הראייה הצרה של "זכותי על עצמי" לא מביאה בחשבון את ההשלכות האחרות.
נשים בצד את הכאב הפיזי והנפשי של הרוכב עצמו, אם הוא עוד יכול להרגיש משהו.
נתרכז בשינוי חייהם של הקרובים אליו- אשתו, ילדיו, הורים, אחים, חברים.
מפח נפשי, איבוד הכנסה, טיפולים ממושכים, בקיצור- אובדן התנהלות תקינה של חייהם.
זאת מבלי להזכיר את המאמץ והכסף שישקיעו הרופאים, שוטרים, חוקרי תאונות, בתי משפט, חברות ביטוח ושאר גופים שיהיו חייבים לקחת חלק גדול יותר בתאונה שיכלה להסתיים בתוצאה קלה יותר.
נכון שיש תאונות שקסדה לא עוזרת בהם, אבל כפי שפות"ש הדגים- לפעמים כשנותנים חופש זה לא חיובי...
"הגןף שלי ברשותי" זה מונח שנועד לעזור לילדים להבין שאסור שיפגעו בגופם מבחינה מינית... לא ההקבלה הכי טובה לנושא הנדון.
ההחלטה איך להתמגן נכונה וגם לדעתי יש להשאירה לרוכב, אבל דין ראש אינו דין יד או רגל, ההבדל הוא משמעותי ולכן חובת חבישת קסדה היא מהלך פטרנליסטי נכון של המדינה.
אתה צודק שתזונה לקויה ועישון יכולים לשלוח אדם לבית החולים או למוות, אך להם יש סימנים מקדימים המבשרים תוצאה טרגית ויש להם גם דרכי טיפול המונעים תוצאות לא רצויות.
תאונה היא פתאומית, לא ניתנת לחיזוי מראש, כך שראבק... עם כל הכבוד לחופש ולחוויה.... יש דברים יותר חשובים בחיים.



					
					
					
						
  ציטוט ההודעה בתגובה