ברכות על הרכש החדש. אופי יש, ללא ספק. ביופי- במיוחד בתצורה שבחרת, אני פחות מתחבר. לא שהוא מכוער בעיני או שמדובר במשהו רשלני. פשוט מוזר.
אבל כל זה בקטנה כי על טעם וכו'.... כשהתחלתי לרכב אליו חשבתי לעצמי שזה אחד הכלים הכי נוחים לשיוט שרכבתי עליהם.
מאוד מפנק, המושב נוח, הגובה טוב, ממוגן מרוח (משקף גבוה מאוד) אחלה כלי למוסיקה באזניים. לגבי ההיגוי לא הרגשתי שמדובר בהיגוי זריז ולא בכלי "קליל" מבחינת התנהגות או אופי אלא דווקא ההיפך. וזה אומר עוד נקודות לתחום השיוט ותחושת הקלאסיות (בניגוד לויסטרום או הוורסיס נניח). מתאים להרכבה לטיולי שבת ויומיום. אחלה גם מבחינת העלות.
מברוק.
לא קניתי שום דבר מעופר אבניר אבל הגענו למסקנות זהות. יכול להיות שאי אפשר להיות טוב בתחום הזה ובגודל כזה. יכול להיות שלא אכפת. יכול להיות שעסק חצי משפחתי עם ענייני ירושה (אם זה המקרה, לא ברור לי וניסיתי להבין) מסובך לניהול. בכל מקרה, בתור אחד שניהל כמה דברים בחיים, כולל אנשי מכירות...- להפסיד עסקה זה לא נעים, קורה ויקרה לכל גוף. לשרוף לקוח זה מטומטם- אבל לגרום ללקוח שרוף להגיד עליך דברים רעים זה רע.
אולי הנחמה שבחלק גדול מהמקומות הגדולים הלקוח לא חשוב -במיוחד כשאין לו באמת ברירות. נכנסתי היום לרשת מאפים גדולה בגלל קרייבינג לבורקס. כשאני חולה אני מוזר. קיבלתי חרשת. חלל של מאות מטרים עם ריח אפיה משכר ומוסיקה נוראית בווליום אכזרי באזניים שגורמת לך להזדרז ולצאת משם. המוכרת והעובדים נראים כאלה שעובדים בשכר מינימום ולא הבינו אחרי שצעקתי את דעתי על עצמת המוסיקה מה הבעיה בכלל. בכל זאת קניתי. למותג קוראים שיבולת השרון אני חושב. כנראה שגם להם זה עובד. עד שלא נעשה שריר בתור לקוחות זה ימשיך.
ציטוט ההודעה בתגובה