לא רכבתי השנה למצדה ולא הוצאתי קבוצה כמו בכל שנה, מהרבה סיבות, הסיבה הכי גדולה
כי לא בא לי...כן ממש כך, לא היה לי את החשק, הרצון או הצורך להגיע לשם.
בניגוד לשנים קודמות שההתרגשות אחזה בי כבר שבועות לפני האירוע, השנה המלחמות, אי הודאות,
ההתבטאויות של חלק המרוכבים שהכריזו מלחמה על החלק השני פשוט הוציאו לי את החשק.
גם החברים הקרובים ביעסו, זה קנה תחליף הארלי והחליט שהוא חייב אבל חייב סופר בייק, השני
הלך לשחק עם מישהו אחר, השלישי החליט להדיח את המלך מכיסאו ולא העמיד לו יורש, הרביעי
פירק את המנוע לגורמים הרכיב שוב, אבל משהו בין שלייף טונדה והקליפרים לא עובד, החמישי מחפש
תמונות של בחורות עירומות להעלות בפורומי זימה סגורים, השישי טוען שאבק המדבר מלכלך לו את האגזוז
ושניים נוספים מכרו נשמתם לטבעת.
בקיצור את הזריחה חגגתי בשינה בבית עם הג'ינג'ית ושני כלבים.
סליחה ומחילה אבקש מאלוהי האופנועים...
ציטוט ההודעה בתגובה