ציטוט ההודעה בתגובהאתה לפחות מתנסה בתנוחות שונות.
אני עוד כשהייתי צעיר התקבעתי על תנוחה של זקנים (דו"ש)
אני אוהב אופנועים. נורא אוהב אופנועים. עד כדי כך אוהב אופנועים, שאילו קיבלתי 10 שקלים על כל שעת קריאת תוכן אופנועני, יכולתי לקנות אופנוע חלומותיי (bmw r1200rs) בקלות, ואולי יישאר כסף לביטוח.
עוד מימי הניעורים, ועד לשעה זו, דמיינתי את עצמי רוכב על כל סוגי האופנועים שתעלו על הדעת, כולל רויאל אנפילד דיזל ואופנוע הקונספט של דודג' אשר הוצג בתערכות דטרויט 2003 אאל"ט, הנקרא 'טומוהוק' ששתלו בו מנוע של הוויפר האגדית (8.3 ל' שמקורו אחד ממנועי המשאיות של החברה). עד כדי כך אוהב אופנועים.
מאז קבלת הרישיון רכבתי על קטנוע אחד לתקופה קצרה (הונדה CH250 ז"ל) ועוד כמה אופנועים כולבויניקים בנפחים בינוניים שביליתי על גבם המון רכיבות, חלקן טובות וחלקן פחות, ואינספור זכרונות. מה גם רכבתי יחסית הרבה בחו"ל (גרמניה, ספרד, נפאל, הודו, תאילנד, בוליביה ופירו).
מכל מיני סיבות, לא היה לי אופנוע בשנה האחרונה. וככה ביום בהיר אחד, חבר טוב הודיע כי הוא נוסע לשבועיים לחור כלשהו והציע שאפשר חופשי להשתמש ב- EN500 שלו. רכבתי שבועיים, כמה טיולים קצרים, קצת רכיבות מנהלתיות, כמה גיחות לסידורים. והאתהבתי! התאהבתי במבטים המעריצים, במשטחי הכרום שמעוותים את המרחב, בפנטזיית החופש וכאלה. בשטף פנטזייה וקצת שיכרון חושים, התחלתי לחפש אחד לעצמי, אבל האח היותר גדול VN900, מבלי לחפור את הרשת בחיפשו אחר מבחני דרכים והתרשמויות אישיות וכאלה. מה שכן חפרתי זה לוח יד 2 על מנת למצוא אחד טוב וכמה שיותר מהר.
מצאתי אחד מודל 2007 במצב תצוגה! כואב כמה שהוא יפה. כבר ביום הקנייה החל סרט הפנטזיות לצוף, על רכיבות לתוך השקיעה, על סיגריה ליד האופנוע על שפת צוק ומרחבים ירוקים אינסופיים.
המציאות כואבת! לקח חודשיים עד שסרט הפנטזיות, שלעיתים התמשש יפה מאוד, התחלף בסיטאוציות מעיקות עד בכי: על איך במהירות שיוט 100-110 קמ"ש אי אפשר להגיע לשום מקום ואניח בצד כמה מסוכן לרכב באותה מהירות של המכוניות, על איך כל חנייה צריכה תכנון מראש כי במשקל כזה אתה צריך להיות ארנולד שווינצנגר לפחות על מנת שתצליח לדחוף את האופנוע אחורנית אם יש שיפוע הגדול מ- 1 מעלות. וואי כמה כאב הגב אחרי רכיבה ארוכה משעה. תוך שבועיים האופנוע נמכר ונמצא כרגע בבית טוב (כולי תקווה) ולקח לי יומיים-שלושה שקוע בהרהורים בניסיון לעבד את הרומן הקצר.
הבנתי, קורזר זה לא בשבילי!
בימים הקרובים, אפתח שוב את עונת החיזורים, הפעם בצורה קצת אחרת, אולי.
נערך לאחרונה על ידי diesel; 23-09-2015 בשעה 18:54.
(2017) BMW R1200GS
(1979) BMW R100/T
אתה לפחות מתנסה בתנוחות שונות.
