איך לימדתי חרגול גרמני לאכול פאייה. - סיפור מסע.

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

...זוכרים שסיפרתי שהג'ינג'ית אוהבת לצלם ציפורים וחלונות...?


.

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

[השושנים]

כל היופי הזה ואנחנו רק בדרך לאלבי!

[השושנים]

"אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד, כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין."
- אנטואן דה סנט-אכזופרי

[השושנים]

[השושנים]

אחד מהדברים שלמדנו מהר מאד היא להישמע לגוף ולצרכיו, כי כאשר אתה עייף, רעב/צמא, צריך להתרוקן אתה
פשוט לא נהנה, והרכיבה מעייפת כמו גם התיור בעיירות המקסימות אלה שגובה מחיר גבוה בק"מ שעושות הרגליים.

מצאנו מהר מאד שכאשר יש בידך זמן מועט מאד צריך לנצל כל יתרון לטובתך, אחד מהם אמצעי תחבורה שמעמידה
לך העיר כמו הרכבת הקטנה שנוסעת ברחובות, בהתחלה זה נשמע אידיוטי ולילדים אבל תחשבו רגע, היא עוברת
בכל המקומות השווים באמת, ישנו הסבר וסיפור בכל אתר ואתר המהירות היא מהירות הליכה כך שגם אפשר לצלם.
והכי חשוב ככה אתה מכיר את מבנה העיר ויכול להגיע שוב למה שעניין אותך באמת בלי בעיה.

[השושנים]

[הפלג הצפוני]

מזכיר לי את טוסקנה,צפון איטליה.
גם אני חושב שצריך לחפש את המקומות הקטנים.

[השושנים]

...בחירת המסלול היא החלק הקל בטיול כזה, אבל צריך להבין שתובנות, הרגלים, וכמעט כל מה שאתה יודע ברכיבה
משתנה, קבעתי לי כמה כללי ברזל כבר בשלב התכנון כללים שהוכיחו את עצמם מעל ומעבר בטיול עצמו.

כלל ראשון - האופנוע אינו המטרה אלה האמצעי ליהנות מהכל אסור לתת לו להפוך למעמסה.

כלל שני - כיוון שאיני מכיר את מיקומם של מצלמות המהירות בארצות שאני מטייל בהם או את רגישות
השוטרים אני משתדל לרכוב כחוק.

כלל שלישי - אני רוכב/נוהג כמו המקומיים וזה כולל איתות, סימון, מתן זכות קדימה וכבוד תנועה ורוכבים
בדרך.

כלל רביעי - לא רוכבים כשעייפים/רעבים/צמאים/או אחרי סנגרייה.

כלל חמישי - בכביש מורכב משתדלים שלא לעבור יותר מ-250 ק"מ ביום.

כלל שישי - עושים שלום לרוכבים שבאים ממול זה כייף!


לכן על מנת לעמוד בכללים אלה בחרתי מסלול עם עצירות יומיות למלון במרחקים סבירים מאד
האחד מהשני, בכדי שנוכל ליהנות מהדרך, העיירות ויהיה לנו מספיק זמן לגמישות לבחירת כמות
הזמן אותה נרצה להשקיע בכל מקום.

הרכיבה בין ברצלונה לאנדורה (עד למלון) שהמרחק בה עמד על 198 ק"מ לקחה כמעט 8 שעות
כמובן עם המון הפסקות, צילומים, אוכל ושתייה וכד' אבל התכנון המוקדם של שלוש שעות רכיבה
שחישבתי נתגלה כשגוי.

דבר נוסף שתרם להצלחה הכבירה של המסע הוא מגוון בתי המלון והמיקום שלהם שנבחר מראש
בקלות בעזרת האינטרנט והמידע המוקדם שניתן לקבל מאתר המלון ברשת. במקומות מסוימים בחרתי
דווקא מלונות קטנים אישיים בעלי מעט חדרים הממוקמים קצת מחוץ לעיר. שם היחס אישי יותר וזמן
בבוקר קצר יחסית כי בעצם אין מה לראות במקום בניגוד לערים הגדולות שם בחרתי מלונות הממוקמים
במרחק הליכה קצר מאד מהאתרים המפורסמים.

צריך גם להבין שלא ניתן לראות הכל, וכדאי לעשות בחירה מושכלת מראש מה כדאי לראות ועל מה
לוותר וכמובן להתייעץ עם המקומיים ופקידי הקבלה לרעיונות נוספים ככה מתקבלת תמונה שלמה,
על המגוון והאפשריות.

אופנוע חוסך זמן וכסף, זמן על חיפוש חניה ותשלום עליה, מאפשר ניידות מעולה בין מקום למקום
וכמובן תיקונים זריזים במקרה של אבדן הדרך.

על מנת לגוון בחרתי גם מגוון מלונות הכל ממלונות בוטיק (שהם לא בהכרך יקרים יותר) דרך
מלונות היסטוריים הממוקמים המקומות מיוחדים, מלונות הייטק ואפילו דירות אירוח. כך שבסיום
כל יום הייתה לנו הפתעה מיוחדת.

התכנון היה כך שמגיעים לעיר חדשה באזור אחר הצהרים, מתרעננים ויוצאים להתוודע לעיר
"החדשה" למחרת עושים השלמות של המקומות שרצינו לראות עוד או מקומות שהיו סגורים
בלילה. כל עיר שונה מאד בלילה מהיום הקצב האווירה התאורה החום משפעים מאד.

[השושנים]

...מאלבי חזרנו לישון שוב בטולוז, הסיבה הייתה שרציתי להקדיש יום לרכיבה רגועה באזור הצרפתי
שלמרגלות הפיריניאיים, וכיוון שלא רציתי לרכוב יותר מ-250 ק"מ עד ליעד הבא (זוכרים את כללי הברזל?)

אין דבר יותר כייף מלחזור לעיר שאתה כבר מכיר אותה, הרגשה נהדרת לחזור למוקם מוכר אבל עדיין
מרתק כולל פינות החמד שהיכרנו ורצינו לשבת בהם שוב.





משם יצאנו לכיוון העיר לוארד בעלת אחד מהסיפורים הנוצרים המעניינים ביותר....

[קסד]

תגיד אתה חייל?
"כבשתי את גילי ודינה בשלושה ימים תוך כדי איגוף" ?

מה עם "בלוריתי התבדרה לה בקסדה מהרוח המלטפת ספניוליטית" וכאלה?