קראתי את הכתבה ואמינות הכותב ירדה ל-0 בערך בשורה השלישית - "כתב מוסף כלכליסט יצא למסע בין בכירי עמק הסיליקון כדי לגלות איך הם עשו את זה, ולמה לנו זה לא יקרה". עוד שורה מבית היוצר של שנאה עצמית עד כדי טמטום, האהובה עליך במיוחד.
ובתור איש מהתחום שעובד עם הודים מהודו והודים מארה"ב, ויודע אפילו מה הבדלי המנטליות שלהם, וגם יודע איפה ישראלים מתברגים לתעשייה הזאת (וביחס לכמות עצומה של הודים את הישראלים יחסית קל לאתר) - הכתבה הזאת מופלצת. היא היתה צריכה להיות "איך ההודים בארה"ב הפכו לכח בעולם ההייטק כי האמריקאים לא רצו ולא רוצים להיות מהנדסים ומישהו היה צריך ידיים עובדות". מעבר לזה, כל הקשקושים על האחוזון העליון של האחוזון העליון של הודים הם קשקוש - גם כי רמת האוכלוסיה הממוצעת בהודו וארה"ב (אם אתה לא רוצה להשוות לישראל) היא ממש לא באותו המקום, למרות מה שהכתבה מנסה לטעון, וגם בגלל שיש הרבה דברים שעושים מהנדס טוב ומקבל החלטות טוב - ורמת ההשכלה היא רק אחד מהם. הודי בהודו - זה עובד זול ולרוב לא משהו באיכות, הודי טוב בהודו נהיה מנהל תוך כלום זמן - כי הארגונים בד"כ גדולים - ומפסיק לעבוד בעבודה בפועל. אמריקאי מתחיל בעבודה במעמד שאליו ההודי הטוב מגיע אחרי כמה שנים. הודי בארה"ב הוא קצת יותר מוצלח מההודי בהודו, אבל המגבלות העיקריות שלו - יכולת טכנית הלא בהכרח גבוהה, חוסר יכולת לחשוב מעבר לקופסה והמנעות ממצבים לא נוחים חברתית (כמו להגיד "לא" למנהל) - נשארת ב-99% מהם. אלה שמצליחים "לאבד" לפחות חלק מהתכונות האלה, מתקדמים גבוה - באמת האחוזון של האחוזון של האחוזון.
וביחס לתעשיה רוויית ההודים הזאת, כמות המנכ"לים והמנהלים הבכירים האמריקאים בחברות היא חסרת כל פרופורציה, וכמוה גם כמות הישראלים בעמדות המפתח ביחס למיעוט הזעום שהם מהווים שם.
אבל עזוב, זה לא ישנה אותך וגם לא עוד אלפי שונאים שלא יכולים להגר מכאן וחבל.
מה גם שמאיפה כבר אפשר לקבל תמונה נכונה של העולם, או אפילו רבע נכונה, אם עיתונים והמדיה בכלל זה הדבר הכי מגעיל ומלא שקרים ואג'נדות שקיים.