הרכיבה המסורתית למצדה בראש השנה – פרטים

[אביעד אברהמי]

כמה מילים על מצדה, מהזווית שלי.

ראשית, וזה הכי חשוב - מצדה היא לא המטרה אלא האמצעי.
אמצעי לרכיבת לילה מיוחדת במינה, ביום מיוחד - ראש השנה, יחד עם עוד אלפי אופנוענים.
בפרובינציה הקטנה שלנו, שנעדרת תרבות מוטורית או תרבות בכלל, הנסיעה למצדה בראש השנה ולבנטל בפסח הן חלק חשוב בתרבות הדו-גלגלית שלנו.
לכן, החברים הקרובים למערכת, חברי המערכת ואנוכי לא מוותרים על הרכיבה הזו אף פעם.

באופן אישי אני פחות מתחבר למפגש הענק בחניון מצדה. הרבה יותר מתחבר לרכיבה עצמה. כל פעם היא מעיפה אותי מחדש.
לכן אני רוכב בכל שנה עם חבריי הקרובים, נהנים מהרכיבה, מבלים חצי שעה בחניון מצדה וממשיכים הלאה למיקום אחר - לראות את הזריחה ולעשות קפה.
סביר להניח שגם השנה נעשה את זה.

אני גם פחות מתחבר להוויה שהדביקו למצדה - מעין רכיבה לזכר הנופלים וההרוגים, למרות שחלקם היו חברים שלי. מעדיף לשמור את הרכיבה למצדה, ובכן, פשוט כרכיבה למצדה בערב ראש השנה. בלי הוויה רגשנית כזו או אחרת, וסליחה מראש מכל מי שנפגע מדבריי.

לעניין כל התלונות על משתוללים וכו' - ובכן, זה מה יש. זה חלק מהעם שלנו, ואיפה שיהיו הרבה אנשים יהיה גם בלגן. על אחת כמה וכמה כשמדובר בתחום מוטורי.
אפשר להתבאס על זה ולהתלונן כמה חרא פה, אבל אפשר פשוט לקבל שככה זה, וליהנות ממה שיש. אפשר גם לתפוס את הפינה השקטה שלכם וליצור לעצמכם את האירוע, ולא חסר ממה - הרכיבה, הרוכבים, האופנועים, הזריחה, הרכיבה בבוקר. עונג.

אגב, גם בכל פסטיבל מוטורי שהייתי בו, אם זה באירופה או באוסטרליה - יש ווילי'ז, יש ברנאאוטים ויש (גם) בלגן. ויודעים מה? כולם דווקא נהנים מזה ולא מתלוננים. להפך, זה חלק מהאווירה.
בשורה התחתונה כל אחד אחראי לעצמו ובוחר ממה ליהנות וממה להתעלם.

אז אני אהיה שם, אהנה כמו בכל שנה מהחוויה יוצאת הדופן הזו, ואני מקווה שהמסורת תישמר. לטעמי זו חוויה דו-גלגלית ישראלית אותנטית, ואני לא מתכוון לוותר עליה.