אמנם 130 ק"מ ליום זה לא מעט, אבל בהנחה וזאת בעיקר נסיעה בינעירונית - לא מדובר פה במשהו פסיכי שמצדיק רכישה של מפלצת תיור.
יותר קל לעשות את זה עם אופנוע אדוונצ'ר, אבל גם אופנוע ספורט-תיור יתאים. בפועל - גם נייקד עם מגן רוח צנוע יעשה אחלה עבודה.
רוב הכלים ה"ספורטיביים" בקטגוריות הנמוכות הם בפועל אופנועי ספורט-תיור, עם תנוחת רכיבה שפויה ומנועים גמישים. אף אחד מהם לא ישבור לך כלום בשעה נסיעה לכיוון.
מבין הכלים שהזכרת, גם הנינג'ה 400 וגם הנינג'ה 650 יכולים להתאים מאוד. ה-400 קצת יותר "שמח" וספורטיבי, וגם זול יותר לקניה. ה-650 מרווח יותר.
הימאהה R3 דומה לנינג'ה 400, מעט חלש יותר.
בהונדה, יש את ה-CBR500. בדור הראשון (עד למתיחת פנים ב-2017) זה היה אופנוע ספורט-תיור עם נטיה חזקה לתיור, אחרי מתיחת הפנים הוא קיבל תנוחת רכיבה מעט יותר אגרסיבית. זה אופנוע אמין, די פשוט, חסכוני מאוד ונוח למרחקים. לדעתי, אם תצליח למצוא אחד שמור ועם ק"מ נמוך מהדור הראשון, הוא יעשה לך עבודה נהדרת.
בגזרת הנייקדים - אני מאוד אוהב את ה-SV650, ובהחלט הייתי שוקל כזה בתוספת מגן רוח, מושב מוגבה, סבל וארגז. הם זולים, אמינים ובעיני - זה אחד האופנועים היפאניים הכי יפים מאלה שמיוצרים היום.
מבחינת אורך חיי המנוע - תלוי מאוד ביד ימין, באיכות ותדירות הטיפולים. בהינתן רכיבה שפויה וחלקה הרחק מהמנתק, החלפות שמן כל 6 אלף וביצוע שאר הטיפולים בזמן - לא רואה סיבה שהכלים האלה לא יגיעו ל-120 אלף ק"מ בשלום, כשחלקם (בעיקר ההונדה והסוזוקי) יחצו כנראה גם את רף ה-200 אלף ללא פתיחת מנוע. בדרך לשם, אתה תחליף ותשפץ חצי אופנוע (בולמים, בלמים, קלאץ', מיסבים) אבל זה יקרה בהדרגה ולא בבום.
לשאר השאלות:
מימון - אני אישית נגד. אופנוע הוא הוצאה כבדה גם ככה, ויש להם נטיה להיגנב או להתפרק בתאונה. זה ממש מבאס להמשיך לשלם לבנק על אופנוע שלא קיים יותר, מניסיון.
אני דוגל בגישה שאם אין לך כסף למשהו - עדיף לא לקנות אותו ולחפש חלופה זולה יותר שתואמת את היכולת הכלכלית שלך. אבל זה דיון שקשור רק בעקיפין לאופנועים.
צריכת דלק של הכלים שדוברו מעלה, בשיוט רגוע (בלי גז/ברקס) סביב ה-120 קמ"ש היא בערך 1/23-1/25, תלוי בדגם. ככל שהמהירות תעלה, צריכת הדלק תעלה יחד איתה.
בשיוט 90 קמ"ש בנתיב הימני (מעייף ולא מומלץ) כנראה שתצליח לסחוט גם קרוב ל-1/30.
מיגון בסיסי זאת קסדה (עדיף מלאה או נפתחת, למקרה שאתה מרבה לעבור במחסומים), מעיל רב-עונתי, כפפות, מגני ברכיים ונעלי עבודה סגורות.
מומלץ להחליף את מגיני הברכיים במכנס קורדורה, ואת הנעליים במגפי רכיבה יעודיות.
אם אתה רוכב כל השנה ובכל מזג אוויר, עדיף שיהיה 2 סטים של ציוד - מרושת וקליל לקיץ, ועמיד למים ומחמם לחורף. לא חייבים לקנות הכל במכה - אני ממליץ דווקא להתחיל בסט הקיץ שזול יותר, ואז לקנות ציוד חורף כשתצטרך.
לגבי מוזיקה/שיעור בקסדה... טכנית, אין בעיה - אוזניית בלוטוס והיידה. עם זאת, עצם השאלה (בעיני) מעידה על חוסר הבנה בסיסי של מהי רכיבה.
זה לא רכב. אתה לא יושב בפקק ומנסה להעביר את הזמן. אין לך מקום לטעויות.
בכל רגע נתון, תשומת הלב שלך צריכה להיות מופנת לניתוח התנועה שמסביבך, לתכנון קו ההתקדמות שלך תוך דגש על מיקום אופטימלי ושמירת נתיבי מילוט.
אם תשקע במוזיקה או בשיעור במקום להתעסק ברכיבה, אתה עלול תוך כמה חודשים למצוא את עצמך שקוע עמוק בתוך פגוש של איזה איוניק.
כמובן שאפשר להסדר עם תיק גב.
אבל ההמלצה החמה שלי ממרומי הניסיון - תוריד את ה"אני לא רוצה ארגז" מהמשוואה. כולם (או, לפחות, כל רוכב יומיום שמתנייד בית-עבודה) רוצים ארגז, גדול כזה, לפחות 48 ליטר. פשוט הרוכבים מתחלקים לאלה שמודעים לזה, ולאלה שעדיין בהכחשה. אחרי שאתה מתקין את הארגז הראשון שלך (לי זה לקח 4-5 שנים) לעולם לא תוכל לחזור אחורה ולוותר עליו.
לגבי רישיון A - יפתח לך אופציות כגון ה-MT-07 TRACER, SV650 לא מוגבל ועוד כמה וכמה כלים שמתאימים מאוד לדרישות. בפרספקטיבה - תוכל גם להתקדם לאופנועי ספורט-תיור בגודל מלא, כמו ה-MT-09 TRACER, הונדה VFR800 (אם תמצא), קאוואסאקי Z1000SX וכו'. מבחינתי - כדאי, אבל גם CBR500 יעשה לך את העבודה. אם אחרי חצי שנה תחליט שהוא אנמי ומשעמם מדי, תוכל לשדרג את הרישיון ולהחליף אופנוע.
ציטוט ההודעה בתגובה