אביעד ידידי, קראתי את הכתבה באי נוחות מסויימת. טוהר, אותנטיות, רוח... ואינדיווידואליזם (!). נו באמת - האין הקביעות האלה בדיוק סותרות את המסר של הכתבה? אני לא ניכנס בכלל לדיון של טוב או לא טוב כי זה עיניין לחלוטין אישי. אני הייתי פעם אחת לפני כמה שנים, ראיתי המון אנשים שנהנו, אבל אני לא במיוחד. לא חזרתי מבלי שזה גרם לי לחשוב שמשהו לא בסדר עם אלה שכן חזרו. אבל אינדיווידואליזם בתוך שיירה של 7000 איש? ומה פתאום קיטלוג מזלזל של רוכבים ("רוכבי מגיני ברכיים")? בחיאת... במה זה שונה מלזלזל במי שרוכב על קטנוע או קאסטום (או אופנוע סופר-ספורט על הכביש הציבורי...)?