אני עוד כשהייתי צעיר התקבעתי על תנוחה של זקנים (דו"ש)
למה תנוחה של זקנים? עדיף תנוחה של דו"ש ( להיות זקוף ובשליטה ) מאשר בתנוחת ה'פסיבי' / 'כלבה' של הסופרספורט ( רכון ורוצה הכל מהר, טווח תנועה מוגבל והעדפה למחרשה מקוצרת מענייני 'נוחות')
לא בכל ה"קרוזרים" אותה תנוחה ואותה חוויית רכיבה. היום יש את הקרוזרים הקלים, הבולט של יאמאהה והוולקן של קוואסקי, שייתנו לך חוויה אחרת.
דווקא מסתבר שהתנוחה הקיצונית של הספורבייק/סופרספורט מעמיסה את חוליות עמוד השדרה פחות מאשר תנוחת הדו"ש הזקופה.נכתב במקור על ידי אברי
ואכן הקאסטום הוא הגרוע ביותר - מהלך מתלים מינימלי, מתלה אחורי לא פרוגרסיבי והלמים מהכביש שמועברים ישירות לעצם הזנב של הייצור על המושב.....נו טוב לפחות הבנות מתלהבות מהלוק (במיוחד אם הוא משולב בשרירים משורגים בחתך בשרני ואז יש לך גם כח להרים את הבהמה אם היא נופלת....).
- הנה עוד הוכחה כמה אופנועי ספורט קיצוניים טובים לאיכות החיים של המשתשמש.
If you are a good rider it will prove & exploit your skill to the world, if you are mediocre it will kick you in the teeth & laugh at you
It is purpose built for strafing curves, serious commuters or tourers need not apply
When you ride it nothing else matters except it, you & making the next turn
ROGUE RC51
זה הזמן לעבור לוי מקס.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
נוחות מירבית18151.jpg
מה שהיה אצלי זה הוולקן של קוואסאקי! תנוחה נוראית, המון עומס על הגב האמצעי והתחתון, הבולמים נמצאים שם רק בשביל הפרוטוקול, ובשל כך מעט מאוד חיבור בין הרוכב למכונה.
אך שוב, כואב כמה שהוא יפה ומושך מבטים מעריצים. פשוט מגנט.
(2017) BMW R1200GS
(1979) BMW R100/T
[quote=השושנים;15312]זה הזמן לעבור לוי מקס.
וואו! נראה מפלצת
(2017) BMW R1200GS
(1979) BMW R100/T
כמו שבטח שמת לב פותח השירשור לא מתלונן על חוסר נוחות א אלא על כאבי גב
אבל אהבתי את הסרקזם
זאת אולי הצורה הנמוכה ביותר של השנינות אבל הגבוהה ביותר של האינטיליגנציה.
If you are a good rider it will prove & exploit your skill to the world, if you are mediocre it will kick you in the teeth & laugh at you
It is purpose built for strafing curves, serious commuters or tourers need not apply
When you ride it nothing else matters except it, you & making the next turn
ROGUE RC51
[QUOTE=diesel;15340]
גם מרגיש ככה, 140 כ"ס, מערכת וי בוסט,
אף פעם לא צריך לצעוק "חכו לי" להפך...
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
לנסות להסביר למישהו למה סוג אחד של אופנוע "עושה לך את זה" יותר מסוג אחר זה כמעט כמו לנסות להסביר למישהו שלא רוכב על אופנוע למה כן לרכב.
מהירות שיוט של 100-110 - נכון. אבל זה כל היופי! אלו לא אופנועים שנועדו למהירויות גבוהות. אני קורא להם אופנועים של זקנים (אני משתדל לא להרגיש ככה, אבל הגיל עושה את שלו). אלו אופנועים למי שרוצה להרגיש כאילו הוא במרחבי טקסס ולא במסלול מירוצים (לא טוב יותר או רע יותר, זו פשוט גחמה אחרת). אגב, אם אתה חפץ במהירות אתה יכול לקנות את ה - XVS1300 של Yamaha שמגיע בקלות ל - 200, ומרשים לא פחות בלוק שלו.
חנייה - כן, זה מסורבל ודורש תכנון, אבל שיא הכיף זה לתכנן לא רק את מקום החנייה מבחינת המיקום הפיזי אלא לחנות במקומות הומים ולהסתכל על המבטים המעריצים.
