אז אחרי כמעט חודש בו לא התקדמתי בזמן שהמתנתי למשלוח הכלי היעודי לכיווץ קפיץ הקלאץ׳, נאמר לי שהכלי ככל הנראה לא יגיע מיצור גם עוד מספר חודשים... נפלאות הקורונה.
לצערי לא מצאתי את הכלי באף אתר אחר (במחיר משלוח סביר).
עצירה לכל כך הרבה זמן לא מקובלת אז התכוננתי נפשית והוכחתי (שוב) שמה שלא הולך בכח הולך בהרבה יותר כח...
קשרתי את האופנוע היטב, יד אחת על השלדה, יד שניה על האום והקפיץ, ודחפתי בכל הכח. הצלחתי איכשהו להגיע להברזה ולסובב רבע סיבוב שהחזיק! מכאן זה כבר פשוט, הקלאץ׳ במקום!
לא יאמן כמה פעמים במהלך השיפוץ הגעתי לקיר שנראה לא עביר, אך כעבור כמה ימים פתאום העסק מסתדר אם מגיעים עם מחשבה טרייה. לקח חשוב (לחיים בכלל) שנלמד שוב...
ממתין לעוד כמה אומים של כיסוי הקלאץ׳ (כי הישנים קצת צולעים) ואטם שבתקווה ישלחו כבר מחו״ל כדי שאוכל לסיים עם הקלאץ׳, להרכיב שרשראות ולסיים עם יחידת העברת הכח.
בינתיים, חיברתי את הכסא ומיכל הדלק (שעד עכשיו היו סתם מונחים זמנית) :
יש עוד מלא עבודה אבל פתאום שמתי לב שזה נראה ממש אופנוע שלם! אחרי 4 וחצי שנים שהיה מפורק (כמעט שירדו לי דמעות מרוב אושר).
חזרה לעבודה...