישת אופנוע מסוכנות יכולה להיות.
מזל טוב, רוב הבעיות שלנו הרוכבים והרוכשים שהסוכניות הפכו למפלצות של מכירה, ולקרטל. אנחנו קהל שבוי ואין לנו כוח אמתי ביד, והתוצאה יחס מזלזל והיחסות ללקוח כאל ארנק מהלך.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
הסיבה היחידה שלא קניתי V85 חדש , ורציתי את גרסת ה Travel היקרה יותר, זה שלעופר אבניר לא היה דגם חדש במלאי ולא היו בכלל מוכנים להסכים להזמין עבורי אחד - הייתי מוכן לחכות. יש מספיק שינויים בדגם של 22 (שהוא 21 בעצם) שלא רציתי לוותר עליהם.
בסוף רניתי טנרה 700 ראלי שנת 21 עם 5000 ק"מ ואני מרוצה עד השמיים
תתחדש!
איזה כיף לראות את הפוסט הזה ולקרוא על החוויות עם הכלי. אני מתכנן להשתדרג תחילת שנה הבאה ו-Versys וה-V85 (יTravel) הם שני המועמדים המובילים.
לגביי עופר אבניר, אני חושב שלקבוצת פיאג'יו באופן כללי יש בעיית חלקים כרגע; אני חווה סיפור דומה של לחכות לציוד לווספה (חודש-חודשיים לארגז ומשקף), אבל יכול להיות שאני טועה ואין קשר (מישהו פה עם אפריליה?). החבר'ה במוסכים שלהם כמו שציינת לגמריי אחלה, גם בת"א וגם בחיפה. טוב לקרוא שלא היו במוסך בעיות כי השמועות בפורום זה שטיפולים בגוצי'ז אצלם זה סיפור מהתחת.
Vespa GTS SuperSport 300 HPE Blu Energia 2020"עודדו את הילדים שלכם לקנות אופנוע, לא ישאר להם כסף לסמים!"
Moto Guzzi V85 TT Evocative Rosso Uluru 2022
Saucony Triumph 2024
קודם כל, תתחדש!
תגיד - זה רק אני, או שיש לך על הגוצי ארגז ADLO סיני בשווי 400 שקלים גג?
על זה כל העליהום?
אני מקווה שלפחות הסבל הוא באיכות ראויה.
תעשה טובה, תזמין לך מהאינטרנט ארגז שהולם את האופנוע...
למשל כזה:
https://www.ebay.com/itm/18399985577...EAAOSwIHpdqbeC
או שתשקיע בכזה:
https://www.ebay.com/itm/16521960938...3ABFBMuPOwo8xg
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
תודה למברכים.
Eran, גם אני רציתי את ה-travel אבל התפשרתי. יש בהחלט מצב שאספקת האופנועים מפיאג'ו אינה סדירה. השינויים העיקריים בין מודל 2020 לבין 2021 הם צמיגי טיובלס בחדש, מנוע מכויל מחדש ליותר מומנט ופחות כוח (הכל בקטנה) ומחשב יותר משוכלל (נדמה לי שעוד שני מצבי רכיבה וקישוריות לטלפון). אף אחד מהדברים האלו לא עקרוני בשבילי מספיק כדי לחכות למי יודע מתי או להתפשר על אופנוע אחר.
Deekay – אני מאמין שאתה צודק, אבל אביזרים כמו משקף גבוה ומגן מנוע (בסיסיים לדעתי) הם של חברות אחרות (GIVI, SWmotech) ואין שום סיבה (למעט חוסר אכפתיות) שיבואן לא יחזיק אותם. זה לא שבקשתי איזשהו אביזר לא סטנדרטי (כמו, לדוגמה, מד טמפרטורת שמן מנוע). כעובדה – את הוורסיס קניתי עם שני הדברים הללו (של GIVI) שהיו למטרו במלאי.
קוסטה – הארגז זו דוגמה מצוינת להבדל בין עופר אבניר ומטרו. כשקניתי את הוורסיס (העיסקה כללה מגן מנוע, משקף גבוה וארגז, פשוט כדי לחסוך חיפושים, קניות וזמן) מטרו הרכיבו לי את זה. ראית בעצמך מה עופר אבניר נותנים. ארכב אתו עד שייגמר (לא צופה ליותר משנה-שנתיים) ואז אחליף. הסבל הוא חלק מהאופנוע, כך שאיתו אין בעיה.
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
קישוריות לטלפון קיימת בכל המודלים רק שאצלך צריך לקנות דונגל ואז תוכל לקבל ניווט בדמות של חצים על המסך ועוד.
זה נקרא MIA
לא רוצה להחיות פצעים ישנים, אבל החלטתי גם לקנות גוצי, הלכתי אליהם עם הסיפור לקוח מפה (לא אחד לאחד אבל הובהר מה היה), שאלתי ארבע פעם ״זה 2021 נכון? עם ה-Tubeless וה-Euro5 וה-5 מצבי רכיבה?״, נאמר כן כן כן, פאקינ׳ שילמתי, טעו בצבע (ניחה), הלכו לברר מה יש מול מחלקת הייבוא, ובטלפון כנראה שנאמר להם לציין בפני ש״זה דגם 2020 Euro 4״ עם ״עליה לכביש״ ב-2021 (מה-שזה-לא-יהיה).
כשהתחלתי להתפחלץ מולם התחילו לומר ״יותר כ״ס״, ״מה ההבדל״; תחושה של יש להם מושג כללי שיש הבדלים בדגמים, ושהיו אנשים שזה לא זרם להם, אז הצניעו פרטים. כמובן שאמרתי פאק לא ובשיחה עם מחלקת הייבוא נאמר לי שעוד חודש אמורים להגיע הדגמים האחרונים, רק לא ידעו באיזה צבע או באיזה מחיר (מגיעים בכמה, בין השאר ירוק-מרכבה-סימן-4 שלא כזה עושה לי את זה).