פעם יצא לסיים יום מילואים באיזה שבע בערב. האופנוע חנה ליד הש.ג. ובש.ג. שמרו שתי חיילות צעירות. לקח לי איזה 5 - 10 דקות עם כל ההתארגנויות ובמשך כל הזמן הזה הן פשוט עמדו מחוץ לבוטקה והסתכלו בהערצה על האופנוע. אני יודע שזה מטופש להתלהב מזה, אבל לא יותר מלהתלהב מנסיעה ב - 200 קמ"ש בכבישי ישראל.
נסיעה עם בת זוג על האופנוע לטיולים זה חצי אורגזמה.
אז כל מה שכתבת נכון אבל הכל מתגמד כי אין, פשוט אין על הלוק של האופנועים האלו. אני לא יכול להסביר את זה אבל עוד לפני שאני מתחיל את הנסיעה אני כבר מאושר. הנסיעה כולה היא במוד רגוע של פאן טהור וכשאני מגיע לעבודה אני כל כך הרבה יותר רגוע שכל היום שלי פשוט נראה אחרת.
אני ממליץ לך לא להיפרד מהחלום הזה אלא למצוא קרוזר אחר. יש כאלה שהם יותר מתועשים ויותר נוחים ואולי יתאימו לך יותר. אתה לא תצטער.
אין כמו קרוזר.
אין כמו סופרמומו עצבני שחורש שבילים ויורד לעיר ומקפץ על באמפרים והמורכבת צריכה להחזיק חזק חזק כדי לא לעוף.
[QUOTE=diesel;15340]יופי. עוד מזון למפלצת האגו שלו (של האופנוע או הרוכב?) ממש מה שהוא צריך עכשיו.
אני מאמין שעוד תמצא את הקרייזי קרוזר שלך (:
Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk
החילזון מהשפן!!
ג'יימס - GS500E 2002-2015
ת.נ.צ.ב.ה
אח"כ "פיצה בית" - לאנטיס 96' Rוצעחת עם מדבקות לחץ אדומות לשיפור כ"ס
היום V-Strom 650 חתיך, יפה ומושך (בגז!)
עם יד על הלב, אחת הסיבות שהפסקתי לכתוב על חווית הרכיבה על הקרנף היא, שאני לא מוצא בה אתגר. עם המפלץ (ה-bmw) הזקן כל רכיבה הייתה אתגר ומבחן יכולת. נהניתי להציב לו מבחנים מטרות ואתגרים ולראות את כולם נכבשים ומבוצעים. זה לא היה מובן מאליו הייתה תחושה של הישג, היו תקלות שהיה צריך להתגבר אליהם היה מעניין.
עם הקרנף הכל יותר פשוט, אין תקלות, אין בעיות אין אתגר, ברצוני הוא מפלצת יורקת אש או קרנף מחמד בפינת ליטוף.
הכל מתבצע בקלילות, בעצמה שקטה והמון יכולת. יש הכל מהכל, מראה נכוחות, יכולת גמיעת מרחקים, הכל.
הבעיה היחידה היא שהוא מגמד אופנועים אחרים, רכבתי על ה- bmw 1200 lc החדש 2014 עם 18 אק"מ כלום, שום דבר לא זז אצלי בפנים, הוא יפה (למי שאוהב את הסגנון) הוא יעיל כמו שהגרמנים ימ"ש יעילים. הוא עושה כל טוב יותר מהקרנף, יש בו אלקטרוניקה מדהימה אבזרי נוחות ובטיחות, אבל אופנוע מול אופנוע ברורה לי הבחירה שלי בלי היסוס בכלל.
קניתי וי מקס כי אהבתי וי מקס, אהבתי את הצורה האהבתי את התחושות, את הישיבה, הסגנון, בגלל זה אני משאיר אותו מקורי, ברמת המפעל ולא מקסטם אותו כמו אחרים, טיפה נגיעות אישיות קלות וזהו.
בקיצור בשבילי זה הכלי, ומה יהיה האופנוע אחריו (תמיד יש אופנוע אחרי) ממש, אבל ממש לא ברור. - רן
נערך לאחרונה על ידי השושנים; 27-09-2015 בשעה 09:26.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
הרשאות פרסום