לניגוד ברובם של מצועפי העיניים אני עני. עני הודי, או תאילאנדי, או סיני.
לפני הצבא לא ריירתי על איקסים שמיקסים וואוואים מקוררי מיים.
ואחרי הצבא ... מה כבר אפשר לקנות במענק שחרור של אלף זוזים? מה שבטוח לא אוטו. כי זה יקר. כי אין חניה. כי ככה זה תל אביבי בורן אנד רייזין.
אז קונים rv ומשתגרדים לג'אווה ווספה ועוד ווספה אספנות... מתגלגלים.
בדרך לומדים להעריך אמינות. למעשה סוגדים לה. וצופים בהחבא בחצות בפדהנצל ואוריאולי ומיאוני עם דיבוב בריטי ... (ומאוננים על הביג של השכן)
בנתיים השנים רצות. הפבריציו נפטר, הקרקסדקאר עבר (אמריקה) ומה נשאר? ביטוח יקר.

מה שכן שני הרגלים נטבעו עמוק.
1) משקף פתוח תמיד. אבל תמיד! גם אם זה באוטו מזדמן עם חימום רגליים וכובע פליס וחלונות פתוחים.
יש לנו אף להריח (ניצני פרדסים) ועיניים לראות (הרי יהודה מלובני ראש צבועים בשקיעה) ולשון לטעום (זבובים)
2) מבחני עבירות.
זאת אומרת שאם במקרה אתה עובר ליד רמות מנשה (למשל) אתה חייב להיכנס ולבדוק. לא משנה על מה אתה - אתה לא יכול סתם לעבור. ליד.