עדיין מתאושש מהמרוץ ההזוי שהיה אתמול בארגנטינה, אבל חייב לציין שמה שקורה העונה במוטו ג'י פי ובסופרבייק מתחיל להיראות דומה, במובן חיובי:
אין יותר רוכב אחד דומיננטי ששולט ללא עוררין. נכון, עדיין יש את רוכבי "החוד", אבל פתאום כשמסתכלים על הרוכבים הטובים בכל אחת מהסדרות קולטים שהרשימה לא מסתכמת בשלושה-ארבעה רוכבים. יש משהו כמו 4-5 שמועמדים לקחת מקום ראשון, וגם זה משתנה מסבב לסבב, ולפחות 10 רוכבים שצריך לקחת בחשבון כשמדברים על אפשרות לפודיום.
זה מדהים, וזה הופך את העונה למרתקת.