אני רוצה גוצי, ובסה״כ מרוצה מהמוסכים שלהם, אבל בתום לב או לא (ואני משאיר פה את חמת הספק), האירוע הזה אצלם משאיר טעם דיי מסריח בפה (בעף, w/e).
אעדכן מה נסגר עם זה עוד חודשיים סתם שיהיה ל-Archive של קונים לעתיד.
Vespa GTS SuperSport 300 HPE Blu Energia 2020"עודדו את הילדים שלכם לקנות אופנוע, לא ישאר להם כסף לסמים!"
Moto Guzzi V85 TT Evocative Rosso Uluru 2022
Saucony Triumph 2024
ברכות על הרכש החדש. אופי יש, ללא ספק. ביופי- במיוחד בתצורה שבחרת, אני פחות מתחבר. לא שהוא מכוער בעיני או שמדובר במשהו רשלני. פשוט מוזר.
אבל כל זה בקטנה כי על טעם וכו'.... כשהתחלתי לרכב אליו חשבתי לעצמי שזה אחד הכלים הכי נוחים לשיוט שרכבתי עליהם.
מאוד מפנק, המושב נוח, הגובה טוב, ממוגן מרוח (משקף גבוה מאוד) אחלה כלי למוסיקה באזניים. לגבי ההיגוי לא הרגשתי שמדובר בהיגוי זריז ולא בכלי "קליל" מבחינת התנהגות או אופי אלא דווקא ההיפך. וזה אומר עוד נקודות לתחום השיוט ותחושת הקלאסיות (בניגוד לויסטרום או הוורסיס נניח). מתאים להרכבה לטיולי שבת ויומיום. אחלה גם מבחינת העלות.
מברוק.
לא קניתי שום דבר מעופר אבניר אבל הגענו למסקנות זהות. יכול להיות שאי אפשר להיות טוב בתחום הזה ובגודל כזה. יכול להיות שלא אכפת. יכול להיות שעסק חצי משפחתי עם ענייני ירושה (אם זה המקרה, לא ברור לי וניסיתי להבין) מסובך לניהול. בכל מקרה, בתור אחד שניהל כמה דברים בחיים, כולל אנשי מכירות...- להפסיד עסקה זה לא נעים, קורה ויקרה לכל גוף. לשרוף לקוח זה מטומטם- אבל לגרום ללקוח שרוף להגיד עליך דברים רעים זה רע.
אולי הנחמה שבחלק גדול מהמקומות הגדולים הלקוח לא חשוב -במיוחד כשאין לו באמת ברירות. נכנסתי היום לרשת מאפים גדולה בגלל קרייבינג לבורקס. כשאני חולה אני מוזר. קיבלתי חרשת. חלל של מאות מטרים עם ריח אפיה משכר ומוסיקה נוראית בווליום אכזרי באזניים שגורמת לך להזדרז ולצאת משם. המוכרת והעובדים נראים כאלה שעובדים בשכר מינימום ולא הבינו אחרי שצעקתי את דעתי על עצמת המוסיקה מה הבעיה בכלל. בכל זאת קניתי. למותג קוראים שיבולת השרון אני חושב. כנראה שגם להם זה עובד. עד שלא נעשה שריר בתור לקוחות זה ימשיך.
SUZUKI GSX ES 550 E 1986HONDA NC 750 X 2016KTM 1090 Adventure S 2018
2020 Husqvarna 701 Enduro
KTM 790 Adventure S 2021
המגזר שמקבל הכי הרבה, זה המגזר הממושמע, זה כשמישהו מחליט לו ואמור שם אל תקנו ושורת הרווח של שם יורדת בעשרות אחוזים.
זה הצליח להם עם אל על, זה הצליח להם עם היצרנים והיבואנים הכי גדולים במשק, וזה מצליח להם עם הממשלה- עובדה.
בעלי האופנוע בישראל הם הפראיירים הכי גדולים במדינה, כמה שמכים בהם הם באים לקבל עוד, וזה הי נוח לכולם, סוג של נקמה קטנה.
בעלי האופנועים לא יודעים לדחות סיפוקים, הם מסתפקים במבצעים של כאילו, אין להם בררה, (יש אבל היא קצת יותר מסבכת) הלעיטו
בסיפורים, הם לקוחות שבויים. כי כשאתה מייבא את 40% מהתוצרת הדו גלגלית בעולם, אין לך מתחרה אמתי, הצלחת לעבור את הממונה
על ההגבלים העסקיים, (איך לעזאזל) אתה מתנהל בהתנהגות של קרטל סמים/מאפיה. כל השאר מכורים.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
תתחדש וסע בדרכים טובות!
נשמע התנהלות ישראלית טיפוסית, לא הייתי מצפה למשהו אחר. זה הזוי שקמים פוסטים של חוויות קניה בסוכנות (בין אם בקניית רכב או כל מוצר אחר) שמהדרים את היחס שהתקבל בשונה מהמקרה שלך כי...לרוב, כלקוח יתייחסו אליך כאל סוג ז!@# וזה מקובל, נהוג ולא ישתנה.
זה מרתיח את הדם, כי הסטנדרט כל כך נמוך, תחתית הביוב, אבל - ככה זה בישראל.
סיפור דומה באותה סוכנות ויתכן עם אותם אנשי מכירות חוויתי גם אני.
הייתה קארמה חיובית באותו יום וגיהוץ כרטיס האשראי שלי נתקע - קיבלתי רמז עב להתרחק כמו מאש ומיד נעניתי.
ניצלתי בעור שיני, לא אתקרב אליהם שוב.