אני מאמין שסטטיסטיקת ה"אין ביטוח" בוצעה בצורה הפשוטה ביותר: כמות המבוטחים חלקי כמות האופנועים שלהם רישיון רכב בתוקף.
לכן, כל מי ששומר את האופנוע עם טסט בתוקף, אבל עושה ביטוח לשבוע רק בשביל לצאת לטיול פעם בכמה חודשים (עשיתי כך תקופה בזמן הקורונה), או מחזיק כמה אופנועים שאחד מהם לא בשימוש עכב פרוייקט (גם שם הייתי) - מצטרף לסטטיסטיקת ה"רוכבים ללא ביטוח".
לאלה תוסף חלק ניכר מרוכבי השטח (ב-5 שנים שרכבתי אינדורו כמעט כל סופ"ש, לא עשיתי ביטוח), מושבניקים ובני מיעוטים שמחזיקים אופנוע או קטנוע לשעשוע או התניידות בתוך הכפר/ישוב/שכונה (תראה לי מי מהם מוכן לשלם משכורת חודשית רק כדי לעשות את זה "חוקי" עם ביטוח - הם לא עובדים בהייטק ואצלם 6K יכול בהחלט להיות חודש של עבודה) וקבלת את המספר שקיבלת.
שורש הבעיה הוא אחר:
ברור שדו"ג סטטיסטית מעורב יותר בתאונות מאשר רכב, והפציעות חמורות יותר.
מצד שני, אלה כלים זולים שיכולים להוות פתרון תחבורתי נגיש למעטי יכולת (כמו שזה קורה בדרום אירופה ובמדינות עולם שלישי), חוסכים עומסי תנועה, חניות וזיהום סביבתי (למי שהנושא האופנתי הזה מדאיג אותו מאוד).
הגיוני שגם עם התעריפים הגבוהים שיש היום, חברות הביטוח מפסידות מביטוח דו"ג.
זה הקנס שהן משלמות על היכולת להרוויח מיליארד שקל בשנה מביטוח חובה לרכב פרטי.
למטרה זו הוקם הפו"ל - לחלק את ההחלק ההפסדי במוצר הזה בין חברות הביטוח.
כמובן, שחברות הביטוח הן גוף מסחרי, והן ישמחו להרוויח מיליארד בלי להוציא 300 מיליון בדרך - וזאת בדיוק הסיבה לעליית הביטוחים. כנראה שמישהו שם החליט שעם הברדק שהולך במדינה, זה עיתוי טוב לצמצם את ההפסדים ובכך להגדיל את הרווחים.
מי שאמור לראות את התמונה הרחבה, ולהחליט שהרווח הנוסף הזה של חברות הביטוח פוגע קשות במצב התנועה החמור גם כך, ובזכות לניידות של אזרחי ישראל - זאת הממשלה.
זה הגוף שאחראי להתווות מדיניות, ולהחליט ששימוש נרחב בדו"ג הוא אינטרס לאומי, בזכות היתרונות שהוא מביא וחרף חסרונותיו.
לא נראה לי שזה הכיוון של הממשלה.



ציטוט ההודעה בתגובה