היה לך הרבה מזל, אבל מבחינה טקטית - פעלת נכון.
אז למה הרבה מזל? כי טכנית, אתה לא יודע לבצע את הפעולות הדרושות (לומדים את זה רק בשטח, אין לך מה אפילו לנסות להתאמן על זה בכביש).
ההחלטה לתקל את המכשול על הגז במקום לבלום או לסטות הצילה אותך מנפילה בטוחה.
התיקול עצמו, לפי התיאור שלך, כלל את כל הטעויות האפשריות, פרט לדבר אחד - הגז, שהציל אותך.
איך אפשר לשפר את מה שעשית?
- להחזיק את האופנוע חזק עם הרגליים וללחוץ מטה את הרגליות. זה היה מקטין את ההתנפלות על הכידון בנחיתה, שכמעט הפילה אותך אחרי שעברת את המכשול.
- לקחת את הגוף אחורה על האופנוע ביחד עם פתיחת הגז. זה היה מקל על הקדמי לדלג מעל המכשול.
- באידיאל - לאחר שהקדמי המריא, לקחת את הגוף קדימה כדי לאפשר לבולם האחורי לעבוד, ולמנוע ממנו "בעיטה" שזורקת אותך קדימה אל הכידון. כשהאחורי עובר את המכשול - הגוף הולך חזרה אחורה כדי למנוע צלילה חדה של הקדמי.
- לא לסגור בחדות את הגז בנחיתה - מה שמוביל לצניחה חדה של הקדמי שזורקת אותך על הכידון.
- אם הקדמי מאבד אחיזה, יש ליישר מבט ליציאה, לא להתנפל על הכידון וליייצב את האופנוע בעזרת הכתפיים ועבודת כידון עדינה. התנפלות על הכידון רק תחמיר את המצב.
את כל אלה אי אפשר לעשות "מהראש" במצב לחץ. צריך להתאמן עליהם בשטח כל סופ"ש, בסביבה מבוקרת, כדי שהגוף שלך ידע לעשות את הפעולות הדרושות בעצמו.
בנוסף, מכל "כמעט" חייבת לצאת גם מסקנה לשיפור האסטרטגיה.
במקרה שלך, כבר הגעת למסקנה הנכונה - אם ב-40 קמ"ש לא הצלחת לזהות מכשול, אז אתה צריך לנסוע במקומות כאלה לאט יותר, ולא להתרגש כששליח בכפכפים על מובי 125 עוקף אותך וצוחק. כישמצא את בלוק הבטון שלו, הוא יפסיק לצחוק.